הוותיקן במסמך היסטורי: הסוף למיסיון נגד יהודים
במה שנראה כאחד המסמכים החשובים שהוציאה הכנסייה הקתולית ביחס ליהודים מאז ה"נוסטרה אטאטה", קובע הוותיקן את הסוף למצוות המרת דתם של היהודים, איסור על אנטישמיות - ומצהיר: "אלוהים אף פעם לא ביטל את בריתו עם העם היהודי"
לא לניסיונות מיסיון והמרת דת של היהודים, "ואשרור" תוקפה של "הברית הישנה": אלו הן מקצת המסקנות מתוך המסמך ההיסטורי שפרסם הכס הקדוש היום (ה') ברומא. במסמך הנחשב על ידי מומחים כחשוב ביותר מאז ה"נוֹסְטְרָה אֵטָאטֶה" בשנות השישים, מצהיר הוותיקן: "היהדות והנצרות כרוכים זו בזו, אלוהים אף פעם לא ביטל את בריתו עם העם היהודי".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
את המסמך שמציג את מדיניותה הנוכחית של הכנסייה הקתולית כלפי היהדות, פרסמה הוועדה לעניינים בין-דתיים מטעם הוותיקן, והוא מציג את המדיניות הנוכחית של "הכס הקדוש" בכל הנוגע ליהדות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- גורשו מירדן כי החזיקו כיפות: "אסור להחזיק בחפצים יהודיים"
- השראה לנוצרים, וממש לא חרדים: אלה היו המכבים
- הצצה נדירה: האוצרות שבמרתף מוזיאון ישראל
"נוצרים לא צריכים עוד לנסות ולהמיר את דתם של יהודים לנצרות", נכתב במסמך, ובכך באה לקיצה מצוות המרת דתם של יהודים שהייתה בסיס לרדיפות דת. הוא פורסם לרגל ציון 50 שנים להחלטה תקדימית נוספת של הוותיקן: "נוֹסְטְרָה אֵטָאטֶה", אשר זיכתה את היהודים מהאשמה הנוצרית המסורתית "כרוצחי האל".
מלחמה באנטישמיות ורגישות לשואה
מומחים ליחסי הוותיקן והיהדות ציינו, על פי סוכנות הידיעות "רויטרס", כי זו הפעם הראשונה שבה נשמעה
הרב של האפיפיור:
"סליחות", חנוכייה וטקס שואה
קובי נחשוני
אחד החברים הכי טובים של האפיפיור הנכנס הוא הרב אברהם סקורקה. השניים כתבו ביחד ספר, ואף הגישו תוכנית טלוויזיה משותפת: "שוחחתי איתו הרבה פעמים. זה היה מאוד אינטימי. היינו שם רק הוא ואני – ובינינו הקדוש ברוך-הוא"
הצהרה ברורה וחד-משמעית של סיום משימת המרת היהודים שלא קיבלו את ישו כ"משיח" לחיק הנצרות. הגורם הוסיף כי המשמעות המעשית של הצהרה זו, היא שהכנסייה הקתולית לא תומכת בשום פעילות מיסיונרית המופנית כלפי יהודים.
"הכנסייה מחוייבת בייצוג האמונה היהודית כאמונה באל אחד, באור שונה מאשר אנשים המאמינים בדתות אחרות והשקפות עולם שונות", פסק הוותיקן, כחלק מההסבר לשינוי מדיניות המיסיון כלפי יהודים.
הכנסייה אף הודיעה כי התפילה השנויה במחלוקת של "יום שישי הטוב", שעניינה המרת דתם של יהודים, וכותרתה: "בוגדנותם של היהודים בישו" – "צריכה להיערך באופן צנוע ורגיש, ומתוך הכרה בכך שגם היהודים הם נושאי דבר האלוהים". התפילה השנויה במחלוקת הוסרה בכינוס מועצת הוותיקן השנייה, אך הושבה בניסוח עממי על ידי האפיפיור הקודם, בנדיקטוס, בשנת 2008.
במסמך נכתב גם כי "על הקתולים להיות רגישים במיוחד למשמעות השואה בעיני יהודים", תוך שימוש במינוח העברי: שואה. "עלינו לעשות כל שניתן יחד עם חברינו היהודים על מנת לסכל כוונות אנטישמיות".
"נוצרים לעולם לא יוכלו להיות אנטישמים"
במסמך הארוך נכתב עוד כי "נוצרים לעולם לא יוכלו להיות אנטישמים בגלל שורשיה היהודיים של הנצרות".
"המסמך מעגן באופן רשמי". רבה של רומא, ד"ר שמואל דה סייני
לדברי הרב הד"ר שמואל דה סייני, סגן נשיא ועידת רבני אירופה ורבה של רומא, "המסמך ארוך וכתוב
התרגשות בירושלים:
אחר 570 שנה - "משנה תורה" הנדיר בירושלים
אלי מנדלבאום
שני כרכים נדירים של ה"משנה תורה" לרמב"ם, שנכתבו לפני שש מאות ונפרדו - האחד לוותיקן והשני לניו-יורק - שבו והתאחדו לראשונה מזה מאתיים שנה במוזיאון ישראל בירושלים: "זה פשוט אוצר נדיר"
בשפה כנסייתית מורכבת". הוא הדגיש כי טרם הספיק לעבור עליו באופן יסודי, אך ציין כי אינו מופתע במיוחד לנוכח האמירות המפורשות שעולות ממנו.
לדבריו, הכנסייה הקתולית עשתה כברת דרך ארוכה מאז כינוסה של הוועידה הקתולית השנייה לפני 50 שנה וכינון היחסים המחודשים עם היהדות. "הרבה דברים קרו מאז, כולל הכרה של הוותיקן במדינת ישראל. זה, בסופו של דבר, תהליך ממושך שבו היו המון שינויים והתייחסויות ואמירות, שהמסמך הנוכחי מעגן אותם בצורה רשמית".
"זה לא שהם ויתרו על זה שיום אחד יהודים יהיו נוצרים", מדגיש הרב דה סייני. "הם אולי הפכו את זה מצד מעשי ודתי מחייב, למשאלת לב ותפילה".
"מסמך פוליטי חשוב ביותר"
הפרופ' יהושע שוורץ, מומחה לפולמוס היהודי-נוצרי במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מגדיר את המסמך "בעל חשיבות רבה מבחינה הצהרתית פוליטית", המבקש לייצר גשר בין הדתות.
הוא סבור כי ישנה החלטה של הכס הקדוש לחכות עם המרת היהודים לביאת משיחם (ישו, על פי האמונה הנוצרית): "אם נודה על האמת, כבר שנים רבות שהקתולים לא עוסיקם במיסיון פעיל מול יהודים, בניגוד לקבוצות נוצריות אחרות".
לדבריו, "לגבי שאלת מעמדה של 'הברית הישנה', נכון שבמסורת הנוצרית הקלאסית טוענים שהסמכות עברה ל'ברית החדשה', עם זאת גם בה ראו חלק מהתנ"ך, גם אם חלק שציוויו הדתיים אינם רלוונטיים עוד".
"מצד שני, ברור לי שיש כאן ניסיונות אפולוגטיים, לבנות גשר, ולנסח מערכת יחסים מחודשת בין הנצרות ליהדות". פרופ' שוורץ מאמין כי "מי שאנטישמי יישאר אנטישמי, בדיוק כמו שמי שהאמין שיהודים הם רוצחי ישו, המשיך לחשוב ככה גם אחרי החלטות הוועידה השנייה.
"עם זאת, המסמך הזה חשוב מאוד בעיניי ברמה ההצהרתית הפוליטית. ברגע שמבחינה אידיאולוגית רשמית הם מוכנים להצהיר על כך כחלק מהעמדה הרשמית של הכנסייה הקתולית, זה פה מה שחשוב. הפרטים עצמם מינוריים ומתגמדים, לעומת עצם ההחלטה שהאפיפיור חושב שזה דבר חשוב לבנות מערכת יחסים חדשה עם היהדות, וזו אמירה פוליטית ברורה וחזקה".
האפיפיור פרנסיסקוס
צילום: רויטרס
מומלצים
