שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פגישת מחזור: דפי התפילה ששווים מיליונים
    המחזור הגרמני הוברח ממטה הגסטפו; המחזור האיטלקי צונזר - ואילו מהמחזור התימני הושמטו קטעים בשל הזיכרון המצוין של קהילת יהודי תימן. מיוחד ל-ynet - מחזורי יום כיפור העתיקים יוצאים מכספות הספרייה הלאומית. "לי זה עושה צמרמורת", מתרגש האוצר

    רק שלוש פעמים פעמים בשנה מותרת חשיפתם לאור יום של מחזורי יום כיפור העתיקים החבויים במרתפי הספרייה הלאומית. לקראת יום כיפור, הסכימו אנשי הספרייה להוציא את הכתבים הנדירים מהכספות שבהן הם שמורים, ולהציגם בפניכם - בפעם הרביעית השנה. לא לפני שהכינו עבורם חדר בעל אחוזי לחות מיוחדים, שבו שהו הכתבים בפרק הזמן הקצר מחוץ לכספת.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    "את לא מתארת לעצמך איזו תכתובת מיילים הייתה פה אתמול לקראת הוצאת המחזורים", מספר ד"ר אביעד סטולמן, אוצר ספרי היהדות של הספרייה הלאומית. בימים כתיקונם, נשמרים המחזורים בתנאי אקלים יחודיים - בטמפרטורה של כ-20 מעלות ו-50% לחות, ורק לשני עובדי הספרייה יש גישה אליהם. "תפקידה של הספרייה הלאומית הוא אמנם לשמר את הכתבים העתיקים, אבל גם להנגיש אותם לקהל הרחב", מסביר סטולמן את ההחלטה לחשוף אותם פעם אחת יותר מהמותר.

     

    המחזור שהוברח ממטה הגסטפו

    אחד מהמחזורים הייחודים ביותר הוא מחזור וורמס (וורמיזא), ששימש במשך מאות שנים את אנשי קהילת וורמס שבדרום מערב גרמניה. המחזור נכתב בכתב יד על גבי קלף ומעוטר בעיטורי זהב.

     

    20 מעלות ו-50% לחות. מחזור וורמס יוצא מהכספת (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    20 מעלות ו-50% לחות. מחזור וורמס יוצא מהכספת(צילום: טל רויטמן מאיר)

     

    צורת הכתב שלו מזכירה כתבים לטיניים וגרמניים מימי הביניים, ולדברי סטולמן זהו אחד מכתבי היד העבריים החשובים בעולם, המכיל תפילות ופיוטים מלפני 750 שנה (הוא מתוארך לשנת 1270 לספירה).

     

    "זהו אחד הפריטים הכי מרגשים שקיימים בספרייה הלאומית, מפני שהתפללו בו בגרמניה במשך כ-700 שנה עד ליל הבדולח", אומר סטולמן. "כיוון שהמחזור שימש במשך מאות שנים את הקהילה, הזיכרון ההיסטורי צרוב בין הדפים".

     

    הוברח ממטה הגסטפו. מחזור וורמס (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    הוברח ממטה הגסטפו. מחזור וורמס(צילום: טל רויטמן מאיר)

     

    מחזור וורמס הוחרם על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה, יחד עם שאר ארכיון קהילת וורמס. לדברי סטולמן, באותה תקופה חי בעיר אדם בשם ד"ר אילרט, שהיה איש ארכיון במקצועו. "הוא כנראה היה אדם אמיץ מאוד כי הוא הצליח לחמוק למטה הגסטפו, לשים ידו על כתבי היד הנדירים, ולהחביאם בתוך הקתדרלה בעיר. כך ניצל גם מחזור וורמס".

     

    לדברי סטולמן, עד היום לא ברור כיצד הגיע מחזור וורמס לישראל. "ככל הנראה בן גוריון וקנצלר גרמניה, אדנאואר, היו מעורבים בהבאתו באופן אישי, במסגרת הסכמי השילומים", הוא מניח.

     

    יום טוב יזומן למי שייא מחזור זה לבית הכנסת. מחזור וורמס (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    יום טוב יזומן למי שייא מחזור זה לבית הכנסת. מחזור וורמס(צילום: טל רויטמן מאיר)

     

    בנוסף, יש למחזור ערך היסטורי רב בשל ההערות שנכתבו בצדי התפילות במהלך השנים. כך למשל ליד מילות תפילת "נתנה תוקף" מופיעות בכתב יד המילים "וסוגרים את הארון". "על פי ההערה הזו ניתן לתארך את התקופה שבה התפתח מנהג סגירת ארון הקודש בקטע הזה של התפילה", אומר סטולמן.

     

    עוד מופיע בכתב יד על המחזור משפט ביידיש: "גוּט טַק אִים בְּטַגְֿא, שְ וַיר, דִּיש מַחֲזֹור,אִין בֵּיתֿ הַכְּנֶסֶתֿ". בעברית: יום טוב יזומן למי שיישא מחזור זה לבית הכנסת'. "זהו התיעוד הראשון של יידיש בכתב", אומר סטולמן. "זו בעצם ברכה לאותם בני נוער שסחבו את המחזור הכבד מדי שנה לתפילה בבית הכנסת".

     

    הצנזור הנוצרי היה פה

    שוויו של מחזור איטלקי אחר השמור בספרייה ומתוארך לשנת 1478 מוערך במיליוני דולרים. המחזור נתרם על ידי זיגמונד נאוהיים, אספן יהודי מפרנקפורט שהעביר לספרייה יחד איתו 12 כתבי יד נוספים.

     

    "מרגש לחשוב שבמשך מאות שנים אנשים התפללו לשוב לציון, והנה אנחנו יושבים בירושלים עם אותם מחזורים שבהם הם התפללו". ד"ר אביעד סטולמן (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    "מרגש לחשוב שבמשך מאות שנים אנשים התפללו לשוב לציון, והנה אנחנו יושבים בירושלים עם אותם מחזורים שבהם הם התפללו". ד"ר אביעד סטולמן

     

    "המחזור הזה יקר מאוד כי הוא בן יותר מ-700 שנה, ויש בו עיטורים משולבים בזהב. הוא עשוי מקלף דקיק, והאסתטיקה בו מאוד חשובה", אומר סטולמן על כתב היד שהגיע מאזור טוסקנה. לדבריו, לעומת מחזור וורמס הגרמני שנכתב על גבי קלף עבה ויועד לחזן, המחזורים האיטלקים מאופיינים בדפים עדינים ודקים.

     

    על המחזור מופיעה שנת כתיבתו – רל"ח, לצד חותמת (קולופון) שבה מצויין שמו של הכותב, כמו גם שמותיהם של אלה שהזמינו אותו: אישה בשם ביונדה ובניה, אברהם ויואב.

     

     

    הצנזור מחק את המילים "שלא עשנו כגויי הארצות"  (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    הצנזור מחק את המילים "שלא עשנו כגויי הארצות" (צילום: טל רויטמן מאיר)

     

    בסופו מופיעה חתימה נוספת של אדם בשם קאמילו ייגל (camillo jaehel). לדברי סטולמן, מדובר בחתימתו של הצנזור הנוצרי שבה אישר כי אין בספר ביטויים פוגעניים כלפי הנצרות, והיא נכתבה כ-130 שנה לאחר השנה שבה נכתב המחזור. ואכן, למשל, בברכת "עלינו לשבח" המופיעה בכתב היד, נמחקו המילים "שלא עשנו כגויי הארצות", שהנוצרים התייחסו אליהן כהתרסה.

     

    לתימנים היה זיכרון יותר טוב

    מחזור איטלקי נוסף שנמצא בספרייה ומתוארך לתקופה מאוחרת יותר, ל-1815, ומיוחס לקהילת יהודי צרפת. לדברי סטולמן, לאחר גירושם ב-1394, חדל נוסח התפילה הצרפתי מלהתקיים, למעט בשלוש קהילות בודדות באיטליה, שאליהן הוגלו יהודי שחיו בערים אסטי, פוסאנו ומונקלבו.

     

    "הכתב שמופיע במחזור הוא איטלקי מאוחר, אבל הנוסח משקף את צרפת שלפני הגירוש", אומר סטולמן. "במהלך השנים, אנשי קהילות אלו 'התקלקלו' והתפללו בנוסח אשכנז, כמו שאר קהילות איטליה, אבל ביום כיפורים הם חזרו לשורשים ושמרו על נוסח אפ"ם (ראשי התיבות של אסטי, פוסאנו ומונקלבו)".

     

    הדפים נטבלו בטבק. המחזור התימני (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    הדפים נטבלו בטבק. המחזור התימני(צילום: טל רויטמן מאיר)

     

    דפיו של המחזור התימני המתוארך לשנת 1651 כהים הרבה יותר מהמחזורים האחרים. לדברי ד"ר אפרים יעקב, מומחה ליהדות תימן בספרייה, דפי המחזור הוטבלו בטבק טרם הכתיבה, כדי למנוע מתולעים לפגוע בהם. עקב מוסיף כי במאה ה-17, הנייר בתימן היה מצרך יקר ועל כן כותבי המחזורים צמצמו במילות התפילה. "כותב המחזור יצא מנקודת הנחה שהמתפללים זוכרים את התפילות בעל פה. זו הייתה תרבות של אנשים עם זכרון טוב יותר. אנשים בתימן זכרו את כל המשנה בעל פה –גם אלו שלא נתפסו כתלמידי חכמים", אומר יעקב.

     

    "מסתג'אב" מושר גם היום. המחזור המרוקאי  (צילום: טל רויטמן מאיר) (צילום: טל רויטמן מאיר)
    "מסתג'אב" מושר גם היום. המחזור המרוקאי (צילום: טל רויטמן מאיר)

     

    מחזור ייחודי נוסף הוא זה המרוקאי, שנכתב במאה ה-19 בכתב יד על אף שבתקופתו כבר הומצא הדפוס.

    במחזור מופיע הפיוט המושר גם כיום במעמדי הסליחות הספרדיים, הנקרא "מסתג'אב", מונח ערבי שפירושו מענה או היענות.

     

    "הספרייה הלאומית היא בת 121", אומר סטולמן. "מרגש לחשוב שבמשך מאות שנים אנשים התפללו לשוב לציון והנה אנחנו יושבים בירושלים עם אותם מחזורים שבהם הם התפללו. יש הרבה כתבי יד עם סיפורים יפים, אבל מה שמיוחד במחזורים האלה – מאיטליה, מצרפת, ממרוקו ומתימן - זה שהם יוצרים יחד פסיפס של העם היהודי – לי זה עושה צמרמורת".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: טל רויטמן מאיר
    הגיע לארץ במסגרת הסכמי השילומים. מחזור וורמס
    צילום: טל רויטמן מאיר
    צילום: טל רויטמן מאיר
    עושה לי צמרמורת. ד"ר אביעד סטולמן
    צילום: טל רויטמן מאיר
    מומלצים