הגורל המשותף של לובשי המדים: חרדים וחיילים
הסכנה הגדולה של המנצחים היא הפחד - וההתמכרות לניצחונות הבאים. בדיוק בגלל זה פחד אברהם אבינו מהניצחון, וזכה לברכת האל. רק אהבה בתוכנו תנצח את הפחד, והבנה שכולנו - חרדים וחיילים - שטים באותה סירה יהודית
ביטחון אישי? נשמע כמו חלום. תחושת ביטחון בחוצות? כמעט אוטופיה. המצרך הנצרך ביותר בשכונה שלנו השבוע היה פלפל, אבל עם הצמדה מוגזת לפניו – גז פלפל. כל כך מבוקש, עד שאצלנו – כנהוג אצל חרדים – התארגנו קבוצות רכישה לגז פלפל, לאחר שאזל מהחנויות והרשתות.
לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אברהם אבינו, כפי שמסופר בפרשת השבוע, לך לך – פחד אף הוא, אבל לא מטרור, אלא דווקא מהניצחון. הוא חוזר עטור זר ניצחון ממלחמת החילוץ של אחיינו לוט, עם ארבעת המלכים שליטי האזור.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- ביקשה להינשא - והדיינים קבעו: התינוק ממזר/
רבקה לוביץ'
והנה, במקום לנוח על זרי הדפנה, הוא מפחד: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית ט"ו, א'). הפתיח של פרק זה ממשיך את הפרק הקודם העוסק בנצחונו של אברהם במלחמה, ודווקא בעקבות הניצחון - ולא לפני הקרב - אלוקים צריך משום מה להרגיע אותו ("אל תירא"), ולהבטיחו "שכר גדול".
אברהם פחד מריגושי הניצחון
אברהם אבינו הכיר את הסכנה הטמונה בניצחון. גם המלחמה הכי צודקת בעולם מפילה חללים בשני הצדדים – המפסיד והמנצח כאחד. הניצחון מכיל אלמנט של הפסד עמוק – סוג של גול עצמי חסר הבחנה.
בושם הניצחון עלול למכר, ולהביא לחתירה לניצחון הבא, ולזה שאחריו. אלא שבחיפוש אחר ריגושי ניצחון,
חובתנו לחזק את האחדות שבתוכנו, לחבק את המגזר האחר והשונה, לאהוב אהבת חינם את הזולת, וזאת בכדי שלאחר שננצח את אויבינו, לא נפנה חלילה את חיצינו כלפי עצמנו.
שמעתי ראיון עם אחד ממבצעי הלינץ' בפליט האריתראי בבאר שבע. הוא סיפר כי גם לאחר שהיה ברור כי אין כל איום ממשי על חייהם, הפחד הוא שהביא אותו ואת חבריו להמשיך ולהתעלל באדם צלם-אלוקים שבו חשדו. אותו פחד גבר על כל היגיון ומוסר.
ואולי גם מכך פחד אברהם אחרי הניצחון ההוא. הוא חשש מהפחד שלפני הניצחון, שמא יפעפע בו גם לאחריו, ויעוות את הערכים הנעלים שבהם דבק כל ימיו.
תראו מי מאחד אותנו
אם נתאחד לפי הניצחון שבוא יבוא, בעזרת ה'; אם נאהב את רעינו כמונו: חילונים, דתיים וחרדים; אם נאהב את הגר, הנתין ואזרח משום שגם אנחנו היינו גרים במצרים - אזי נוכל להתגבר על תופעות הלוואי שבאות עם הניצחון המיוחל.
כפי שפורסם כאן, הטרור פוגע בחרדים – ולא במקרה. גורמי ביטחון מעריכים שהמחבלים מחפשים קורבנות
שחזותם יהודית, כדי להיות בטוחים שפגעו ביהודים – ומשום שמדובר במלחמת דת.
למרבה האירוניה, החרדים לא לבד: חרדים וחיילים, זה היעד, וגם סרטוני ההסתה מתמקדים בהם. יש בזה סימבוליות מרירה, המצביעה על כך שרב המשותף בין לובשי המדים השונים – מדי צה"ל, ומדי החברה החרדית –על המפריד. כולנו, למרות חילוקי הדעות, שטים באותה ספינה יהודית המיטלטלת בין גלי טרור שונים, ובין משברים משותפים.
- הכותב הוא ראש תחום חרדים ב"גשר"
לפנייה לכתב/ת 
