שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אמני ישראל עם משפחות הנערים החטופים: שיר אחדות
    פחות משנה חלפה מאז אותם ימים טראומטיים של חטיפת שלושת הנערים, שהתגלגלו למבצע "צוק איתן". דוד ד'אור, קובי אפללו, דיוויד ברוזה, יונתן רזאל, ישי ריבו ואברהם פריד נכנסו לאולפן ביחד עם משפחות הנערים החטופים ותלמידי ישיבת "מקור חיים", והקליטו שיר אחדות מרגש. צפו בקליפ בבכורה

     

    "פתח לבך ברחמים"

    "פתח לבך ברחמים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קצת קשה להאמין, אך פחות משנה חלפה מאז נעתקה נשימתו של עם שלם, עת הודיעו בחדשות על חטיפת שלושה נערים, בדרכם מבית הספר הביתה. אמנם רק פחות משנה, ועם זאת, במציאות ההפכפכה והאינטנסיבית שבה אנו חיים - נדמה לא פעם שחלף נצח.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    שלושה נערים צעירים מחייכים מתוך תמונה, שהיא למעשה שלוש תמונות שונות. שלושה שהיו לאחד. ומתחת זועקות הכותרות. "הנערים החטופים יכלו להיות הילדים של כולנו", אומר מישהו בטלוויזיה, ואני מקרב ללבי את ראשה של ביתי האהובה שעומדת על סף גיוס, מרגיש כמו נפער בי חור גדול בחזה, חש אימה ופחד - לצד תקווה שיימצאו בריאים ושלמים.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    על המסך - שלוש אמהות זקופות ומאופקות, ורק הכאב הנשקף מעיניהן מסגיר את הייסורים הבלתי נתפסים שהן עוברות. באצילות נפש הן מבקשות ללא כעס או התלהמות שנתפלל למען בניהן.

     

    המילים זורמות מתוכי

    רחבת בית הכנסת שמול ביתי מתמלאת בטליתות לבנות של מתפללים שבאו לומר תפילה למען הנערים. אני גר

    בגבעתיים, לא עיר דתית במיוחד. חברים מספרים על עצרות תפילה דומות המתרחשות בכל רחבי הארץ, אנשים רוצים לסייע בכל דרך אפשרית, עם ישראל מתאחד כמו שרק הוא יודע.

     

    מאוחר יותר, בעצרת, אני מתהלך בחוסר מנוחה מאחורי הקלעים כנמר בכלוב. אני מרגיש משהו ולא רוצה לחשוב על זה. אברי גלעד, מנחה העצרת, שם לב למצוקתי. "קשה שלא להתערבב, דוד", הוא אומר. "באנו לחזק. אל תיפול".

     

    פחות מחצי שנה אחרי, אני מוצא עצמי יושב בסטודיו שבפלורנטין עם חבורת נערים מישיבת "מקור חיים", הישיבה שבה למדו גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל. "אנחנו רוצים לכתוב שיר לזכר חברינו", אומר אמיר, מנהל הישיבה. "שיר שינציח את אותו רגע אחדות נדיר ששרר בעם בזמן החטיפה".

     

     (צילום: אחיטוב שלזינגר) (צילום: אחיטוב שלזינגר)
    (צילום: אחיטוב שלזינגר)

     

    "פתח לבך ברחמים", אומר ידידיה, אחד התלמידים, ונושא עיניו לשמים. "המילים זורמות מתוכי. שמות הנערים משתלבים באופן טבעי בשיר. אילן קינן פורט על הגיטרה, אני על הפסנתר - ונולדת מנגינה.

     

    המשפחות מגיעות לאולפן

    הן שרות עמנו, ואני רוצה לחבק אותן באהבה גדולה, אך במקום זה שר את נשמתי. עיניה הטובות של איריס יפרח,

    אמו של אייל, דומעות. "מצטער", אני אומר, "לא רציתי שתתעצבי". "להפך", אומרת לי איריס. "אין לך מושג עד כמה השיר הזה חשוב עבורנו".

     

    ילדי משפחת פרנקל מתרוצצים סביבנו בהתרגשות כמו שרק ילדים יודעים, ועצב ושמחה מתערבבים. רחלי פרנקל מלמדת את בנה הקטן את מילות השיר. מאחורי הבמה פוגש מבטי במבטה של בת גלים שאער, הכאב והקושי חרוטים בפניה. "תודה דוד", היא אומרת לי בקול שקט. "זו הייתה זכות עבורי", אני משיב נרגש.

     

     (צילום: אחיטוב שלזינגר) (צילום: אחיטוב שלזינגר)
    (צילום: אחיטוב שלזינגר)

     

    זמרים מסגנונות שונים מצטרפים לשיר, וכך מתחברים דיוויד ברוזה וקובי אפללו - לאברהם פריד, ישי ריבו ויונתן רזאל, ומסמלים ולו במשהו סגנונות וזרמים שונים בעמנו. כולם שרים כאחד: "בתוך הטירוף, בין מרדף לנרדף, תעלה זעקה לשלום הנכסף. והעם שעייף משנאת החינם, יתאחד בחיבוק אחים". פתח ליבך ברחמים.

     

    • השיר לוקח חלק בפרויקט "שיר וזיכרון" בשיתוף ynet, רשת ג' ולינקטון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    "המצא לנו נחמה". ההורים השכולים שרים
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    "הסתובבתי כמו נמר בכלוב". דוד ד'אור
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    דיוויד ברוזה
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    קובי אפללו
    צילום: אחיטוב שלזינגר
    מומלצים