שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נופלים בין השאלות: הנערים שלא שייכים
    כאלף צעירים עוזבים מדי שנה את המגזר החרדי - והנתונים במגמת עלייה, אך הם מוצאים עצמם בודדים: ללא השכלה בסיסית, לפעמים ללא שפה - ובלי סיוע. "חרדי שרוצה לעשות תואר, מקבל הכל", טוען ישראל לוי, חסיד לשעבר. "אני לא זכאי לכלום אף שאני סובל מאותם פערים, רק כי אני כבר לא חרדי"
    כאלף צעירים עוזבים מדי שנה את החברה החרדית, והתופעה נמצאת במגמת עלייה - כך עולה מנתונים ראשוניים שהוצגו בוועדה לפניות הציבור בכנסת, מטעם ארגון "יוצאים לשינוי". על פי הנתונים המבוססים על טבלאות הסקר החברתי של הלמ"ס וסקרים נוספים, נרשמה עלייה מ-8% מכלל אוכלוסיית הצעירים החרדית בשנת 2007, ל-10% בשנת 2012.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

     

    המשמעות, לטענת גורמים המעורבים בטיפול ביוצאים בשאלה: אלפי צעירים המוצאים עצמם נופלים בין הכיסאות. הכסף והמשאבים שמקציבה המדינה לתעסוקת חרדים והשכלה במגזר, אינם ניתנים להם - אף שהם זקוקים ממש כמקביליהם בני מהגזר, להשלמת לימודים מסיבית, לצד הכוונה תעסוקתית ומקצועית.

     

    עוד עולה מהנתונים, כי חלקם של היוצאים בשאלה כלל לא דוברים עברית, כי אם אידיש בלבד - ולמדינת ישראל, נכון להיום, אין פתרון ממשי עבורם.

     

    "אני מופלה כי אני כבר לא חרדי"

    עד גיל 21 היה ישראל לוי חסיד גור. את התהליך שעבר מתוככי החצר החסידית אל העולם שבחוץ - הוא מגדיר "כמסע ארוך" שלמעשה טרם הסתיים. אחרי השירות הצבאי, כשבני גילו מצאו עצמם שוקדים על הפסיכומטרי או הטיול שאחרי הצבא, ישראל התחיל את מסעו בדרך להדבקת פערי יידע אדירים.

     

    "המדינה מספקת עזרה לחרדים, אך לנו אין מי שיעזור". ישראל לוי ()
    "המדינה מספקת עזרה לחרדים, אך לנו אין מי שיעזור". ישראל לוי

     

    "למדתי בחיידר חשבון ואנגלית ברמה בסיסית ביותר רק בגיל 13", הוא מספר, "וגם זה, במסגרת של מעין שיעור חופשי. בישיבה ניסיתי להשלים פערים בכוחות עצמי. היה שם ספר ללימוד אנגלית, אז ניסיתי לבד - וככה התקדמתי".

     

    לוי עוד נחשב "בר מזל" ביחס לחבריו, שרובם נעדרים אפילו את הידע המינימאלי הזה. אך גם אם יצליח לסיים את הבגרות האחרונה שנותרה לו (באנגלית), ולפצוח סוף-סוף בלימודי הפסיכומטרי – אין זה סוף המסלול עבורו. שכר הלימוד האוניברסיטאי מהווה אף הוא מכשול, ובהיעדר סיוע של ממש, לא ברור כיצד יצליח להגיע לקו הסיום עם תואר ביד.

     

    "כאן אני מופלה", הוא קובע. "בחור חרדי שרוצה לעשות תואר ראשון בגיל 25, מקבל הכל. יש מכינות להשלמה בסיסית שעליהן הוא לא משלם שקל; תואר ראשון עם מלגות מלאות, או עם השתתפות זניחה. כל זה נמנע ממני, על אף שאני סובל מאותם פערים ואותם חסרים, רק כי אני כבר לא חרדי.

     

    "גם קורס מקצועי תמורת תשלום סמלי, המדינה מספקת לחרדים אך לנו אין מי שיעזור. בשביל השכלה או תעסוקה אתה צריך להילחם לבד בכל הכוח. אין שום תשתית שנותנת מענה. גם מרכז תעסוקה לחרדים המספק מידע והכוונה, שוב, ללא עלות – לא ניתן למי שעזב את העולם החרדי, והוא צריך את זה לא פחות".

     

    קושי לאתר את האוכלוסייה הנזקקת

    המספרים שהוצגו בוועדה, מבוססים בעיקרם על השאלון החברתי של הלמ"ס. זה בדק, בין היתר, את "מגזר המקור" של הנסקר בגיל 15, וכך איתר "תזוזות חברתיות" בגיל מאוחר יותר. אך גם שאלון זה עדיין איננו מצליח לעמוד על מימדי התופעה באופן מלא.

     

    "יש במדינת ישראל אנשים שהבחירה האישית שלהם שלא להאמין, גזלה מהם הכל". היידי מוזס בכנסת ()
    "יש במדינת ישראל אנשים שהבחירה האישית שלהם שלא להאמין, גזלה מהם הכל". היידי מוזס בכנסת

     

    לדברי לוי, חלק מהחרדים-לשעבר חיים כחילונים, אך חלק אחר מגדיר עצמו כ"דתי". "יש קושי ברור לאתר את הקבוצה הזו - סטטיסטית. יש גם קושי בהגדרת קריטריונים ברורים. המכנה המשותף היחיד הוא 'בוגרי חינוך חרדי".

     

    אין זו הפעם הראשונה שנושא הטיפול ביוצאי המגזר החרדי עולה על סדר היום הציבורי. בשנת 2004 נערך בכנסת דיון ראשון בעניין, שלא הוביל לצעדים ממשיים מעבר להתנצחויות בין ח"כ משה גפני לבני מגזרו-לשעבר.

     

    לוי מציין גם הצעת חוק שיזמה סיעת מרצ בניסיון להשוות את תנאי היוצאים-בשאלה לאלה של עולים חדשים, אך אף זו כשלה. "העלות הייתה גבוהה, ולכן לא היה לזה סיכוי ממשי", הוא אומר. "העניין הוא, שכבר כיום יש קריטריונים שנותנים סיוע לחרדים. המטרה היא להחיל אותם בצורה שווה על כל יוצאי החינוך החרדי, בין אם הם חרדים היום - ובין אם לאו".

     

    "לא 'יצאתי בשאלה'. הועזבתי"

    היידי מוזס, בתו האקטיביסטית של ח"כ מנחם אליעזר מוזס ("יהדות התורה"), עזבה את המגזר החרדי, אך לא

    מוכנה להיקרא "יוצאת בשאלה". "אני לא יצאתי", היא אומרת. "זה נשמע כאילו יש כאן בחירה כלשהי, אבל אני הועזבתי".

     

    מוזס שיזמה את הדיון המחודש בסוגיה, מוסיפה: "זה לא שאנשים קמו בוקר אחד ואמרו, כל כך טוב לנו פה - ולכן החלטנו לעבור לצד השני. יש אנשים שעברו אלימות רגשית קשה, יש כאלה שספגו התעללות רגשית ופיזית גם יחד, וכשבאו להתלונן, מי שהיה אמור להגן עליהם, אמר להם שהם מדמיינים, ובמקרה הטוב - שייקחו תרופה שתעביר להם את 'הדמיונות'. למותר לציין כי אלה כללו אירועים טראומטיים דוגמת התעללות ואונס.

     

    "יש במדינת ישראל אנשים שהבחירה האישית שלהם שלא להאמין, גזלה מהם הכל. זכויותיהם הבסיסיות - להיות הורים או שיהיו להם הורים - נלקחו מהם. כיכר החתולות בירושלים מוצפת בילדים בני 12 ו-13 שאין להם איפה לישון בלילה, כי ההורים החרדים שלהם זרקו אותם מהבית כדי שלא 'יקלקלו' את האחים. כי הם פוחדים מ'מה יגידו עליהם' בחברה החרדית. אלה ילדים שמתדרדרים אחר כך לפלילים ופשע".

     

    "העולם החרדי מאבד מדי יום את טובי בניו"

    מוזס טוענת כי מדובר במאסות של אנשים, "ולמדינה אין נכון לעכשיו שום מענה להתמודדות וטיפול במה שקורה כאן:

    שום סיוע, שום תמיכה, שום הכוונה. העולם החרדי מאבד מדי יום את טובי בניו, והם אפילו לא רואים את זה.

     

    "המדינה אף פעם לא לקחה אחריות עליהם. מכיוון שהם כאילו לא 'שייכים' לה - אלא למגזר החרדי. זה מגזר שלא דרשו ממנו לימודי ליבה ובגרויות, אך נתנו לו תקציבים. איפה נשמע כדבר הזה במדינות מתוקנות? אני לא מדברת על ההיסטוריה של הרצל. שילמדו היסטוריה של רבנים, העיקר שיקבלו כלים לחיים במתמטיקה ובאנגלית טובה. במה שצריך כדי להסתדר אחר כך בעולם ולעבוד".

     

    מוזס טוענת כי קרנות דוגמת "קרן קמח", המסייעת לבני המגזר החרדי להשתלב בתעסוקה – צריכות להעניק מלגה לכל מי שלמד במוסד חרדי - גם אם אינו חרדי עוד. היא דורשת מהמעסיקים ומהמדינה גם יחד לא להערים קשיים.

     

    "זה שבחור חרדי-לשעבר לא עשה צבא או שירות לאומי – זו תוצאה של כפייה. הם הוכרחו לעשות הצגות לקב"ן כדי לקבל פטור. יש הרי אלפים של פטורים על סעיף נפשי במגזר. אז מה? זה מגזר של חולי נפש? אנחנו מבקשים לתקן את הנזק שהנוצר".

     

    "מקרן קמח" נמסר בתגובה: "קרן קמח היא קרן פילנתרופית פרטית ביסודה, שהוקמה על מנת לסייע לגברים חרדים שמעוניינים לפרנס את עצמם, וכן לבעלי תשובה שאורח חייהם הנוכחי חרדי. למיטב ידיעתנו, החוזרים בשאלה אינם רואים עצמם כחרדים ואינם מגדירים את עצמם ככאלה, ולכן אינם נתמכים על ידי הקרן. אין לנו דבר נגד קבוצה זו או אחרת שהמדינה תרצה להקים לה מערך סיוע כזה או אחר. 'קרן קמח', כאמור, מטפלת אך ורק בחרדים".

     

    מוזס וחבריה מקיימים במקביל לטיפול בכנסת, גם את ארגון "אנא אפנה", המסייע לנוער שנשר מהמגזר החרדי, ומכניס את ההורים לתמונה.

     

    ומה אבא אומר על כל זה?

     

    "אבא שלי נקרע בין האהבה אלי, למגזר שאותו הוא משרת, והוא חושש כיצד ייראה בעיניהם. הפחד שלו הוא פחד אמיתי ומוצדק לחלוטין. בחגים, כאשר אבא עלה לעשות 'מי שברך' לילדים, האדמו"ר מוויז'ניץ הזכיר את שמי בקול רם, כדי שאבא יברך אותי ואת ילדיי. יש אדמו"רים כאלה, אמיתיים. המקום של אבא שלי מאוד לא פשוט, אבל הוא אמיתי. הוא יודע מה קורה".

     

    "אין-ספור כשלים ובעיות"

    חברת הכנסת עדי קול ("יש עתיד"), העומדת בראש הוועדה לפניות הציבור, סבורה כי למדינה יש אחריות על עתידם של היוצאים בשאלה. "ביומי הראשון בכנסת, פנתה אלי היידי מוזס, וסיפרה על הקושי שלה להשתלב בעבודה ועל הצורך ללמוד", היא מספרת. "ישבה שם חברה שלה במצוקה קשה, שסיפרה על הקושי לקבל חזקה על ילדיה, כשהמשפחה והקהילה נלחמו נגדה וקראו לה חולת נפש משום שרצתה לעזוב את העולם החרדי.

     

    "כיכר החתולות בירושלים מוצפת בילדים בני 12 ו-13 שאין להם איפה לישון, כי ההורים החרדים שלהם זרקו אותם מהבית כדי שלא 'יקלקלו' את האחים" (צילום: עמית מגל) (צילום: עמית מגל)
    "כיכר החתולות בירושלים מוצפת בילדים בני 12 ו-13 שאין להם איפה לישון, כי ההורים החרדים שלהם זרקו אותם מהבית כדי שלא 'יקלקלו' את האחים"(צילום: עמית מגל)

     

    "הפעם ראשונה שכמעט בכיתי בכנסת, הייתה כששמעתי אותם - קבוצה של לא שייכים. הם לא שייכים למגזר החרדי ולא שייכים אלינו, כי הם לא מכירים, ואין להם כלים להשתלב בחברה. כל בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים שאין בהם ליבה ובגרות, גורמים לכך שהבוגרים שלהם לא יכולים להשתלב בתעסוקה בהמשך. מבחינה חינוכית צריך קודם כל לתת להם את הידע הבסיסי במתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, ותעודת בגרות שתאפשר להם להתחיל את החיים. את זה יש כיום לחרדים, אך לא לחרדים לשעבר".

     

    קול מצביעה על תופעת הנושרים החרדים הרשומים בישיבות, ומסתובבים ברחובות - "בעיה נוראית
    שמשרד החינוך לא מטפל בה", לדבריה. "יש תופעה אחרת של חרדים לשעבר, שדווקא כן מתגייסים, ואז נותנים להם קב"א נמוכה כי יש להם 11 אחים ואפס השכלה פורמלית. אז הם לא יכולים להמשיך לקצונה על אף שהם מאוד איכותיים. פגשתי מישהי שהמשפחה שלה נידתה כי היא רצתה לעשות שירות לאומי, ואת ה-500 שקלים שקיבלה לנסיעות היא חסכה והלכה ברגל, כדי שיהיה לה איך להשלים בגרות".

     

    איך משרד החינוך והאוצר שנמצאים בידיי שותפייך לסיעה מתכוונים לטפל בעניין?

     

    "כולם, ללא יוצא מן הכלל, נתנו לי אחריות מלאה לטפל בזה. אנחנו נפתור את הבעיה ללא כל ספק. פשוט לא היינו מודעים אליה. אנחנו עובדים על מסמך מסודר שיגדיר את הצרכים של הקבוצה, ואני אעבור משרד-משרד עד שהבעיה תיפתר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "לא קל לאבא". היידי מוזס
    צילום: מוטי קימחי
    "הם באחריות המדינה". ח"כ עדי קול
    צילום: מוטי קימחי
    מומלצים