הסכם גרעין היסטורי. מי ניצח? מי הפסיד?

הסכם הגרעין ההיסטורי שהושג הלילה (יום א') בין איראן לבין הקהילה הבינלאומית התקבל בשמחה גדולה בטהרן, בסיפוק גדול בקרב המעצמות הגדולות ובאכזבה רבה בקרב כמה מדינות במזרח התיכון. וכמו בכל סיפור, גם כאן יש מנצחים ומפסידים. הנה כמה מהם:

היסטוריה בז'נבה - כותרות אחרונות:

כניסות אחוריות, מעליות שירות ובכירים שמסתתרים. הערוץ החשאי שהוסתר מישראל

מה רע ומה טוב בהסכם עם איראן / רון בן ישי

אובמה: הישג גדול, נישאר מחויבים לישראל

ההקפאה, הפיקוח, ההקלה. זה ההסכם

(צילום: AFP)

המנצחים:

איראן

בטהרן חוגגים את ההסכם ויש להם סיבה טובה לכך. בשנים האחרונות הטילה הקהילה הבינלאומית ארבעה סבבי סנקציות על איראן בשל תוכניתה הגרעינית, הורידה את כלכלתה על ברכיה ומי שסבל הכי הרבה מהעיצומים היו האזרחים האיראנים הפשוטים. שיחות הגרעין בז'נבה והחתימה על ההסכם ההיסטורי הוציאו את הרפובליקה האיסלאמית מבידודה בעולם ונתנו לה מרווח נשימה, לפחות למשך ששת החודשים הקרובים עד החתימה על הסכם קבע.

במסגרת ההסכם זכתה איראן להקלה בסנקציות על שוק המתכות, על חלפים לרכב ומטוסים ועל מוצרי נפט מזוקקים (הערכות שווי - 7 מיליארד דולר) והכי חשוב: סנקציות נוספות לא יוטלו עליה בניגוד לבקשת ישראל להגביר את הסנקציות. הישגים נוספים לאיראנים: הם יוכלו להמשיך להעשיר אורניום אם כי לא מעל רמה של 5 אחוזים ולשמור על הצנטריפוגות שלהם. אולם, בטהרן יתקשו מעתה להסתיר את פעילותם הגרעינית משום שלפי ההסכם שהושג הם התחייבו לאפשר פיקוח מוגבר על האתרים הגרעיניים שלהם.

ממשיכים להעשיר אורניום. חמינאי ורוחאני(צילום: AFP, KHAMENEI.IR")

ארה"ב

נשיא ארצות הברית ברק אובמה ספג ביקורת גדולה אחרי שוויתר על תקיפה צבאית בסוריה והעדיף ללכת עם הרוסים על הסכם לפירוק המדינה הערבית מנשקה הכימי. גם בנושא האיראני העדיף אובמה לבחור באופציה הדיפלומטית על פני הצבאית ולשם כך הפעיל את כל ה"תותחים הכבדים" בממשלו כדי להגיע ליעדו - הסכם גרעין עם איראן.

ה"תותחים" הכבדים של אובמה. קרי ושרמן(צילום: EPA)

גם העם האמריקני חתום במידה מסוימת על ההסכם שהושג בז'נבה אחרי שבכמה סקרים הביע את תמיכתו (56 אחוזים לפי סקר CNN האחרון) בהסכם ביניים עם טהרן ואותת לנשיא אובמה שהוא מתנגד בתוקף לפעולה צבאית באיראן, כפי שהתנגד לפעולה בסוריה.

האיחוד האירופי

בשנת 2012 קיבל האיחוד האירופי את פרס נובל לשלום עבור שישה עשורים של תרומה "לקידום שלום, התפייסות, דמוקרטיה וזכויות אדם באירופה". הלילה הצדיק גוש המדינות את זכייתו בפרס היוקרתי עם השגת הסכם הביניים בין איראן לבין המעצמות בלי לירות ירייה אחת. שרת החוץ האירופית קתרין אשטון בילתה בחודשים האחרונים שעות רבות בדיונים עם הנציגים האיראניים, בהם שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, אחרי שזכתה לאמונם. לאורך כל סבבי השיחות עם איראן תמכה אשטון בפתרון דיפלומטי לבעיית הגרעין האיראנית ולפחות כרגע נראה שהיא יוצאת עם ידה על העליונה ועם הסכם ביד שמרחיק את טהרן מהשגת נשק גרעיני.

שרת החוץ האירופית זכתה באמון האיראנים והשיגה הסכם שמרחיק את האופציה הצבאית(צילום: EPA)

רוסיה

כמו במקרה הסורי, גם במקרה האיראני התנגדה מוסקבה להטלת סנקציות נוספות על טהרן וקראה לשבת עמה לשיחות משא ומתן כדי למצוא פתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר הבוקר כי בהסכם הביניים שהושג בז'נבה אין מפסידים, רק מנצחים, אבל מי שבטוח מרגיש מנצח הוא הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.

פוטין, ולא בפעם הראשונה, שוב הרחיק אפשרות של פעולה צבאית מעל שולחן המזרח התיכון ולא התרשם מהלחץ שניסה להפעיל עליו ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו בביקורו במוסקבה בשבוע שעבר. "יש להגיע להסכם כמה שיותר מהר עם איראן", אמר הנשיא הרוסי לנתניהו בפגישתם והוסיף: "אנחנו אופטימיים לגבי השיחות בז'נבה". האופטימיות הרוסית נשאה פרי בדמות של הסכם גרעיני עם טהרן. שר החוץ הרוסי לברוב היה אחד מאדריכליו הראשיים של הסכם הביניים בז'נבה. לברוב, כמו קרי, גמא אלפי קילומטרים בטיסות, נפגש פעמים רבות עם נציגים איראניים ומערביים ובסופו של דבר סייע להשיג את היעד הנכסף ולחזק את מעמדה של רוסיה במזרח התיכון.  

הנשיא הרוסי לא השתכנע. פוטין ונתניהו במוסקבה(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"רק דיפלומטיה יכולה להביא לפתרון יציב". אובמה על ההסכם

המפסידים: 

ישראל

הפסידו במערכה - וגם בקרב? מה לא עשה ראש הממשלה הישראלי נתניהו כדי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית? הביא לאו"ם את התוכניות להקמת מחנה ההשמדה אושוויץ, הציג איור של פצצה, המפרט את התקדמות טהרן לקראת נשק אטומי, ושרטט עליו קו אדום ובעצם התריע מעל לכל במה אפשרית על הסכנה של איראן עם נשק גרעיני בידיה.

"הברית המוזרה" בין ישראל למפרץ נגד איראן

נתניהו, הקו האדום והפצצה באו"ם, אוקטובר 2012(צילום: רויטרס)

הקמפיין שהובילו נתניהו וממשלתו הובילו את ישראל לעימות פומבי עם ארה"ב ועם נשיאה אובמה בסוגיית אופן הטיפול בגרעין האיסלאמי. נתניהו דרש מהמעצמות הגדולות להטיל עוד סנקציות על איראן כדי לכופף אותה, אמר שהסכמים שיתקבלו עם טהרן לא יחייבו את ישראל ושישראל שומרת את הזכות להגן על עצמה. הסכם הגרעין שנחתם בז'נבה לא הוביל להפסקה מוחלטת של העשרת האורניום האיראנית, לא סילק את הצנטריפוגות ולא חיסל את הכור למים כבדים באראק. ואם בזה לא די, על פי ההסכם לא יוטלו בקרוב סנקציות נוספות על איראן.

"מה שהוסכם בג'נבה איננו הסכם היסטורי, זאת טעות היסטורית. היום העולם הפך למקום הרבה יותר מסוכן משום שהמשטר המסוכן ביותר בעולם עשה צעד משמעותי להשגת הנשק המסוכן ביותר בעולם", אמר נתניהו. אף שראש הממשלה הישראלי הפסיד במערכה האחרונה, הוא יכול לרשום לעצמו כמה הישגים כמו הגברת הפיקוח הבינלאומי על מתקני הגרעין האיראניים והרחקת הרפובליקה האיסלאמית מהשגת נשק גרעיני.  

הלחץ על ארה"ב לא עזר. קרי ושר החוץ הסעודי סעוד אל-פייסל(צילום: AP)

סעודיה ומדינות המפרץ

אף על פי שסעודיה ומדינות המפרץ לא מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, דאגותיהן המשותפות של המדינות מהשפעת איראן ושאיפותיה הביאו (על פי פרסומים זרים) לתקשורת חשאית ול"יחסים אינטימיים" ביניהן בנושאים הקשורים בהגנה ובאינטרסים אסטרטגיים.

ההסכם שהושג בז'נבה הוא בגדר חדשות רעות ביותר לסעודיה ולמדינות המפרץ הסוניות, וסעודיה כבר הזהירה שלא תעמוד בצד בעוד תוכנית הגרעין האיראנית לא נעצרת, רמז לכך שהיא תנסה אולי להשיג לעצמה נשק גרעיני.

סעודיה, שבדרך כלל מכתיבה את הטון לשאר מדינות המפרץ וקראה לא פעם לארה"ב להחריף את הטון נגד טהרן, רואה באיראן שכנה מסוכנת ותוקפת אותה באופן שגרתי על תמיכתה לכאורה בהתקוממויות כמו "האביב הערבי" בבחריין או בניסיונות הפיכה, אף שלא פורסמו מעולם הוכחות חותכות לכך.

בעקבות החתימה על הסכם הביניים בז'נבה יצאו מסעודיה קולות אזהרה לפיהם איראן אולי מוותרת על דבר מסוים בתוכנית הגרעין שלה, אולם מקבלת בתמורה הקלה בסנקציות ואישור להמשיך את תוכניתה הגרעינית. דבר אחד בטוח, ההסכם ידיר מעתה שינה מעיניהם של הסעודים שגם חוששים מהתערבות איראן בענייניהם הפנימיים ובעניינים פנימיים של מדינות אחרות באזור, עיראק למשל.

Read this article in English