שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבעיה המובנית של העסקים הערביים
    בהיעדר גלי עלייה באופק, הנחת העבודה של הממשלה היא שהמגזר הערבי הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של המשק הישראלי. אלא שצעדי הממשלה יתקשו להתגבר על בעיות מובנות במגזר: התמקדות בענפים מסוכנים כמו בניין, מוסכים והסעדה, ורמת כישלון הגבוהה ב-12% בהשוואה לכלל המשק. ואולי מקור הבעיה הוא בכלל פוליטי?
    בשבוע החולף הציגה הממשלה שני צעדים חדשים שנועדו להתמודד עם אחד האתגרים הקשים והמשמעותיים של כלכלת ישראל בדור הקרוב: הגדלת שיעור התעסוקה ומיגור העוני במגזר הערבי. ביום ראשון אישרה הממשלה את הקמתה של ועדת שרים לענייני המגזר הערבי, שבראשה יעמוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

     

     

    הוועדה תטפל בנושאים הקשורים באזרחי ישראל מקרב אוכלוסיית המיעוטים, לרבות בתחומי תעסוקה, רווחה, חינוך, בריאות ופיתוח כלכלי. בנוסף, החליט שר הכלכלה, נפתלי בנט, להאריך ל-4 שנים נוספות את פעילותה של קרן SAWA. קרן זו, שמופעלת על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה וקרן קורת ישראל, מעניקה הלוואות של 5,000-20,000 שקל לנשים במגזר הערבי לצורך הקמה של עסקים קטנים.

     

    במסגרת התכנית, מקבלות נשים בכפרים הלוואות לשנה, כאשר כל אישה מקבלת את ההלוואה יחד עם קבוצה של לוות נוספות. כל חברה בקבוצה ערבה להלוואות של כל שאר החברות בקבוצה. הן מקבלות את הלוואה כדי להקים או להרחיב עסק שפועל במסגרת משק הבית ומגדיל את הכנסותיו. במשרד הכלכלה מציינים, כי מחקרי הערכה בנוגע ל-3 השנים שבהן הופעלה התכנית עד כה, מלמדים שנשים שקיבלו הלוואה במסגרת הפרויקט הגדילו את הכנסות הבית ביותר מ-2,000 שקל בחודש בממוצע. כמו כן 99% מההלוואות שניתנו עד היום נפרעו.

     

    הנחת העבודה של הממשלה, המבוססת על מחקרים של כל הגופים הכלכליים החשובים בעולם ובארץ, היא שבמגזר הערבי (וגם במגזר החרדי) מצוי פוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק הישראלי. בהיעדר גל עלייה באופק, הדרך היחידה של המשק הישראלי להזרים כמות גדולה של עובדים לשוק התעסוקה, שייצרו יותר, ירוויחו יותר ולכן גם יצרכו יותר – היא על ידי העלאת שיעור התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים.

     

    האם הצעדים שבהם נקטה הממשלה בשבוע האחרון הם המפתח לפיתרון הבעיה, או שמא העוני והאבטלה במגזר הערבי מושרשים עמוק יותר משחשבנו, בבעיות פוליטיות ותרבותיות עמוקות שפתרונן לא יבוא מקרן סיוע או ועדת שרים?

     

    רק 6.5% מהעסקים בבעלות ערבים ישראלים

    נתונים שאספה חברת המידע העסקי, דן אנד ברדסטריט, מצביעים על היקף העסקים שבבעלות ערבים כגורם עיקרי לפערים הכלכליים בינם לבין שאר האוכלוסייה. על פי הנתונים, עסקים שבבעלות ערבים ישראלים מהווים 6.5% מכלל העסקים במדינת ישראל. זאת, כאשר חלקם באוכלוסייה גדול מ-20%.

     

    בדן אנד ברדסטריט, חברה שעיקר פעילותה הוא הערכת כושר העמידה של עסק בהחזר הלוואה, מצביעים גם על רמת סיכון גבוהה יותר של העסקים במגזר הערבי. "כשאנחנו לוקחים את כל העסקים במגזר הערבי ועושים ממוצע של רמות הסיכון שלהם, אנחנו מגלים שההסתברות לכשל של עסק במגזר הערבי גבוהה ב-12% מההסתברות הכללית במשק", אומר צח ברקי, סמנכ"ל מידע, כלכלה ומחקר בדן אנד ברדסטריט.

     

    על פי נתוני החברה, המגזר העסקי הערבי מתאפיין בחלוקה ענפית שונה מזו של המגזר העסקי הכללי. רוב העסקים שבבעלות ערבים ישראלים שייכים ל-6 ענפים עיקריים: בנייה, קמעונאות מזון, מסעדות ובתי קפה, הובלות, מוסכים וחומרי בניין. האם רמת הסיכון הגבוהה יותר קשורה לעובדה שערבים נוטים לפעול בענפים מסוכנים יותר?

     

    דן אנד ברדסטריט: השינוי מתחיל בפוליטיקה ובחינוך

    "זה נכון שבמגזר הערבי יש תפוצה גבוהה יותר של ענפים מסוימים שאנחנו יודעים שרמת הסיכון בהם גבוהה, כמו למשל ענף ההובלות או ענף המסעדות ובתי הקפה", אומר ברקי. "אבל אני לא חושב שזה הגורם. אני חושב שלמגזר יש קשיים אחרים שניתן לייחד אותם.

     

    "למשל, הוא ברובו פריפריאלי, וניתן לומר שמצב העסקים בפריפריה פחות טוב מאשר במרכז, הפריפריה היא ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר וזה משפיע על הצריכה. כמו כן, הנגישות שלו למקורות מימון היא נמוכה יותר. זה מזין אחד את השני. כשיש בעיה של נגישות לאשראי אז הסיכון גדל וכשהסיכון גדל אז הנגישות יורדת".

     

    מדבריו של ברקי עולה, כי שיפור הנגישות של ערבים למקורות מימון אכן יכול לסייע להעלאת שיעור העסקים במגזר הערבי, אך המקור לבעיות הכלכליות שלהם מצוי במקומות אחרים. הוא מצוי בהדרה של ערבים ממרכזי התעסוקה והמסחר בישראל, בשל היעדר השקעה בתשתיות המחברות ישובים ערבים למרכז הארץ ובשל הפערים בין רמת החיים בישובים הערביים והישובים היהודיים. "השינוי האמיתי חייב להתחיל בפוליטיקה ולהמשיך בחינוך. ברגע שיהיה שלום והאוכלוסיות בתוך ישראל יקבלו ביטוי שווה אז נוכל לראות גם שוויון בכלכלה. כלכלה היא בסך הכל תמונת ראי לחברה".

     

    משרד הכלכלה: הבנקים מתחרים על לקוחות ערבים

    במשרד הכלכלה, משוכנעים דווקא שבעיית הנגישות לאשראי במגזר הערבי נפתרה. "כבר לפני כמה שנים ראינו, במסגרת עבודת הקרן לערבות מדינה, שאנחנו לא מצליחים להגיע למגזר הערבי. ערבים פשוט לא הגישו בקשות", אומר רן קיויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

     

    "אז הכנסנו לקרן את בנק מרכנתיל דיסקנט, שיש לו נוכחות של סניפים במגזר הערבי. ברגע שהכנסנו אותו לתכנית והפכנו אותו לבנק שנותן הלוואות בערבות מדינה, אז שיעור הפניות במגזר הערבי גדל עד שהשתווה פחות או יותר לשיעור הערבים באוכלוסייה. כך שכיום אין לנו נתונים שמעידים על רמת סיכון גבוהה יותר של עסקים ערבים, כי שיעור העסקים הערבים שמקבלים אשראי בערבות מדינה זהה לשיעורם באוכלוסייה והבנק לא נותן הלוואות לעסק שנמצא ברמת סיכון גבוהה".

     

    לדבריו, בשנים האחרונות ניתן אפילו לראות תחרות בין הבנקים על לקוחות ערבים. "בקרן החדשה שהוקמה לפני שנתיים, כבר ניתן לראות שבנק לאומי ובנק הפועלים גם פעילים בקרב האוכלוסייה הערבית. כלומר, גם הם גילו את הפוטנציאל של 20% מהאוכלוסייה שמעוניינת בהלוואות. הבנקים מחפשים למי לתת הלוואות ויודעים שיש פוטנציאל לגידול באוכלוסייה הזאת".

     

    אם כן, מדוע הממשלה מתרכזת בפרויקטים של מימון? אם אכן בעיית הנגישות לאשראי נפתרה, אז מדוע לא להתרכז בתכניות שמתמודדות עם גורמים אחרים לעוני ואבטלה במגזר הערבי? "באופן כללי הפעולות שלנו ממוקדות במגזרים שאנחנו רואים בהם פוטנציאל גבוה להגדלת התוצר", אומר קיויתי. " נכנסנו למסלול של קרן קורת כי גילינו שיש בעיה עם הנשים בכפרים. הנגישות של הכפרים הקטנים למקומות עבודה נמוכה, וחיה שם אוכלוסייה הרבה יותר חלשה מבחינה סוציו אקונומית. הנשים שם מוחלשות אפילו יותר מהאוכלוסייה הכללית. אני לא חושב שאישה שנמצאת בקרן הזאת יכולה לקבל הלוואה מבנק בערבות מדינה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים