שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "ליל זימה ותועבות, בהשתתפות פרוצים ופרוצות"

    מתי התקיימה "עדלידע זוטא"? מי הזהיר "מהתפרקות ברחובותינו"? באיזו שנה עברה "הוליבוד" לתל אביב - ומי רצה להוציא אותומובילים למסיבות פורים? כרזות פורים מחויכות והיתוליות מוציאות את הגולש למסע במנהרת הזמן הישראלית, במלחמת התרבות שבין הכרזות לפשקווילים

    כרזות פורים מחויכות והיתוליות מוצגות בימים אלה באתר הספרייה הלאומית, והן מוציאות את הגולש למסע במנהרת הזמן - משנות העשרים העליזות של אירועי "עדלאידע", דרך שנות השלושים ונשפי הייקים, משטר הצנע של קום המדינה, והחגיגה שהפכה עם העשורים שעברו מאז, לחילונית יותר וילדותית יותר.

     

    עוד פורים בערוץ היהדות :

     

    באופן מקביל לחלוטין, התפתחה לצדן תרבות פשקווילים חרדית, המוצגת אף היא באתר הספרייה - כמחאה על נשפי הפורים "הפרוצים", והאווירה הנוגדת את רוח המסורת - כמיטב המסורת.

     

    אבן מקיר תצחק

    "אדוני הפיל קרה דבר בלתי רגיל, האמנים הם עם נבל, עורכים פה נשף = קרנול. פורים בג'ונגל באולם הסיטי" (מתוך כרזה משנת 1934).

     

    "לא רבים יודעים זאת, אך אירועי פורים היו אחד הדברים המאפיינים ביותר את היישוב הישן החילוני", אומר ד"ר חזי עמיאור, אוצר "אוסף ישראל" בספרייה הלאומית. "הייתה אז תרבות עברית-חילונית של ממש: נשפים, תחפושות ועוד אלמנטים שונים ברוח החג, שהיו חלק בלתי נפרד מפורים של אותם הימים.

     

    << לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    "הכול היה שם", משחזר עמיאור. "כרזות היתוליות, וכמובן כרזות אינפורמטיביות על האירועים השונים שנחגגו מידי שנה על ידי גורמים כמו ההסתדרות, או 'גדוד מגני השפה העברית' ו'מכבי'. לצדם היו, כמובן, גם מסיבות מסחריות במקומות כמו 'קולנוע מוגרבי', 'קפה וינה' ועוד".

     

    "הייתה אפילו מגילת פורים הומוריסטית, שחוברה לפני כמאה שנה בפורמט מודפס של ש"ס ווילנה הידוע" (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    "הייתה אפילו מגילת פורים הומוריסטית, שחוברה לפני כמאה שנה בפורמט מודפס של ש"ס ווילנה הידוע"(באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    היישוב הארצישראלי שמר על מסורת ההיתוליות הפורימית: "הייתה אפילו מגילת פורים הומוריסטית, שחוברה לפני כמאה שנה בפורמט מודפס של ש"ס ווילנה הידוע. מי שעמד מאחוריה היה קדיש יהודה סילמן, מורה וסופר שנהג לחבר מגילות פורימיות לפני כל פורים".

     

    פורים שאחרי הכרעת "מלחמת השפות" - מאבק היישוב המתחדש על תחיית השפה העברית - הפך למגילה בשם "בבא טכניקה", עם מבנה תלמודי כמיטב המסורת - טקסט באמצע ופירושים בצדדים.

     

    מה אפשר ללמוד מהכרזות על רוח התקופה והחג?

     

    "המון. פורים לא היה עניין לילדים בלבד, אלא הווי שכולם לקחו בו חלק. היום פורים בחברה הישראלית-חילונית זה לחלוטין חג של הילדים. משנות החמישים ואילך - לשם זה הלך. בנוסף, את רואה הרבה מאוד יצירתיות וסמלים שהם אדפטציה של סממני החג המסורתיים. היום זה נשמע אפולוגטי, אבל הם היו אנשים חילונים בהכרה גמורה, ועם זאת, לא הייתה להם שום בעיה לאמץ עולם מושגים תרבותי שנובע מתוך המסורת היהודית הקלאסית.

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    "היום זה לא 'איני' לדבר שפה שהיא כולה יהודית, ושואבת מהמקורות היהודיים. אבל אצל יהודי ראשית המאה, גם שאתה מקים תרבות אלטרנטיבית, המתנגדת לקריאת מגילה ולא ממש מקפידה על המנהגים ההלכתיים - השפה ועולם המושגים נשארים לגמרי יהודיים".

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    וד"ר עמיאור מדגים: "המשוררים החשובים של התקופה, חילקו פזמוני חג באירועים הללו עם מטען לגמרי תלמודי-תנ"כי. היום לדוגמה, לא נראה אנשים לא דתיים המעלים מחזות על מגילת אסתר. חגים יהודיים בתרבות החילונית הכללית, העדיפו לקבל השראה מהעולם, ולא נראה שיתנו לזה כיום סממנים מובהקים שמקורם במסורת. את יכולה לדמיין היום מישהו שיעשה נשף מסכות שמדבר על ההיסטוריה היהודית? או על מגילת אסתר?"

     

    נשף הפורים של "הגבירות"

    בתקופת המנדט "וגם קצת לפני", כדברי עמיאור, התרבות העברית הייתה תוססת ביותר. "בשנות העשרים ארץ ישראל היא מקום מאוד עני", הוא אומר. "ניתן לראות את זה אפילו בכרזות הפשוטות והספרטניות של אותה התקופה".

     

    ליוזמה נרתמו "הגבירות", המצוינות בשמות משפחתן בלבד (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    ליוזמה נרתמו "הגבירות", המצוינות בשמות משפחתן בלבד(באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    הכרזה הפורימית הישנה ביותר באוסף הספרייה, מוטבעת בבול עות'מני. "הסיבה למסיבה" היא ערב גאלה עבור בית החולים "שער ציון" ביפו, או בלשון הכרזה: "נשף פורים לטובת בית החולים שנתון הוא במצוקה נוראה".

     

    ליוזמה מתברר נרתמו "הגבירות", המצוינות בשמות משפחתן בלבד (מי אמר "הדרת נשים" ולא קיבל?) וביניהן גם גברת דיזינגוף אנונימית אחת, שעמיאור מזהה אותה עם צינה דיזינגוף, אשת ראש עיריית תל אביב המיתולוגי. "גבאי" בית החולים מפצירים בקוראי הכרזה ליטול חלק בארגון הנשף, "אם בקיבוץ נדבות של חפצים וכלים להגרלה, ואם במכירת פתקאי כניסה".

     

    "הייקים שהגיעו ארצה בשנות השלושים הביאו תרבות שלמה של בילוי בסגנון מרכז אירופה, כמו נשפים בסגנון אירופאי", מספר ד"ר עמיאור. "בחלק מהכרזות מפרסמים מראש אפילו את שמות הריקודים בנשפים, כמו 'מארש תל אביב'. כרזה משעשעת מבשרת על נשף בהתאם 'לאופנה האירופאית החדישה', בניצוחו של מר וקסלר, שכיכב בעוד כרזות נוספות מאותה התקופה".

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    אך כמעט במקביל לפריחתם של נשפי הפורים ביישוב היהודי הצעיר, החלה מתפתחת תרבות מחאה נמרצת של היישוב הישן, החרדי, נגדם. כרזות מול פשקווילים. "יש אצלנו פשקוויל אחד באוסף, שמתוארך לתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה, על 'השערורייה הנוראה' של נשפי הפורים".

     

    באוסף הפשקווילים של הספרייה מתגלות לא מעט מודעות רחוב העוסקות בפורים וב"סכנותיו", וקריאות נגד האירועים השונים, שלא ייטלו בהם חלק "ציבור היראים". הפשקווילים קוראים לשמור על הילדים נוכח "הריקים והפוחזים" שברחובות העיר.

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    "תראי היום את המלחמות החרדים-חילונים", מציין עמיאור בחיוך, "הכול חוזר. במובן הזה לא השתנה דבר".

     

    "צורר היהודים", הרודן החדש מגרמניה

    לדברי ד"ר עמיאור, הכרזות גם נושאות פעמים רבות זיהוי אקטואלי למציאות ששררה באותה התקופה; מכרזה למסיבת פורים עם הנחה לחיילי הגדוד העברי, ועד זיהויו של "צורר היהודים" המן, עם הרודן הרצחני החדש מאירופה, היטלר.

     

    אירועי השיא של פורים ביישוב היהודי היו תהלוכות "העדלאידע" (באדיבות אוסף פבזנר) (באדיבות אוסף פבזנר)
    אירועי השיא של פורים ביישוב היהודי היו תהלוכות "העדלאידע"(באדיבות אוסף פבזנר)

     

    "בשנות מלחמת העולם השנייה עצמן, הכל הרבה יותר מאופק ופחות רהבתני. אנשים מגויסים לצבא הבריטי, חרדה של ממש אופפת את כולם, אבל פורים, בסופו של דבר, זה פורים תמיד. גם בזמנים קשים. מיד עם סיום המלחמה אנחנו מוצאים כרזה על נשף מסכות וריקודים בקולנוע 'עדן'. החיים המשיכו.

     

    "גם ההתייחסויות האקטואליות למאורעות התקופה לא היו בצורה ישירה ובוטה, אלא ברמז, כך שכל מי שראה את הכרזה, הבין מיד את ההקשר. יש הרבה אקטואליזציה של כרזות ואירועים, כולל אפילו 'מס' לטובת הקרן הקיימת שמוטל על כרטיסי הכניסה, הנחה לחיילי הגדודים העבריים, וגם אירועי הצנע קיבלו ביטוי בכרזות כמו 'בילוי חסכוני לכל המשפחה".

     

     (אוסף הספרייה הלאומית) (אוסף הספרייה הלאומית)
    (אוסף הספרייה הלאומית)

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    אבל אירועי השיא של פורים ביישוב היהודי היו תהלוכות "העדלאידע". אלו אומנם התרחשו במספר ערים במקביל, אך המופע המרכזי (והמשמעותי) התקיים בתל אביב. "היו שם שיירות מחופשות של כל מני ארגונים שהיו פעילים באותה התקופה", משחזר עמיאור. "בהתאם בנו כל מני מסרים שרצו להעביר לציבור. הגדוד העברי, לדוגמה, עשה משהו על חשיבות השפה העברית, אומרים שזה היה רגע השיא של התרבות העברית באותה תקופה".

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

    לאורך העשורים חלו שינויים מפליגים בחברה הישראלית, שבאו לידי ביטוי גם בכרזות. "מיד אחרי

    קום המדינה הייתה קליטה של עולים, התרבות השתנתה, היישוב היה כבר הרבה פחות מאוחד ואחיד, האירועים הפכו לעממיים יותר ו'גבוהים' פחות. המודעות הפכו ליותר אינפורמטיביות, והתפתחה מסורת נוספת של בילוי חג משפחתי בגן החיות בתל אביב. כשהמדינה 'בתקופת צנע', לא תמצאו עוד נשפים על פי 'האופנה האירופאית החדישה".

     

    אתם חייבים להיכנס לעמוד פורים המיוחד שלנו:

     

     (באדיבות אוסף עיריית תל אביב) (באדיבות אוסף עיריית תל אביב)
    (באדיבות אוסף עיריית תל אביב)

     

     (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית) (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)
    (באדיבות אוסף הספרייה הלאומית)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות אוסף עיריית תל אביב
    רוח התקופה
    באדיבות אוסף עיריית תל אביב
    באדיבות אוסף הספרייה הלאומית
    והמענה המיידי לה
    באדיבות אוסף הספרייה הלאומית
    מומלצים