שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עכשיו תורנו: רבנים, תנו לנו להנהיג

    לא קל להיות תלמיד חכם, ועל אחת כמה וכמה אישה למדנית. מדובר בחוויה של בדידות קשה. לכן אני קוראת לראשי המדרשות לנשים: הבו לנו סטנדר. אל תדירו אותנו מכותלי בית המדרש. במקום להביא רבנים מבחוץ - תציעו ללמדנית מבית המדרש שלכם להנהיג. רק כך תצמח הנהגה נשית למדנית

    בחמש-עשרה השנה האחרונות אנו עדים ללימוד תורה מעמיק בקרב נשות המגזר הדתי-לאומי. אבל יש בעיה שרק מי שנמצאת בתוך העולם הזה חשה בה: תקרת זכוכית שקשה מאוד לפרוץ. אני יכולה לשתף בחוויה האישית שלי כלומדת נצחית - במשך חמש שנים באופן אינטנסיבי ובלעדי, ועוד שמונה שנים בעולם האקדמי. סטודנטית נצחית.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

     

    מקור הבעיה הוא, אולי, בחוסר תשומת לב ורגישות לעניין: ראשי בתי מדרש ומדרשות חוטאים בכך. במקום להצמיח למדניות בבית המדרש, ולתת להן את הבמה ללמד - הם שוגים ומזמנים גברים, רבנים צעירים, וזה אבסורד. שהרי אם את כאישה הגעת למקום שיש באפשרותך לקדם נשים נוספות, אזי למה שלא תזכי להיות חלק מהמהלך שמייצר שינוי, ומסוגל להצמיח הנהגה נשית צעירה?

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    בחודשים האחרונים אני לוקחת חלק בקבוצה שנקראת "מלמדנות לעשייה" של ארגון "קולך". אנחנו שמונה נשים בעלות רקע לימודי רחב ומעמיק, אך לא פרצנו את "תקרת הזכוכית". בין היתר, יושבות בקבוצה שלוש נשים שנבחנו ונבחנות במבחני הרבנות; נשים שלמדו חמש ועשר שנים מתוך אהבת תורה. וגם אם הן מלמדות פה ושם, זה בטח ובטח לא בהיקף ולא במיצוי של כלל היכולות שלהן. התוכנית נותנת לנו כלים, ליווי מקצועי ותמיכה כספית - כל אחת מהעולם הרוחני שממנו היא מגיעה, ללא התערבות בתכנים, ומתוך הרבה כבוד הדדי.

     

    חוויה של בדידות עמוקה

    ברצוני לדבר על חוויית הבדידות האקזיסטנציאלית שחווה מי שמתמסרת לתורה: חברתי, את לבד בעולם הזה.

    הרב סולובייצ’יק מדבר על חוויית "איש האמונה הבודד" תדיר? אז על אחת כמה וכמה כשמדובר באישה, והוא מנסה למצוא את הסיבה לתחושת הבדידות, בכמה אפשרויות: לחצים ותיסכולים אישיים, תולדה של מערביות - ותחושת בדידות הנובעת מעצם חווית האמונה.

     

    אני רוצה לשתף בתחושת הבדידות העמוקה שאני ושכמותי חוות בתוך הקהילה שלנו. באחת-עשרה השנים האחרונות אני חיה בקהילה חמה ומשפחתית, ואולם קשה למצוא שותפות למקום הנפשי והדתי שבו אני נמצאת. ייתכן שחברת הנשים מתעניינת בנושאים חשובים אחרים: התנהלות גני הילדים ומערכת החינוך, שילוב משפחה וקריירה - וחלילה שלא יישמע מדבריי כאילו אני מעבירה ביקורת.

     

    אני מתארת מציאות של חוויית בדידות דתית הדומה לזו שמתאר הרב סולובייצ’יק. כך יוצא לעיתים באופן פרדוקסלי, שהשותפות בחוויה הקיומית דתית, ומבחינה תמאטית נושאי השיחה המשותפים, עולים דווקא עם בני המין השני. זה מאוד לא נעים לדבר, ביציאה מבית הכנסת, עם אותם שניים-שלושה שותפים לאותו עולם הגותי-רוחני, המוטרדים באופן דומה מהוויות אביי ורבא, ומהאופן שבו החיים מתנגשים עם ההלכה ומאותגרים ממנה.

     

    רבנים, הבו לנו סטנדר

    הרב סולובייצ’יק מדבר על "איש האמונה" שהמיר את הדעת באמונה. את ה-cogito ב-credo (קירקגור מתאר חוויה אונטולוגית דומה בהגות שלו). בחיבורו "איש האמונה הבודד" מתאר הרב סולובייצ’יק שני מודלים של אדם שאנו פוגשים כבר בספר בראשית: "איש ההדר" ו"איש האמונה". בעוד שאיש ההדר הוא אדם יוצר שנברא בצלם, הרי שאיש האמונה מגיב ליקום. איש האמונה מעלה שאלות מטפיזיות על התכלית והמשמעות של הבריאה, וכך הוא משתייך לקהילת המתפללים ולקהילת ההלכה. לעומתו, איש ההדר מחפש את צלם האלוהים בנוסחה המתמטית, או בתוך הטבע היחסי.

     

    אנחנו מחוייבים אנו להצמיח מנהיגות שיוכלו להוות את מודל החיקוי וקריאת הכיוון לבנות הצעירות בתחילת דרכן (צילום: דבי קופר, בית מורשה) (צילום: דבי קופר, בית מורשה)
    אנחנו מחוייבים אנו להצמיח מנהיגות שיוכלו להוות את מודל החיקוי וקריאת הכיוון לבנות הצעירות בתחילת דרכן(צילום: דבי קופר, בית מורשה)

     

    אני קוראת לראשי המדרשות ובתי המדרש לנשים: הבו לנו סטנדר. אל תדירו נשים שהקדישו שנים רבות ומשמעותיות מחייהן להתמסרות ללימוד התורה. אל תדירו אותנו מכותלי בית המדרש. שאו סביב עיניכם וראו: האם נמצאות בסביבתכם נשים למדניות, שבשלה העת לתת להן את הסטנדר?

     

    ואולי במקום להביא רב שהוא "כוכב עולה" אך חיצוני לבית המדרש הספציפי, תציעו לאותה למדנית להביא משהו משלה, מצור מחצבתה, התחילה אפילו כמובילה לימוד בחבורה. אני חושבת שרק כך תצמח כאן הנהגה נשית למדנית, ובאמת נוכל בעוד עשור לדבר על נשים כפוסקות הלכה.

     

    שנשים יעברו מהצד היושב, לצד העומד

    אני מבקשת מכם שתאפשרו לנשים הלמדניות ללכת צעד קדימה – וללמד. מבקשת שתציעו להן את הסטנדר. הרב סולובייצ’יק אומר כי התהליך הראוי בפסיקת הלכה, הוא ליצור את השקפתנו מתוך ההלכה, ולא לכפות אותה על ההלכה.

     

    ואם אנחנו מעוניינים ליצור השקפת עולם ודרך חיים ייחודית, הנובעת ממחוייבותנו ומההגות ההלכתית של בית המדרש -
    מחוייבים אנו להצמיח מנהיגות, שהן ורק הן יוכלו להוות את מודל החיקוי וקריאת הכיוון לבנות הצעירות בתחילת דרכן. אם בכוונתנו ליצור דור של נשים החוברות להלכה ולהגות בית המדרש, ולא מנוכרות לה - עלינו להשקיע מחשבה ומאמץ לראות כיצד אנו פועלים לקידומן.

     

    אני מקווה ומאמינה שבשנים הבאות נהיה עדים לתהליך עמוק ורחב, שבו נשים יעברו מהצד היושב, לצד העומד. מהצד המתבונן בסטנדר, לצד האוחז בו ונשען עליו. לו יהי.

     

    • ורד מזומן אביעד - אשת חינוך והגות, עוסקת ביחס בין ההלכה למטה הלכה בהגותו של הרב סולובייצ'יק, ובעיקר בניסיון לחקור ולאתר כתבים של נשים מהעת החדשה, ולהעמיק בניתוחם. בימים אלה עוסקת בהקמת "מערבא" - עמותה שמטרתה קידום נשים במרחב ההלכה וההנהגה הפנים בית-מדרשית. מפעילויות העמותה: הקמת בית מדרש נשי יוצר, המזמין נשים להעמיק את עולמן הרוחני.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דבי קופר, בית מורשה
    תקרת זכוכית. למדניות דתיות
    צילום: דבי קופר, בית מורשה
    מומלצים