שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהם עשרת ימי תשובה - ומה עושים בהם?

    שאלה:

     

    מהם עשרת ימי תשובה ומה עושים בהם?

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    תשובה:

     

    הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, נקראים "עשרת ימי תשובה", אף שאין בהם עשרה ימים אלא שבעה, מכל מקום, מכיוון שהם רובם של עשרת הימים שנקבעו לתשובה, והם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים ושבעה ימים שביניהם.

     

    << לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

     

    ראש השנה ויום הכיפורים נקראים בשמם המיוחד להם, ונשאר השם "עשרת ימי תשובה" קבוע לימים שביניהם. ימים אלה ידועים גם בשם "בין כסה לעשור", והכוונה - בין ראש השנה הנקרא "כסה", כמו שנאמר: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא), ובין יום הכיפורים הנקרא "עשור", כמו שנאמר: "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא" (ויקרא כג) (על פי ספר התודעה).

     

    הזדמנות לתקן

    ימים אלו מיוחדים לתיקוני תשובה, כנזכר בתפילת "וּנתנה תוקף": "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע

    הגזֵרה". כלומר, מכיוון שבראש השנה נכתב דינו של אדם, ויום הכיפורים הוא זמן חתימת הדין, נקבעו ימים אלו לאפשרות תיקון ותשובה.

     

    וכך אמרו בגמרא: "אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה; אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים; רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה; בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה". (תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז). כלומר, זו ההזדמנות למי שצריך לתקן ולהוסיף זכויות כדי לשנות את דינו.

     

    ימים אלו הם מיוחדים להתקרב לה', והוא מקבל את תשובתנו מיד, כמו שנאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה), ואמרו חכמים, מתי הוא מצוי וקרוב? בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.

     

    לכן, אף על פי שהתשובה והצעקה יפה בכל השנה - בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד.

     

    סליחות בכל יום

    ההתקרבות לה' בימים אלו היא בכל המישורים הרוחניים, בתפילה ובמעשים טובים; בתפילות - משתדלים להתפלל בכוונה, וכן מוסיפים את קטעי התפילה המיוחדים לימים אלה: "שיר המעלות" לפני "ברכו" בשחרית, "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה, סליחות בכל יום, והתוספות בתפילת העמידה. במעשים – משתדלים להקפיד בקיום המצוות יותר מבכל השנה, ובעיקר ביחסים שבין אדם לחברו.

     

    מכיוון שיום הכיפורים אינו מכפר על עבֵרות שבין אדם לחברו, יבקש כל אדם מחילה ממי שפגע בו במשך השנה,

    ובעיקר מאנשי ביתו ומשפחתו.

     

    באשר למנהג ה"כפרות", היה שנוי במחלוקת אם ראוי לקיימו. ר' יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך", כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג" (שולחן ערוך אורח חיים סימן תרה, א), אולם הרמ"א שם כותב: "ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקין".

     

    מכל מקום, רבים נוהגים לקיים מנהג זה, אולם בימינו רוב האנשים נוהגים לעשות זאת בכסף, ואומרים: כסף זה יהא חליפתי, כפרתי וכו' או כסף זה ילך לצדקה ואני אכנס ואלך וכו'. וצריך לתת את הכסף לצדקה (משיב: הרב שמואל שפירא).

     

    • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים