שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תתפלאו: הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה
    רוב הישראלים לא באים במגע של ממש עם נוצרים, הללו הופכים להיות מושא רחוק ומנוכר, וקל לנו להתייחס אליהם מתוך עמדה מתרחקת ומבטלת, תוך הגדרתם כ"עובדי עבודה זרה". יחד עם חבריי - חלקם רבנים בעלי שם - התגייסנו לקמפיין תרומות שמטרתו: שיקום הכנסייה שהציתו חובשי כיפה

    לפני שבועות מספר הוצתה כנסיית הלחם והדגים שבגליל. בעקבות ההצתה יזמתי קמפיין מימון המונים (בלינק זה) לשיקום נזקי הכנסייה, בהובלת מכון אליהו לדיאלוג בין-דתי בראשותי, ומכון מוזאיקה שבראשות הרב מיכאל מלכיור. אבל לא יצאתי לדרך לבד. עשרות רבנים - חלקם מובילים בציונות הדתית - התייצבו לצדי.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, השיק את הקמפיין בשיתוף עם קבוצת רבנים, בניסיון להעביר מסר לציבור הרחב, ובמיוחד לזה הדתי-לאומי. הוא סיפר לנו כי ימים ספורים לאחר הצתת הכנסייה (הנמצאת בבעלות גרמנית) נכח ראש הבונדסטג בכנסת, ובפמלייתו נשאלה השאלה מדוע אין אנו מצליחים "לרסן את הציבור הדתי-לאומי" - שממנו, בסבירות קרובה לוודאות, יוצאים מרבית המפגעים בכנסיות, מנזרים ומסגדים. ליו"ר הכנסת לא הייתה תשובה, אך את תמיכתו הביע בקמפיין הרבנים.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

  1. בג"ץ המקוואות: "רוצות לטבול בלי בלנית"
  2. חסמב"ה בישיבה: מחתרת התנ"ך של הרבנים
  3. הרב שלום ארוש: "אסור לשום רב בעולם לקבל נשים"

     

    מעורבותם של רבנים בבניין כנסייה גרמה להרמת לא מעט גבות בציבור הדתי-לאומי. מה לרבנים ולבניין כנסיות? וכי אינם יכולים להסתפק בגינוי? אלא שיש ערך אחר לגמרי לעשייה חיובית מאשר לגינוי. גינוי נתפס כיציאה ידי חובה של רבנים-מטעם ודוברים, ולרוב לא עושה את דרכו ללב הציבור הדתי. מסר - כל מסר - חייב להיות מבוסס על עשייה חיובית. הנכונות לתרום משדרת למציתים שמה שהם יהרסו, אחרים - ובכללם רבנים חשובים - יבנו.

     

    בין חילול השם לקידוש השם

    בעידן שבו אנו נאבקים נגד דלגיטימציה, עלינו לעשות כל מאמץ למנוע עילה לפגיעה במעמדנו הבינלאומי. כאשר ישבנו בלשכתו של יו"ר הכנסת, העלה הרב נפתלי רוטנברג את זכרון הרב (לימים הראשי) יצחק הרצוג, וביקורו באו"ם ערב הקמת המדינה. הוא הבין שיכולתה של ישראל להתקיים קשורה במעמדה הבינלאומי, ובהבטחת חופש הפולחן לבני כל הדתות. הרב הרצוג הבטיח שחופש הפולחן אכן יקויים.

     

    "כאשר הרב שלמה ריסקין הצטרף ליוזמה, הוא הכריז בפני בצורה פשוטה כי מדובר במעשה של קידוש השם". הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה (צילום: הכנסת) (צילום: הכנסת)
    "כאשר הרב שלמה ריסקין הצטרף ליוזמה, הוא הכריז בפני בצורה פשוטה כי מדובר במעשה של קידוש השם". הרבנים שהתגייסו לשיקום הכנסייה(צילום: הכנסת)

     

    מבט רחב זה תרם לדיון ההלכתי שערך סביב מעמדה של הנצרות במדינת ישראל, ולקביעתו כי הנצרות אינה עבודה זרה, וכי אין להצר את צעדיה במדינה היהודית. הצתת הכנסייה גורמת נזק חמור למעמדה של המדינה בתקופה שבה הלגיטימיות של קיומנו היא נושא חם על סדר היום הבינלאומי. זאת ועוד, הקתולים הם בני בריתנו הטובים ביותר בזירה הבינלאומית. פגיעה בבני ברית היא פגיעה באינטרס קיומי שלנו.

     

    מעל לכל, מעשים אלה הם בגדר חילול השם בכל קנה מידה אפשרי. השורפים הגדילו לעשות וכתבו פסוק מן התפילה היהודית על קירות המנזר, ובכך ובכך הוכרה הפגיעה כתוצאה של אלימות דתית, ולא פוליטית כשאר פעולות "תג מחיר" קודמות לה

     

    התשובה לחילול השם היא קידוש השם. כאשר הרב שלמה ריסקין הצטרף ליוזמה, הוא הכריז בפני בצורה פשוטה כי מדובר במעשה של קידוש השם, המתבקש לנוכח חילול השם. הרב דניאל שפרבר, מצדו, הבהיר כי לפנינו מקרה של קידוש השם של ציבור, של רבים. הקריטריונים במקרה כזה משתנים. ספיקות הקיימים בהלכה באשר למעמדה ההלכתי של הנצרות, צריכים להיות מוכרעים על פי ההתייחסות לקידוש השם שלפנינו. ממילא, אם קיימים ספקות באשר להיתר לתרום לכנסיות, הרי שההקשר של קידוש השם מצדיק אימוץ עמדות מקלות, שאינן רואות בה עבודה זרה.

     

    האם מותר ליהודים להשתתף בבניין כנסייה?

    זו איננה הפעם הראשונה ששאלה זו נשאלת. שו"ת "מטה לוי" התיר ליהודים לתמוך בקהילה הקתולית החלשה, יחסית, שבעירם. ביסוד נימוקו, ההכרה שעבור נוצרים אין הנצרות מהווה עבודה זרה. פוסק אחר בן זמננו, הרב יהודה הרצל הנקין, מן התומכים ביוזמה הנוכחית, מתיר השתתפות בשיקום נזקים כנזקי שריפה, כאשר אין המדובר בשיקום מקום התפילה עצמו - ובמיוחד כאשר יש לנוצרים אפשרות לשקם באמצעים העומדים לרשותם, והסיוע הוא אך ביטוי סמלי לידידות ולתמיכה הדדית.

     

    זה בדיוק המקרה שלפנינו. מבחינת הנזקים המדויקים, מרחב התפילה הנוצרית כלל לא נפגע. לפיכך, הקמפיין הנוכחי הוא קמפיין לשיקום ידידות, יותר מאשר לשיקום כנסייה. המבנים שנשרפו בחצר נועדו לפיתוח ידידות, ללא כל כוונה מיסיונרית. מאמצי הקמפיין ממוקדים, אפוא, בשיקום מרכז הידידות, תוך שהם תורמים לשיקום הידידות.

     

    רבנים ויהודים בכל שדרות החיים, חשו פגועים, מושפלים ומבוישים מן העובדה שניתן לעשות מעשים כאלה בשם הדת (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    רבנים ויהודים בכל שדרות החיים, חשו פגועים, מושפלים ומבוישים מן העובדה שניתן לעשות מעשים כאלה בשם הדת(צילום: אביהו שפירא)

     

    מי שהתיר לעצמו לשרוף את הכנסייה, הניח שתי הנחות: הראשונה - שהנצרות היא עבודה זרה. השנייה - שיש לו רשות או סמכות לפעול בעניין על מנת להשמיד ביטוי קונקרטי שלה. אין איש בעמדת מנהיגות דתית הלכתית שיתמוך בהנחה השנייה, אך לגבי ההנחה הראשונה חלוקות הדעות: יש פוסקים הרואים בנצרות עבודה זרה, ולעומתם יש הסבורים שהיא מתאימה לנוצרים, אם כי לא ליהודים.

     

    יש אף דעות מרחיקות לכת יותר (כמו זו של רבי מנחם המאירי), המנקות את הנצרות לגמרי מאשמת עבודה זרה. בציבוריות הדתית בישראל הולכת ומתקבעת העמדה הראשונה, ולפיה הנצרות היא עבודה זרה. בהדרגה משתכחת מסורת בת מאות שנים שסברה להיפך; מסורת שהייתה בתקופות מסוימות דעת הרוב.

     

    מי שיורק על כמרים בישראל

    הואיל ובמדינת ישראל אין אנו באים במגע של ממש עם נוצרים, הללו הופכים להיות מושא רחוק ומנוכר, וקל לנו להתייחס אליהם מתוך עמדה מתרחקת ומבטלת, תוך הגדרתם כ"עובדי עבודה זרה", ומבלי שהדבר יצריך התמודדות של ממש במישור העיוני או המעשי.

     

    התקבעותה של עמדה הלכתית זו, מביאה עמה שלל מחלות רוחניות, שאף אם אינן הכרחית, הרי הן פועל יוצא של אימוץ עמדה זו. שריפת כנסיות היא הביטוי הקיצוני. ביטויי התמיכה וההבנה למעשה זה, שלצערי שכיחים הרבה יותר ממה שהיינו רוצים להודות, הם ביטוי מתון יותר. היריקה בפני (או בצידי) אנשי כמורה, היא ביטוי יומיומי הולך וגובר. ובכך לא מיצינו את רשימת תופעות הלוואי השליליות של נקיטת עמדה הלכתית יחידה, ומחיקת עמדות אחרות מתודעתנו ביחס לנוצרים.

     

    הראשון שתמך ביזמתי היה הרב נחום רבינוביץ', מזקני רבני הציונית הדתית ומחשוביה. הרב רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים, ראה עין בעין את הבעייתיות שבהסתגרות הגורמת לשיכחת ההנחה ולפיה הנצרות היא לא עבודה זרה; הסתגרות שמביאה למכלול נזקים ששיאם בהצתות והשחתת רכוש נוצרי. לפיכך, הוא הסכים לעמוד בראש היוזמה, ולהעניק מסמכותו לרבנים אחרים שרצו להצטרף אליה.

     

    הצטרפותו עוררה לא מעט תמיהות, אך גם עוררה שיח בנושא עם הצטרפותם של רבנים נוספים.

    לדידו כמו לדידי, זו הזדמנות לעשות תיקון בדעות, שיוביל בהמשך לתיקון במעשים. גם אם תיקון דעות זה אין משמעו אימוץ עמדתו של הרב רבינוביץ' (ולפיה הנצרות איננה עבודה זרה), הרי שעצם פתיחת הדיון מחדש, והכנסתן של דעות אחרות למרחב ההתייחסות הרעיונית וההלכתית - היא כבר בגדר התפתחות שיש עמה ברכה ותיקון לדעות ולמעשים.

     

    המדיה החברתית ומייזמים שונים ברשת מאפשרים לכולם לבטא עמדה, ולא רק לדוברים רשמיים או לרבנים בעלי שם. אם בחוגים מסוימים נתפסו מעשי המציתים בהבנה, הרי שבחוגים רבים אחרים נתפסו מעשים אלה כפגיעה בלבה ובנפשה של היהדות. רבנים ויהודים בכל שדרות החיים, חשו פגועים, מושפלים ומבוישים מן העובדה שניתן לעשות מעשים כאלה בשם הדת.

     

    הקמפיין נועד לתת בידי כל אחד ואחת כלי לביטוי מורת רוחו, והא מזמין כל אחד ואחת להצביע הצבעה סמלית עבור יהדות שאין בה מקום לאלימות דתית ולביטול האחר הדתי.


  4.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מכון אליהו לדיאלוג בינדתי
    הרב ד"ר אלון גושן גוטשטיין
    צילום: מכון אליהו לדיאלוג בינדתי
    מומלצים