שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב מדן - האיש שרוצה לקבוע איך תיראה השבת שלכם
    הוא לקח שנת הפסקה מכל עיסוקיו, ויצא להרפתקת הדת והמדינה עם פרופ' רות גביזון. רגע לפני שחזונו הגדול עומד להגיע לכנסת, אומר הרב מדן בראיון מיוחד ל-ynet, עם צאת ספרו החדש "כי קרוב אליך": "אני לא הולך לבדר את החילונים בבתי תרבות בשבת, ולא להתיר שום דבר שההלכה אוסרת, אבל הם עושים וימשיכו לעשות את זה, ויש לי מחויבות כלפיהם"

    אם תשאלו את הרב יעקב מדן מה עיקר עיסוקו וייעודו בחיים, הוא יאמר, מן הסתם: ללמוד וללמד תורה. אבל גם אם אינכם מבאי בית המדרש, ואפילו לא שמעתם על הרב המתנחל מאלון-שבות - משנתו עשויה להשפיע בזמן הקרוב על חייכם שלכם ושל רוב אזרחי ישראל.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    הרב מדן, ראש ישיבת העילית "הר עציון", מוכר בציבור הדתי כאחד מחלוצי ומובילי לימוד התנ"ך במגזר, שסירב להסתפק ולהתמקד עוד רק בגמרא. ואיך זה קשור לחילונים, אתם שואלים? כשבשבת תופעל תחבורה ציבורית (במתכונת מצומצמת) וייפתחו מוסדות ציבור ופנאי, וכל זה בהסכמה של רב אורתודוקסי – תבינו.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    בחודשים האחרונים, ממש במקביל להשלמת העבודה על ספרו החדש "כי קרוב אליך", ובו פרשנות לפרשיות ספר בראשית (הוצאת "ידיעות ספרים", 438 עמודים), נרשמה התקדמות לקראת שינוי הסטטוס-קוו של אחת הסוגיות הנפיצות ביחסים שבין הדת והמדינה ובין דתיים לחילונים – על פי חזונו של הרב.

     

    על חוק הגיור: "החלטת נתניהו תפגע משמעותית בזהות היהודית של המדינה" (צביה חקלאי, יח"צ) (צביה חקלאי, יח
    על חוק הגיור: "החלטת נתניהו תפגע משמעותית בזהות היהודית של המדינה"(צביה חקלאי, יח"צ)

     

    עם פתיחת המושב השלישי של הכנסת ה-19, היום (ב'), צפויים חברי הכנסת רות קלדרון ואלעזר שטרן להניח על שולחנה את הצעת חוק "השבת במרחב הציבורי", המבוססת על "אמנת גביזון-מדן" שחיבר יחד עם כלת פרס ישראל, פרופ' רות גביזון.

     

    מדובר בניסיון ראשון לקבוע בחקיקה את אופי השבת הציבורית בישראל על פי ההסכמות שאליהן הגיעו השניים, וזאת לאחר למעלה מעשור של מאמצים כושלים להנחלתן לעם וליישומן בשטח בכלים אחרים. הברית הטרייה בין "יש עתיד" ל"התנועה", מפלגותיהם של מציעי החוק, יכולה רק לעזור.

     

    לא מדבר בשפת פשרה

    מדן הוא רב לא-שגרתי, ודי במבט חיצוני-שטחי כדי להבחין בכך: כראש ישיבת ההסדר היוקרתית, מספינות הדגל של הציונות הדתית, הוא חובש לראשו דווקא כיפה שחורה. הצצה בספרו מלמדת כי גם מתחתיה הוא חושב מחוץ לקופסה. דוגמה: בפרק על פרשת השבוע החולף, נח, תמצאו תיאור ססגוני של מפלי הניאגרה - לצד דיון בנושאי טאבו כזכותנו על הארץ, וההיתר המוסרי להרוג בעל-חיים ולאכול מבשרו.

     

    אז מה הביא אותו לפני כ-15 שנה לעזוב את אותו אקלים שבסביבה הטבעית שלו, בית המדרש, ולצאת להרפתקת הדת והמדינה? "אלה היו הימים שאחרי הסכמי אוסלו ורצח רבין", משחזר הרב מדן. "ישב צוות חשיבה של אנשים מאוד משמעותיים, שהגיע למסקנה שעד שנת 2020 או 2025 מדינת ישראל עלולה לחדול להיות יהודית".

     

    מטיל על המקום את האחריות להפיכת השבת ל"יום שופינג לאומי". לשיטתו, על הציבור הדתי והחרדי להחרים את הקיבוץ, ולא לנפוש בו. שפיים (צילום: מאיר פרטוש) (צילום: מאיר פרטוש)
    מטיל על המקום את האחריות להפיכת השבת ל"יום שופינג לאומי". לשיטתו, על הציבור הדתי והחרדי להחרים את הקיבוץ, ולא לנפוש בו. שפיים(צילום: מאיר פרטוש)

     

    הסיבות לאותה הערכה היו שתיים: דמוגרפיה וזהות, והחברים החליטו להתמקד בשנייה: "היהדות מזוהה עם עולם ההלכה, שזר לחלק גדול מהעם, ואם המצב יימשך, אנשים יפסיקו לזהות עצמם כיהודים, ויתחילו להזדהות כישראלים בלבד".

     

    המטרה, אפוא, הייתה להגדיר מכנה משותף של העם היהודי, ולצורך כך השתדכו ביניהם שני קצוות – רב אשכנזי ומתנחל, עם

    אשת אקדמיה מזרחית ושמאלנית – עד שיצא עשן לבן. "הגענו למסקנה שאם נהיה יותר משניים, ואפילו שלושה בלבד, אנחנו רק נדבר ונדבר ולא נגיע לכלום", הוא נזכר, "אבל בהחלט הייתה 'קבוצת תמיכה' שהתייעצנו איתה מדי פעם".

     

    הרב מדן פרש למשך שנה שלמה מכל עיסוקיו, והתמסר באופן אינטנסיבי למה שהוא מגדיר "ניסיון לחבר את הקצוות ולהחליט שוב שבארץ ישראל קם העם היהודי". יחד דנו השניים בנושאי הליבה של יחסי דת ומדינה, כמו אופי השבת הציבורית, שאלת "מיהו יהודי", חופש דת (ובכלל זה נישואים וגירושים), גיוס תלמידי ישיבות, שירות נשים בצה"ל ועוד – וזה לא היה קל.

     

    "היו ימים שהחבילה ממש עמדה להתפרק", מספר הרב. "ישבתי עם עצמי ימים ולילות והתייעצתי עם כל מי שאפשר, אבל ברוך השם הצלחנו בסוף לצאת עם הסכמות כמעט על הכל". בין הסוגיות שנותרו במחלוקת ללא פיתרון - הכרה במשפחה חד-מינית ורישום הלאום בתעודת הזהות.

     

    העולם הדתי בכלל, והרבנים בפרט, אינם מכירים את שפת הפשרה, ומדן מדגיש כי גם במקרה הזה לא הייתה חריגה: "זה לא היה ניסיון להתפשר, אלא לקבוע כאידיאולוגיה את קו המינימום שהעם היהודי צריך לקחת כדי להצדיק את ההגדרה הזו. אני לא הולך לבדר את החילונים בבתי תרבות בשבת, ולא להתיר שום דבר שההלכה אוסרת, אבל הם עושים וימשיכו לעשות את זה, ויש לי מחויבות כלפיהם".

     

    ההבנות: מסחר - לא, בילוי ותחבורה ציבורית - כן

    אז הדתי והחילונית הסכימו - ומה עם נציג חרדי בדיונים? "אסור לוותר על החרדים, אבל כמה מהם נתנו לי להבין שעשויה להיות

    מצדם הסכמה שבשתיקה לחלק מן הסיכומים בינינו", אומר הרב מדן. "לצערי, במצבם כרגע אי אפשר לצפות ליותר מזה, כי חלק מהאידיאולוגיה החרדית הוא לדאוג בראש ובראשונה לשבט שלהם, ופחות לכלל ישראל".

     

    עיקר ההבנות בנושא השבת: מסחר ושאר עבודות חול – לא, בילוי ותחבורה ציבורית חלקית ומופחתת – כן, וכעת, כאמור, הן נמצאות בבסיס הצעת החוק של הח"כים רות קלדרון ואלעזר שטרן. הרב מדן מגלה כי גם הוא עצמו מעורב בניסיונות לקדם את חזונו במגרש הפוליטי, ולשם כך הוא מקיים פגישות עם חברים מסיעות הקואליציה.

     

    לניסיון החקיקה קדם מאמץ של כמה שנים להנחיל את האמנה לכלל הציבור בדרכים אחרות – ללא הועיל. "70 ראשי רשויות כבר הסכימו להפסיק את המסחר בשבת – אם רק יסגרו את מתחם הקניות בשפיים", מספר הרב מדן, ומטיל על המקום את האחריות להפיכת השבת ל"יום שופינג לאומי". לשיטתו, על הציבור הדתי והחרדי להתנגד למה שעשה קיבוץ שפיים ולא לנפוש בו גם בימים המיוחדים עבורו.

     

    "חייבים לעבוד ביחד"

    מדן מונה בנוסף שורה ארוכה של אישי ציבור חילונים בכירים שפעלו למען חופש דת אך הסכימו לאמץ את האמנה כדי לאפשר דו-קיום דתי-חילוני - עד שהתנגדות משני הצדדים מנעה זאת. "הבעיה היא שאנחנו חיים באווירת מאבק, ולכן לא אלה ולא אלה מוכנים לוויתורים. צריך לעשות את זה ביחד".

     

    "גם כשניסינו להנחיל את זה דרך הפוליטיקאים הייתה אכזבה", מספר הרב – ועכשיו הוא מנסה זאת שוב עם שותף חדש,

    ח"כ אלעזר שטרן. "לצערי הוא הפך להיות מודר ומוקצה מהציבור שלנו. זה דבר לא נכון", אמר, "גם לי יש ויכוחים איתו, למשל בנוגע לישיבות ההסדר, אבל אני חושב שעל בסיס ההצעות שלו אפשר להגיע להישגים".

     

    גם ב"חוק הגיור" של שטרן תמך הרב מדן, לאחר השינויים הגדולים שבוצעו בו. כעת הוא מזהיר כי החלטת ראש הממשלה להתנגד לו תפגע משמעותית בזהותה היהודית של המדינה, שכן-מאות אלפי חסרי הדת החיים בישראל יוותרו על הליך גיור, ויביאו לנישואי תערובת בינם, כגויים, לבין יהודים.

     

    לגבי חוק השבת החדש הוא משתדל להישאר אופטימי: "יצאתי עכשיו מחתונה, והשיר שהתנגן שם היה 'אין שום יאוש בעולם כלל'. אני לא יודע כמה סיכוי יש למהלך הזה עכשיו, אבל כמי שעוסק בחינוך אני אומר: אם רק אחד מתוך מאה דברים שאני מנסה לעשות בעולם הזה יצליח – זכיתי".

     

    הרב מדן, אפשר להבין לבד, הוא מחסידי שיטת הלימוד המכונה בציבור הדתי-לאומי "תנ"ך בגובה העיניים", הדוגלת בהתייחסות לגיבורי ספר-הספרים כאל בני אדם (גם אם כאלה הגבוהים מאיתנו בשיעור קומות רבות), ובחתירה להבין את עולמם. תומכיה משתמשים באותו כינוי לשבח, ומתנגדיה, הסבורים כי אדם אינו יכול להשיג בשכלו את הדברים, ולכן אל לו לשפוט את אותן הדמויות מחשש שמא יגיע לכפירה – לגנאי.

     

    "יש לי אהבה גדולה לתורה, ואני מקווה שגם היא אוהבת אותי", אומר הרב מדן. "השם של הספר, 'כי קרוב אליך', מבטא גם את מה שאני מרגיש - וגם את התפיסה שלי שהתורה לא נמצאת במקום בלתי מושג. כדי לאהוב את אבותינו ואמותינו, שהם גיבוריה, אנחנו צריכים להיות איתם בשמחתם ובצערם, ולנסות להבין אותם כבני אדם".

     

    "הם בני אדם ענקיים - אבל בני אדם, לא מלאכים", מדגיש הרב. "כאשר אנחנו עומדים על קצות האצבעות ומותחים יד למעלה, אנחנו מסוגלים לגעת בשיפולי גלימתה של התורה, ובשיפולי גלימת הדמויות האלו".

     

    "לפעמים מותר להישאר עם שאלות"

    בהקדמה לספר הרואה אור עם תחילת המחזור החדש של הקריאה בתורה בבתי הכנסת, כתב: "התורה רוצה שנשוטט בין הריה ועמקיה, נמשש אותם ונחוש שהיינו שם, שנהיה שותפים במה שאירע בהם. התורה רוצה שנשאל את עצמנו מה היינו עושים במקומם של אישי התורה, איך היינו מתכנים ואיך היינו מתקנים את דרכנו אילו היינו במקומם".

     

    לא מתעלם משאלות קשות. עטיפת הספר (צביה חקלאי, יח"צ) (צביה חקלאי, יח
    לא מתעלם משאלות קשות. עטיפת הספר(צביה חקלאי, יח"צ)

     

    למדן חוש ביקורת מפותח, והוא לא מהסס להשתמש בו גם כלפי גיבורי התנ"ך – גם אלה שבצד "הטובים". לדבריו,

    הלומדים אינם צריכים להתעלם מהשאלות הקשות בסיפורי המקרא, אך נקודת המוצא היא שברוב המקרים יש להן תשובות המניחות את הדעת, ולכן יש לחתור כדי למצוא אותן. "אנחנו דנים אותם לכף זכות, הם לא עשו דברים סתם", הוא מסביר, "ועדיין, לפעמים מותר גם להישאר בשאלה".

     

    הרב מדן מספר כי פרשנותו מבוססת על דברי חז"ל, שלדבריו פעלו בדרך הקרובה לפשט המקרא, אך לא מעט הוא פירש את ספר בראשית גם בעצמו - "עם הרבה מאוד דמיון ורגש", כלשונו – והכרך השני, על ספר שמות, כבר בדרך.

     

    "אני משתדל להישען על רבותינו הגדולים, ומכתפיהם הרמות לטפס לקומה הפרטית שלי", סיכם, "אבל אתה צריך לחיות בנוף, בהווי ובמזג האוויר המתאימים ולהכיר את הדברים – כי רק אז אתה יכול להעיז לכתוב על התורה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גבי ניומן
    חשש שאנים יפסיקו להזדהות כיהודים. הרב מדן
    גבי ניומן
    צילום: גיל יוחנן
    "הפך להיות מוקצה, וחבל". על אלעזר שטרן
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים