שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בית הדין לערעורים בירושלים - משותק
    לראשונה חסר בית הדין הרבני הגדול בירושלים אף את מספר הדיינים המינימלי ליצירת הרכב אחד. המשמעות: הערכאה היחידה והעליונה לערעורים על החלטות בתי הדין הרבניים בענייני נישואים וגירושים, איננה מתפקדת: "בבית המשפט העליון דבר כזה בחיים לא היה קורה"
    הפסדתם במשפט? אין זכות עירעור! לאחר חודשים ארוכים של מצוקת כוח אדם קשה, בית הדין הרבני הגדול בירושלים הופך למשותק, כאשר לראשונה חסר בו אף את מספר הדיינים המינימלי ליצירת הרכב אחד. המשמעות: הערכאה היחידה והעליונה לערעורים על החלטות בתי הדין הרבניים בענייני נישואים וגירושים אינה מתפקדת, ומבעלי הדין נשללת הזכות הבסיסית לערער על תוצאותיו של הליך משפטי.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    בבית הדין הגדול יש תקן לתשעה דיינים – שבעה קבועים, הנבחרים על ידי הוועדה למינוי דיינים, ושני הרבנים הראשיים לישראל, המתמנים עם היבחרם לתקופה של עשר שנים (זמן כהונתם ברבנות). כיום אלה הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. בשנים האחרונות יצאו לגמלאות חמישה דיינים ונותרו ארבעה בלבד (כולל הרבנים הראשיים), אך בגלל אי-הסכמות בתוך ועדת המינויים, לא אוישו התקנים החסרים.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    בשל מצוקת כוח האדם והעומס הרב על בית הדין, מונו פעמים אחדות ממלאי מקום זמניים למשך כמה חודשים (כל אחד מהם), מקרב הדיינים אזוריים של ערכאת השיפוט הנמוכה יותר. באחרונה נפסק נוהג זה, בטענה כי הזיק יותר מאשר הועיל: הוא הנציח את הסחבת בוועדת המינויים, שעבודתה כביכול נעשתה פחות דחופה, והטיל עומס כבד על הדיינים הזמניים, הדנים בשתי ערכאות במקביל – על חשבון בעלי הדין.

     

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

     

    הלחץ הלך וגבר - ואז התפזרה הכנסת. המצוקה נעשתה קשה ביותר, אך בתקופת הבחירות, זמן כהונתה של ממשלת מעבר, נמנע משר המשפטים נתניהו ומנשיא בית הדין הרב יצחק יוסף לקדם פיתרונות למצב - זמניים כקבועים.

     

    אין אפילו שלושה דיינים להרכב

    לפני כמה חודשים התמוטט הרב ציון בוארון, אחד משני הדיינים הקבועים היחידים במערכת, ומאז הוא

    נאלץ לצאת לחופשות מחלה תכופות. בחודש ספטמבר ייצא לגמלאות. כאשר הוא נעדר מעבודתו, בית הדין מתפקד בהרכב של שלושה דיינים בלבד - הרב ציון אלגרבלי, שבעצמו יפרוש בעוד שמונה חודשים, ושני הרבנים הראשיים.

     

    אף שדי במספר זה של דיינים ליצירת הרכב שידון בתיקים, אין אפשרות לכך: לרבנים לאו ויוסף חסרה ההכשרה ההלכתית-משפטית המתאימה (כאמור, הם מונו לתפקיד רק בגלל היותם רבנים ראשיים), השניים עובדים בבית הדין יום אחד בלבד בשבוע (בגלל מחויבותם ברבנות) - וכל אחד מהם משובץ בהרכב אחר, כך שהם אינם דנים יחד.

     

    בשבוע האחרון החמיר המצב עוד יותר, כאשר הרב אלגרבלי יצא אף הוא לחופשת מחלה - במקרה זה לזמן בלתי מוגבל. התוצאה: המערכת התרוקנה לחלוטין מדיינים "אמיתיים"; הרבנים לאו ויוסף (ובוארון, כאשר הוא בריא) יכולים לקבל רק החלטות טכניות ולא הכרעות הלכתיות; במקרים רבים לא נקבעים מועדי דיון; דיונים שנקבעו מבוטלים; תיקים חדשים כלל אינם נפתחים.

     

    פשרה, בעל כורחה

    היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב שמעון יעקבי, אמר ל-ynet כי המצב במערכת נעשה בלתי נסבל, ומי שמשלם את המחיר הוא בעיקר הצד החלש - בין אם הפסיד בבית הדין האזורי, ובין אם זכה.

     

    "אישה שנפסקו לה דמי מזונות נמוכים או חלוקת רכוש שלדעתה אינה הוגנת", הדגים, "יודעת שלא כדאי לה לערער לבית הדין הגדול, כי הדיונים שם יארכו זמן רב מאוד - ואז היא נאלצת להגיע לפשרות עם הבעל.

     

    "בצד השני, אם האישה זכתה בתביעה ובעלה חויב בגט, הוא לא יהסס לערער על כך, כי יהיה קושי להפעיל עליו סנקציות משמעויות כל עוד הוא לא קיבל את יומו בהליך ערעור בית הדין הגדול. אם נחזור לאישה – אם תביעת הגירושין שלה לא התקבלה בבית הדין האזורי, היא הופכת להיות מוחלשת יותר, מאחר שעד שיישמע ערעורה בבית הדין הגדול - יעבור זמן רב מאוד והיא תיאלץ להתפשר עם הבעל כדי לקבל את הגט".

     

    בבית הדין מאשימים את משרד היועץ המשפטי לממשלה, שלטענתם אינו מגלה גמישות ומאמץ חוות דעת מחמירה האוסרת לצרף דיינים חדשים אף במינויים זמניים, בבחינת עזרה ראשונה: "בבית המשפט העליון, שהוא ערכאה מקבילה, דבר כזה בחיים לא היה קורה".

     

    פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, הוסיפה: "הגורמים הפוליטיים הבכירים בממשלה, שהביאו לקריסת מערכת זו, אינם נוקטים באף אמצעי לשינוי, ומאפשרים למצב חמור זה להמשך. ראוי שהם יתגייסו באופן מיידי לשים קץ למצב בלתי נסבל זה".

     

    "מדובר בדיני נפשות"

    בינתיים הולך וגובר הלחץ על בתי הדין. בא כוח אחד הצדדים בתיק ערעור שנפתח בשנת 2012, פנה בשבוע

    שעבר במכתב לדיינים: "מרשי הוא אדם מבוגר שמצבו הכלכלי קשה מאוד, חי מקצבת נכות ביטוח לאומי זעומה, חולה מאוד... סובל סבל רב הן כתוצאה מהיעדר פסק-דין... והן מעינוי הדין". לדבריו, האיש התבקש לפתוח תיק חדש ועשה זאת ב-2013. דיון ראשון נקבע לשבוע זה, שנת 2015 - וכעת בוטל.

     

    במקרה אחר כתבה באת-כוחה של אישה מתיק גירושין מ-2011, כי לפני כשנה ערערה מרשתה על החלטת בית הדין האזורי. מאז נקבעו שני מועדי דיונים – ושניהם בוטלו.

     

    "מדובר בדיני נפשות", הזהירה. "השעון הביולוגי של התובעת נע לרעתה, הואיל והינה כבת ארבעים, באמצע הליך של טיפולי פוריות על מנת לזכות להיות אם בישראל, ובעלה סירב להמשיך בטיפול. עתה כל עיכוב לדון בעניינה הינו בבחינת לחרוץ דינה וגורלה לגבי עתידה כאישה וכאם".

     

    ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "כפי שנמסר לאחרונה ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני, אין כל מניעה שנשיא בית הדין הרבני הגדול יחל בפעולה בהתאם לסמכותו למינוי דיינים בפועל. הואיל ואנו עומדים ימים ספורים לפני הקמת ממשלה חדשה, ובה שרת משפטים חדשה - אנו סבורים שיש להמתין עד לכינונה, כך שהשרה החדשה תהיה זו שתקול את המינויים בפועל הנצרכים בהתאם לפנייתו. נזכיר כי הממשלה היוצאת מכהנת מכוח עקרון הרציפות, תוך שבהתאם מצטמצם עד למינימום מרחב הפעולה ואופן הפעלת הסמכויות של הממשלה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בית הדין לערעורים בירושלים - משותק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פלאש 90
    חלה. הרב ציון בוארון
    צילום: פלאש 90
    צילום: גיל יוחנן, אתר שטורעם.נט
    לא יושבים בהרכב אחד. הרבנים הראשיים
    צילום: גיל יוחנן, אתר שטורעם.נט
    צילום: אביגיל עוזי
    "מי שהביאו לקריסה, לא נוקטים בצעדים לשינוי". פרופ' רות הלפרין-קדרי
    צילום: אביגיל עוזי
    מומלצים