חסמב"ה בישיבה: מחתרת התנ"ך של הרבנים
הם מחפשים אמת, ולא חוששים משאלות: רבנים מכובדים וחוקרי תנ"ך בעלי שם - כולם אורתודוכסים - התכנסו במחתרת לדיוני עומק בבסיס האמונה (מה ניתן בסיני, האם התורה מחייבת כלשונה, וכיצד קיבל אותה משה). כך נולד ספר שחלקים בחברה הדתית יתקשו לעכל: "לא אמליץ עליו למי שהשאלות מערערות את אמונתו", אומר הרב יהודה ברנדס, "אבל הגיעה השעה, והדור דורש"
רב חשוב ויועצת ההלכה הנטועים עמוק בהוויה האורתודוכסית, הם שניים מצוות העורכים של ספר חדש ומתסיס - "בעיני אלוהים ואדם" - העוסק בהתמודדות של אנשים שומרי מצוות עם ביקורת המקרא. מדובר באסופת מאמרים שנכתבו על ידי רבנים וחוקרי מקרא - חלקם רדיקאליים מאוד.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לא פשוט לשחרר ספר כזה במרחב השמרני, ולכן התקיימה סדרת פגישות סגורות בשנים תשע"ב-תשע"ג (2012-2013) ב"בית מורשה" בירושלים. בנוכחים היו: ד"ר טובה גנזל, מי שעומדת בראש המדרשה בבר אילן - והרב ד"ר יהודה ברנדס, העומד היום בראש המכללה הא'קדמית הרצוג גוש עציון, ובעבר ראש בית המדרש ב"בית מורשה".
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
- הרב שלום ארוש: "אסור לשום רב בעולם לקבל נשים"
- בג"ץ המקוואות: "רוצות לטבול בלי בלנית"
- רבני אלפא: קווים לדמותם של צדיקים/ אסף וול
גילוי נאות: אני היא העורכת השלישית שהצטרפה מאוחר יותר ו"מבחוץ" למשימה - ההרפתקה הלא פשוטה, ואני סקרנית לשמוע על תולדות הקבוצה שלא נטלתי בה חלק, ואשר קיומה לא נודע ברבים.
"בכל נושא אחר אנחנו רגילים לחשוב חשיבה ביקורתית רציונלית, מפעילים את השכל הישר בלי דעות מוקדמות – ואין סיבה שלא נפעיל את השיפוט הזה גם כאן". ד"ר טובה גנזל(צילום: אורות)
"על ספר כזה חלמתי עוד כשהייתי בתיכון", מספרת ד"ר טובה גנזל, מי שיזמה את סדרת הפגישות. "הצורך בו התגבר כשלמדתי לתואר הראשון באוניברסיטה. הייתי זקוקה לו, והוא לא היה. בלית ברירה, הבנתי שצריך לכתוב אותו. חשבתי על הספר עוד לפני שהחלו המפגשים".
עזב את הקבוצה בגלל "יחס של חוסר כבוד לתנ"ך"
כך התאספה קבוצת לימוד משותפת לענייני אמונה ומחקר המקרא, ובה חוקרים, רבנים, אנשי מקרא ואנשי מחשבת ישראל. עשרים מאמרים הולידו הפגישות ההן, שעליהם חתומים רבנים וחוקרים נחשבים – ובהם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון ומבכירי מלמדי התנ"ך, הרב ד"ר אברהם שמאע, פרופ' תמר רוס ופרופ' יואל אליצור.
חסמב"ה? חבורה סודית נפגשת בחשאי?
"לא חסמב"ה, אבל קבוצה סגורה", מחדדת גנזל. "לא רצינו ששמע הקבוצה ייצא למרחוק, כי חששנו
בגובה העיניים
הרב מדן - האיש שרוצה לקבוע איך תיראה השבת שלכם
קובי נחשוני
הוא לקח שנת הפסקה מכל עיסוקיו, ויצא להרפתקת הדת והמדינה עם פרופ' רות גביזון. רגע לפני שחזונו הגדול עומד להגיע לכנסת, אומר הרב מדן בראיון מיוחד ל-ynet, עם צאת ספרו החדש "כי קרוב אליך": "אני לא הולך לבדר את החילונים בבתי תרבות בשבת, ולא להתיר שום דבר שההלכה אוסרת, אבל הם עושים וימשיכו לעשות את זה, ויש לי מחויבות כלפיהם"
"אחד הראשונים שהצטרף היה פרופ' חנן אשל ז"ל. חנן היה ארכיאולוג ואיש מאמין. הוא החשיב מאוד את הדיונים ואת המפגש, והגיע אליו גם בשיא מחלתו וייסוריו. הקדשנו לו את הספר. מלבדו, היו בחבורה גם הרב דוד ביגמן, ד"ר חזי כהן, פרופ' תמר רוס, פרופ' ברוך שורץ, פרופ' בנימין איש שלום ואחרים. חברי הקבוצה התחייבו שלא להוציא החוצה את הנאמר בתוכה".
היו רגעי משבר? פרישות דרמטיות?
"אחד המשתתפים הודיע שהוא עוזב. הוא הרגיש שיש בקבוצה יחס של חוסר כבוד וקדושה לתנ"ך".
הוא צדק?
"מובן שלא. הכל עניין של שפה ורגישויות וצורות התבטאות. היו בקבוצה אנשים שונים, עם רגישויות שונות. לא לכל אחד התאים כל ניסוח. בסופו של דבר, האיש לא חזר ללימוד בקבוצה, אבל הוא משתתף בספר, וכתב בו מאמר חשוב".
לא מפחדים משאלות
"ביקורת המקרא" היא עניין רגיש בקרב הממסד הרבני, ונקודת שבר בתוך המגזר הדתי. שיטת "תנ"ך בגובה העיניים" הדוגלת בהתייחסות לגיבורי ספר-הספרים כאל בני אדם, ובחתירה להבין את עולמם, זוכה לביקורת נוקבת בעיקר בצד החרד"לי של המגזר.
"אחת מנקודות המתח של השיחות הייתה שאלת ההיסטוריוּת של המסופר בתורה, האם הדברים היו
הכל חוץ מאהבה:
זוגיות בימי חז"ל
טלי פרקש
חז"ל ידעו מה זאת אהבה, אבל לא הכירו את הרומנטיקה. אז מה הם הותירו לנו בתחום הזוגיות? הרבה מאוד קונפליקטים זוגיים, שרלוונטים גם לימינו. או כמו שמסביר פרופ' אביגדור שנאן: עובדי ההיי-טק חיים את הקונפליקט הזוגי של תלמידי החכמים בני האלפיים
"שאלה נוספת היא, מה בדיוק ניתן במעמד הר סיני. האם כל התורה כולה המצויה בידינו היא הנתונה מידי משה, כפי שמשתמע מן העיקר השמיני של הרמב"ם בנוסח המופיע בסידורים - או שאפשר לומר אחרת. האם בכלל אפשר להנחיל דעה אחרת? האם זה יעבור בחינוך הנוער והילדים?"
הרב ברנדס מספר כי "אחד מהמשתתפים נקט בעמדה, שאפשר להתעלם מן הביסוס ההיסטורי הממשי של התורה ומצוותיה. במענה לשאלה: מה אם כן מחייב אותך לאמונה וקיום מצוות - הוא הציג גישה ליבוביציאנית, שלפיה האמונה היא הכרעה ערכית ואינה נסמכת על עובדות מוחשיות. העיקר בקיום המצוות הוא הציות, ולכן הטעם והרקע למתן המצווה אינם משמעותיים. עניין זה היה קשה מאוד לחלק מהנוכחים, והצית מחלוקות עזות. אז היה ויכוח מה רמת הבשלות של הציבור לקבל חלק מהרעיונות שהיו בקבוצה. היו קטני אמונה, והיו שהאמינו שהגיעה השעה והדור דורש".
הגיעה השעה לחשוף את... מה בעצם?
הרב ברנדס: "את האפשרות לקבל את טענות היסוד של הביקורת כבסיס לדיון. לשים על השולחן את הטענות על היחסיות ההיסטורית ואת הטענות על היחסיות המוסרית. להציג בגלוי את שאלות הנוסח, באופן שגם מי שלא בקי, יגלה לראשונה שהדבר ידוע ומוכר לחכמים מדורי-דורות.
"בקשת האמת היא חובה דתית"(צילום: יואב פרידמן)
"עצם האמירה שבמשך ההיסטוריה התפיסה המוסרית השתנתה, שהתורה דיברה בלשון בני אדם לזמנה. שהתורה ניתנה לחברה פטריארכלית, חברה שעבדות מבחינתה הייתה דבר לגיטימי לגמרי, קשה לעיכול. עמדה זו באופן טבעי עוררה מתח. היו חברים שלא יכלו לקבל את רעיון ההתגלות הנמשכת שמציעה פרופ' תמר רוס. היו שלא קיבלו את הדיון ברצינותה של תורת התעודות, הקובעת שהתורה לא ניתנה כמקור אחד, אלא כאוסף של מקורות נפרדים".
אבל הרי יש דעות שאומרות ניתנה מגילות-מגילות. זה עונה?
ד"ר גנזל: "בואי נתחיל מזה שתורת התעודות לא סגורה על עצמה בעצמה. מדובר בניסיון של המחקר לשחזר את הצורה מקורית שבה ניתן הטקסט".
"ועדיין, חוששת מהתגובות"
הרב ברנדס מספר כי "הרב מרדכי ברויאר כבר התמודד עם הניסיון הזה בעמדה די מקבלת", כדבריו. "רבים
שפת הגעגוע
תנ"ך קשה שפה
אורי אורבך
מה זה "אם אשכח אותך, ירושלים, תשותק ידי הימינית"? אורי אורבך יוצא בקריאה למו"לים: אל תתרגמו את התנ"ך לשפה של היום, ולא את התפילות. שפת התנ"ך קשה לתלמידים? שיתאמצו
מחברי הקבוצה היו תלמידיו, וקיבלו ממנו את הנכונות והאומץ להתמודד באופן כן וישר עם שאלות המחקר. אמנם חלק גדול תלמידיו לא התלהבו מהפתרון שלו, שהתעודות השונות משקפות בחינות שונות של התורה, שניתנו כולן מאל אחד - כיוון שהוא מבוסס על חשיבה קבלית-מיסטית. ככלל, העיקרון המנחה של הרב ברויאר, המשותף לחברי הקבוצה הוא הכרה באחדות האל ובקדושת התורה הנובעת ממנו, וביטחון בכך שניתן וצריך להתמודד עם ביקורת המקרא, ולא לשלול אותה על הסף".
מה תאמרו לאנשים שיתקפו אתכם בעקבות הספר?
ד"ר גנזל: "אומר להם שבכל נושא אחר אנחנו רגילים לחשוב חשיבה ביקורתית רציונלית, מפעילים את השכל הישר בלי דעות מוקדמות – ואין סיבה שלא נפעיל את השיפוט הזה גם כאן".
הרב ברנדס: "בקשת האמת היא חובה דתית. יש מאמר יפה שזה שמו, שנכתב על ידי א. א. אורבך בבקובץ מאמרים שיצא בשנת תשל"ז, בשם 'המקרא ואנחנו'. עם זאת, לא אמליץ למי שחש שהשאלות והדיונים הללו מערערים את אמונתו, לקרוא בספר. אין חובה לעסוק במדע המקרא ובמחקר התלמוד בכלים פילולוגיים והיסטוריים. יש מספיק מה להגות בתורה ברוחב ובעומק גם מבלי להדרש למחקר המדעי. הספר מיועד למי שנחשף או מעוניין להיחשף לעולם המחקר, וזקוק לבירור היסודות האמוניים שעליהם הוא יכול להישען".
אתם מודעים לפצצה שיש באמירה הזו?
ד"ר גנזל: "שמותר לחשוב חשיבה ביקורתית? על זה ערכנו ספר שלם. ועם זאת, אני מודה שלעיתים אני חוששת מהתגובות".
הרב ברנדס: "לא המצאנו שום גלגל. הספר שלנו הוא המשכו של 'המקרא ואנחנו'. גם אז התכנסה חבורת מלומדים ומאמינים לעסוק באותן שאלות".
מה תגידו לתלמידים הצעירים על המורכבות בנושא שלמות התורה ומקורה?
הרב ברנדס: "שאנחנו הולכים בדרכו של הרמב"ם. הרמב"ם לימד שאין לקרוא את הפסוקים המתארים את הקב"ה, זרועו, ידו וכו' כפשוטם, שכן זו הגשמה אסורה. הוא הותקף והואשם על כך שהוא מעדיף את הגישה הפילוסופית על פני המפורש בתנ"ך ובחז"ל. בסופו של דבר, דעת הרמב"ם התקבלה עד כדי כך, שמי שמפרש היום הגשמה כפשוטה – הוא הנחשב כופר.
"אפשר להחיל גישה דומה על האמונות הפשטניות אודות דרך היווצרות התנ"ך ומסירתו. יש דברים שאי אפשר לקרוא כפשוטם. חז"ל נהגו כך, והוציאו מקראות מפשוטם. אוסף המקורות שליקט ד"ר יושי פרג'ון המופיע בחלקו הראשון של הספר שלנו, מלמד עד כמה רעיונות 'מחקריים', כביכול, היו כבר נחלתם של ראשונים".
ד"ר גנזל: "גם אל העניין הארכיאולוגי אפשר להתייחס אחרת לגמרי, זוהי יד ה' בהיסטוריה. השגחה אלוקית. הקב"ה שולח לנו חדשות לבקרים תעודות ומסמכים המרחיבים את ידיעותינו, ושופכים אור על הידוע לנו. אגב, אני גיליתי זה מכבר, שהשאלות המופשטות פחות קשות לרבים מהשאלות הקונקרטיות".
תני דוגמה.
"השאלה על ההשפעות על נבואת יחזקאל מאדריכלות המקדשים בני זמנו, קשה יותר לעיכול משאלת השפעת חוקי חמורבי על התורה. מפני שזה נוגע בשאלת הנבואה, מקומו של הקב"ה ומקומו של האדם בתהליך. אחד מידידיי המשתתפים בספר, טען שיש לעדן מעט את מה שכתבתי במאמרי בספר בשאלה זו של יחזקאל. אני טענתי שהנביא מקבל מסר אלוהי, ומתרגם אותו לשומעיו במושגים שהם יכולים להבין, ולקוחים משפתם התרבותית. הוא רצה שאכתוב שהמסר מגיע מותאם כבר מה'. כלומר, להמעיט במשקלה של התוספת האנושית לנבואה האלוקית, שזו גם אפשרות".
ושינית?
"לא".
"בעיני אלוהים ואדם - האדם המאמין ומחקר המקרא"
חיותה דויטש
צילום: דבי קופר
מומלצים
