שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברחתי מהשכונה החרדית שלי
    שלוש שנים חייתי בתוך הציבור החרדי, כדי להכיר את החוויה הפחות נעימה: אברכים כן, בעלי בתים לא. אשכנזים כן, ספרדים לא - ועל בעלי תשובה אין מה לדבר. אל תוך הצפון-קוריאה הקטנה הזו נכנסת עיתונאית זרה, אריאנה מלמד, והיא מוקסמת מהשלווה של האזרחים
    שלושה חודשים הספיקו לאריאנה מלמד לגבש מסקנה על החיים בשכונה החרדית, בתוספת מסקנות על החברה והחינוך החרדיים, ובהשוואה להפקרות החילונית. אבל לאנשים כמוני, חרדים לשעבר, שחיו כמה שנים בחברה החרדית, המצג האוטופי שבמאמר צורם.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    שלוש שנים חיינו אני, אשתי וילדיי בציבור החרדי. האמנו בכל מאודנו שזה המקום לחיות בו ולחנך ילדים. היינו מוכנים להקריב לא מעט בשביל האידיאל שראינו לנגד עינינו, אבל היום ברור לנו מעל לכל ספק שטעינו. אז תיקנו.

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    בחברה החרדית יש גישה אמביוולנטית כלפי חילונים. הווי אומר, החילוני הוא מצד אחד מסוכן ("קשה המחטיאו יותר מן ההורגו"), ולכן יש להתרחק ממנו ולהרחיק אותו. אך מצד שני, מצווה לקרב אותו ולהחזירו בתשובה, ולכן כל עוד הוא נמצא מחוץ למעגל החרדי, ולא בעמדת כוח ("בפאתי השכונה") - הוא יזכה ליחס חם ומאיר פנים.

     

    הרווח הוא כפול: קידוש השם והצגת התורה באור החיובי ביותר, ויחד עם זאת – קירוב יהודים לתורה. לא אתפלא אם מה שחוותה הכותבת הוא אותה ימין מקרבת. לא דו-קיום, ולא "חיה ותן לחיות" (משפט שלא מופיע בלקסיקון החרדי).

     

    בתוך הציבור החרדי קר כמו בליטא

    בלי להתעלם מהדברים היפים שיש בחינוך החרדי בפרט, או בחברה החרדית בכלל,

    הנה הצד האחר; החוויה הנעימה פחות של רבים בעולם החרדי. "הווי מקדים שלום לכל אדם?" כן, בטח. אולי לאלה שצריך לקרב לתורה, ולהראות להם את האור. בתוך הציבור החרדי קר כמו בליטא. ל-50% מהציבור אסור לומר שלום ל-50% האחרים, וכשגברים ונשים שמכירים נפגשים ברחוב, לעיתים התוצאה נעה בין מבוכה, לייבוש.

     

    מלבד עניין הצניעות, הראש החרדי ביקורתי מאין כמותו, וישנה היררכיה ברורה מאוד בין הדרגות השונות בתוך הציבור החרדי, כדלקמן, פחות או יותר: סוג א' – אברך כולל אשכנזי. סוג ב' – אברך כולל ספרדי. סוג ג' – בעל בית (אחד שהעז לעבוד לפרנסתו) אשכנזי. סוג ד' – בעל בית ספרדי.

     

    אם אתה בעל תשובה, אפשר לסווג אותך כך: אברך כולל אשכנזי? אתה יכול להיות סוג ב', ולהקדים את האברך הספרדי (רק תדאג להסתיר את עברך היטב). אברך כולל ספרדי? טוב זה קצת מורכב (גם בעל תשובה וגם פרענק? געוואלד!). עובד? כלומר, בעל תשובה-ספרדי-עובד? גש בבקשה לסוף הרשימה.

     

    פרענק בל ייראה ובל יימצא

    למאי נפקא מינה? לדירה חדשה בפרויקט מגורים, לקבלה למוסדות לימוד, ובכלל,

    למעמד החברתי שלך. הילדים החרדים יודעים היטב מי אשכנזי, ומי, מה לעשות, נולד ספרדי. הם כמובן גדלים במוסדות נפרדים, ולא מערבבים בין הגזעים. לא משנה כמה דמעות של הורים, נערים ונערות נשפכות בניסיונות להתקבל למוסדות מסוימים – הרבנים שומרים על החומה העדתית כחומה בצורה.

     

    כשבאים לתקופת השידוכים, שם הכל ברור כשמש. שם ההיררכיה נשמרת לבל ייפרצו הגדרות. על פי רוב, בחורה אשכנזייה לעולם לא "תתפשר" על חתונה עם בן העדה הספרדית. דו-קיום, אמרנו? והרוצה לקנות דירה בפרויקט המגורים החדש, ישלח פקס לוועדת הקבלה האנונימית, שם יתהו על קנקנו. ראש המועצה והרב האזורי יוודאו שוועדת הקבלה תספק את הסחורה, ופרענק בל ייראה ובל יימצא. אז אברכים כן, בעלי בתים לא. אשכנזים כן, ספרדים לא. ועל בעלי תשובה אין מה לדבר.

     

    ובזמן שאריאנה מלמד יכולה להתבטא ולהשמיע את קולה, בביקורת ראויה על החינוך החילוני,
    האם כך הדבר בצד השני? האם צורכי האינדיבידואל וחירותו מוגנים בתוך השכונה החרדית הקסומה? למעשה, החברה החרדית היא מעין מדינה בתוך מדינה. תיאוקרטיה בתוך דמוקרטיה, כשהאחרונה מפרנסת את הראשונה.

     

    כמו בבושקות, הילדים החרדים מקבלים הוראות ברורות (הם ושבעת אחיהם), והם אכן ממושמעים. יש ברירה? בזמן שנערים חילונים שותים אלכוהול, הם נאלצים לרכון יותר מ-12 שעות על גבי טקסטים עתיקים בלי פיסוק. הלחץ החברתי האדיר לא מכיר ברעיונות זרים כמו מימוש עצמי (מה זה?) אל תוך הצפון-קוריאה הקטנה הזו נכנסת עיתונאית זרה, והיא מוקסמת מהשלווה של האזרחים. לא, תודה.

     

    • השם המלא שמור במערכת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    ממושמעים, למה יש להם ברירה?
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים