שתף קטע נבחר

במקל, בסרגל, מה שבא ליד: מיומנה פינת דבורה הנביאה

הן עולות על הבמה עם סירים, סכינים ומחבתות - ומבשלות מוזיקה מהפנטת. שמונה נשים עטויות במטפחות וחצאיות ארוכות, שהחליטו לא לוותר על הכישרון שלהן - וגם לא על האמת שלהן. "הדיבור הוא לנשים, והוא בפשטות לא רלוונטי לגברים. אנחנו לא יכולות לבזבז אותו על גברים"

 

 

כשיעל קבסה הייתה בת 25 – היא כמעט עייפה מחיפושים אחר החצי השני. בשעה שחלק מחברותיה כבר היו נשואות עם ילדים, נאלצה קבסה להתמודד עם הפער בין הרמה הדתית שחיפשה אצל בן-זוגה המיועד, לפחד מצד הבחורים הדתיים לצאת עם מוזיקאית שמתמחה בתיפוף על כלי הקשה שונים. "הדוסים לא יכלו לעכל את זה, בחורה מנגנת? זה משהו לא נשי, תתבגרי כבר!"

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>   

 

קבסה, היום בת 35, התבגרה, נישאה והיא אם לחמישה, וגם את חלום המוזיקה שלה לא נטשה. היא עומדת בראש אנסמבל נשי מרתק בשם "פעימה", שבו חברות שמונה נשים דתיות-תורניות. על הבמה הן עולות עם מטפחות עוטפות ראש, וחלקן עם הבטן ההריונית – אבל מרגע שמשתרר שקט בקהל, מתחלף הסטראוטיפ בקסם מוזיקלי: לא מוזיקת בית כנסת, כי אם מוזיקת עולם: שילוב של פלמנקו, גלאם, מוטיבים אפריקניים ותימניים - ופולקלור עממי.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

כולן מוזיקאיות בחסד. מחציתן – מתופפות ופרקשניסטיות, אחרות בעלות קול פעמונים שבו הן משחקות במנעדים שונים. במופע "מולד הלבנה" - בניהולו המוזיקלי של רוני עיברין, ובבימויה של מיטל ברכה-קרני – הן שרות על על רוח וחומר, זכר ונקבה, משבר ואמונה. 

 

 

"זה לא בית-פזמון, בית-פזמון", אומרת קבסה, "אין כמעט מילים במוזיקה שלנו מלבד קטעים קצרים מן המקורות. אנחנו מביאות את העולם שלנו, את הסיפור הנשי שלנו לבמה".

 

והאמירה הנשית הזו מופיעה בקטעים שונים ובלתי שגרתיים, כאשר הבנות מנהלות דו-שיח עם אלוהים על יחסי זכר ונקבה, וכך גם בקטע המתאר לידה. "רצינו לצחוק על עצמנו, לתאר מה עובר עלינו. יש לנו כלי נגינה שמדמים אישה ש'לא סותמת את הפה'".

 

"מוסרת שיעור תורה דרך המוזיקה"

החידוש שמביאה הלהקה מקבל ביטוי גם בכלים הבלתי קונבנציונאליים שבהם הן עושות שימוש. לא רק גיטרות וכלי הקשה מוכרים – אלא במקל, בסרגל, מה שבא ליד. וגם בתיפופי ידיים ונעליים, סירים, סכינים ומחבתות.

 

דו-שיח עם אלוהים ועם העולם כולו (צילום: הילה שילוני) (צילום: הילה שילוני)
דו-שיח עם אלוהים ועם העולם כולו(צילום: הילה שילוני)

 

את לימודי המוזיקה עשתה יעל קבסה בבית הספר הגבוה למוזיקה "מזמור", היחידי המיועד לציבור הדתי, שנפתח

אז. "לא רציתי ללכת לבתי ספר למוזיקה 'רגילים', כי ידעתי שאין לי הגנות, ומקומות כאלה יפגעו בעבודת ה' שלי, בעבודה הרוחנית שלי", היא אומרת. גם את הופעתה היא רואה כחלק מהעבודה הרוחנית האישית שלה: "אני מרגישה שאני מוסרת שיעור תורה, רק שזה מתרחש דרך המוזיקה".

 

אלא שלבית הספר היא הגיעה רק בגיל שלושים. חמש שנים קודם לכן, הקימה עם הזמרת אודהליה ברלין את להקת "תפילת הדרך", השתיים הפיקו אלבום בשם "בנוגע לרוח", וחרכו אולמות בירושלים ובמרכז חודש אחרי חודש, עד לפירוק הלהקה.

 

ב"מזמור" פגשה קבסה קבוצה של נשים דתיות מוכשרות, ותחת חסותו של בית הספר, אנסמבל "פעימה" יצא לדרך, עם החידוש שהביאו חבורת נשים דתיות מתופפות.

 

ילד מיוחד, מוזיקה מיוחדת

באותם ימים חוותה קבסה את אחד הקשיים המכוננים בחייה. בנה הבכור, יונתן, נפגע קשה בלידה - ועד היום, 9 שנים אחר כך, הוא סובל משיתוק מוחין רחב היקף. הטיפול הסיזיפי ביונתן, מסתבר, היה אולי הקטליזטור המרכזי להקמת הלהקה.

 

לא ויתרה על שום דבר. יעל קבסה (צילום: הילה שילוני) (צילום: הילה שילוני)
לא ויתרה על שום דבר. יעל קבסה(צילום: הילה שילוני)

 

"נקרעתי בין המחוייבות שלי לשיקום של הילד ולעבודה איתו, שאליה נשאבתי - לבין הרצון שלי לעסוק במוזיקה וביצירה", היא מספרת, "והחלטתי להביא את החיבור הזה אל הבמה". קבסה עמדה מול שאלות קשות, והיום היא אומרת בהשלמה כי היחס בין האדם לקב"ה הוא של "רצוא ושוב"; יש זמנים של קירוב וזמנים של ריחוק, ולפעמים צריך דווקא את הריחוק, כדי להגיע לקירבה.

 

זו אולי הסיבה שהלהקה מופיעה רק בפני נשים, ולא, לא רק בגלל ההלכה האוסרת זמרת אישה בפני גברים. האינטואיציות הנשיות, הטיפול בילדים רגילים ובילדים עם צרכים מיוחדים – זוכות לטיפול נשי, ואם תשאלו את קבסה – הן סוגיות השייכות ל"עם הנשים".

 

"מה שאנחנו עושות זה לאסוף את השבט הנשי שלנו, ולומר: תסתכלו עלינו, על הנטייה שלנו להתלונן, איך אנחנו נראות כמו תרנגולות, אבל אנחנו גם כל הזמן משתוקקות. הדיבור הוא לנשים, והוא בפשטות לא רלוונטי לגברים. אני לא יכולה לבזבז אותו על גברים". במובן הזה, לדבריה, ההלכה מובילה אותנו אל המקום שגם מרגיש נכון.

 

"פעימה" וקבסה לא מעוניינות לדבר לגברים, אך הן מדברות לכל אישה ללא הבדלי גזע ואמונה. "אנחנו משתמשות בטקסטים מתוך פיוטים, שבאופנה הניו-איג'ית החדשה הוכשרו לבוא בקהל - אך אנחנו בטוחות שכל אישה באשר היא, תמצא את מקומה. אחרי הכל, אנחנו מדברות לשבט שלנו, והוא כולל בתוכו את כולן".

 

  • להקת "פעימה" תופיע הערב (ה') ב"גולה" בפתח תקווה, וב-14/2 במרכז התהוות בתל אביב. המופעים - לנשים בלבד

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הילה שילוני
"מדברת לשבט שלי". קבסה
צילום: הילה שילוני
צילום: הילה שילוני
ללא מילים, אבל עם קול
צילום: הילה שילוני
מומלצים