שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא מה שחשבתם: ירושלים של מיתוסים
    למה כמהו היהודים בגלות דווקא לירושלים? מדוע התפללו יהודים במזרח - לכיוון מזרח? מה הקשר של האריות לירושלים? ומה הקשר של "מגדל דוד" לדוד המלך? לארכיאולוגים ולחוקרים - הפתרונים, ואנו מביאים אותם לפניכם
    האריה הוא סמלה המובהק של ירושלים, ומככב בין היתר על סמל העירייה ועל שער האריות. גם במוזיאון ארצות המקרא שבבירה, מוצג לראווה ראש אריה עשוי אבן, שהיה חלק מפסל גדול המתוארך למאה התשיעית לפני הספירה בקירוב. אבל למה דווקא אריה? ולמה דווקא במזרח? ובכלל, למה כמהו היהודים דווקא ירושלים?

     

    למה אריה?

    יהודה קפלן, מנהל מחלקת החינוך וההדרכה במוזיאון ארצות המקרא ירושלים, מסביר כי בספר בראשית מתוארת ברכת יעקב לבניו לפני מותו, ושם מכונה יהודה, הבן הרביעי, "גור אריה". "בבתי כנסת רבים אפשר לראות תיאורים של סמלי שבטי ישראל, וביניהם סמלו של שבט יהודה – האריה", הוא אומר.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    "לאחר פילוג ממלכת דוד ושלמה, הפכה ירושלים לבירת ממלכת יהודה, וממנה משלו יורשיו של דוד המלך, שהיה כזכור בן לשבט יהודה. כך אולי אפשר להבין כיצד הפך האריה לסמלה של ירושלים במרוצת הדורות".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    אלא שהוויטראז'ים בבתי הכנסת החלו להופיע באירופה של ימי הביניים, בשל השפעה ברורה מהכנסיות. קפלן מסביר: "אם תשאל אותי האם דוד המלך יצא לקרב עם דגל שעליו סמל האריה, אשיב בכנות שאין הוכחות ארכיאולוגיות התומכות בכך, אבל את כס השן בארמון המלך שלמה עיטרו 12 אריות. האריות גם מופיעים מאוחר יותר על רצפות פסיפס שהתגלו בבתי כנסת עתיקים מתקופת התלמוד, ניצבים משני צדי מנורת המקדש".

     

    למה נבחרה דווקא ירושלים?

    אבל הקשר של העם היהודי לירושלים נוצר עוד הרבה לפני רצפות הפסיפס המעוטרות באריות: "המדרש מתאר

    את 'אבן השתייה' שממנה הושתת העולם, ונמצאת בהר הבית, וכיצד עקד שם אברהם אבינו את בנו יצחק", אומר קלפן. "אבל אם מדייקים בפסוקים, רואים שבציווי הבורא לאברהם נאמר 'לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך'. רק בספר דברי הימים שהתחבר בימי שיבת ציון, מופיע הקישור הברור בין מקדש שלמה להר המוריה.

     

    "מי שבוודאות קישר את העם היהודי לירושלים, הוא דוד המלך. הוא בחר בה למרות חסרונותיה - העיר איננה קרובה לדרך מסחר ראשית, ולא הייתה לה עדיין מסורת של קדושה או חשיבות מדינית. הסיבה הייתה פנים-פוליטית: אחרי שהומלך בחברון שביהודה, רצה דוד לייסד בירה חדשה עבור שושלת מלכים חדשה, כפי שנהגו מלכים אחרים במזרח הקדום.

     

    "באופן מתוחכם הוא בחר ביבוס, מובלעת נוכרית שלא השתייכה לחטיבת השבטים הדרומיים, ובראשם יהודה, וגם לא לשבטים הצפוניים שבהנהגת אפרים ומנשה, וזאת במטרה ליצור מוקד חדש שיאחד סביבו את כולם".

     

    מגדל דוד, של המלך דוד?

    מגדל דוד, אחד מסמליה של העיר, אינו קשור בשום צורה לדוד המלך. קפלן מסביר כי המצודה שבתוכה הוא נמצא, נבנתה בימי הביניים על שרידי ביצור שבנה המלך הורדוס, במאה הראשונה לפני הספירה. מגדל המסגד המוכר לכולם, נבנה במאה ה-17 על ידי הטורקים, "מעורב ירושלמי טיפוסי", מכנה זאת קפלן בהומור.

     

    לא המגדל של דוד המלך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לא המגדל של דוד המלך(צילום: shutterstock)

     

    לדבריו, את המקום בו דוד המלך באמת פעל, אפשר לראות מדרום לכותל המערבי, במקום המכונה "הגן הלאומי עיר דוד". אלא שבימי מלוך דוד מדובר היה בעיר קטנה שהשתרעה על שטח של כ-40 דונמים, הרבה פחות מרשימה מירושלים של סוף ימי הבית הראשון, שהייתה גדולה פי-15.

     

    למה כמהו היהודים בגלות דווקא לירושלים, ולא לכל ארץ ישראל?

    אחד הפריטים החשובים בתערוכת "על נהרות בבל" המוצגת במוזיאון ארצות המקרא, הוא "סדר ברכת המזון" שנכתב גרמניה בשנת 1728, ובו מזמור קל"ז בתהלים ("על נהרות בבל"), הנאמר לפני ברכת המזון בימי חול. במזמור זה מופיע הפסוק המפורסם: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

     

    "סדר ברכת המזון" שנכתב גרמניה בשנת 1728 (צילום: ארדון בר חמא, באדיבות אוסף משפחת גרוס) (צילום: ארדון בר חמא, באדיבות אוסף משפחת גרוס)
    "סדר ברכת המזון" שנכתב גרמניה בשנת 1728(צילום: ארדון בר חמא, באדיבות אוסף משפחת גרוס)

     

    הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" נאמר גם תחת החופה, רגע של געגוע עצוב בשיא השמחה –

    ונחקק על כותל המזרח בבתי כנסת ברחבי העולם. מדוע היהודים קוננו דווקא על ירושלים? "חשוב לזכור כי הבבלים הגלו בעיקר את תושבי ירושלים וסביבותיה בממלכת יהודה", מסביר קפלן.

     

    "בראייה היסטורית רחבה המגובה בטקסטים ובממצאים ארכיאולוגיים, נראה שהבבלים התמקדו בהחרבת ירושלים ובית המקדש, מתוך מטרה לחסל את המרכז הדתי והפוליטי של ממלכת יהודה, שלא השלימה עם השעבוד לבבל ומרדה בה מספר פעמים.

     

    "נראה אפוא שעיקר ההגליה הייתה מירושלים ומסביבותיה. החפירות והסקרים הארכיאולוגיים מלמדים שבאזורים מרוחקים יותר, כמו חבל בנימין ומדרום לירושלים - באזור שבו שוכנים כיום יישובי גוש עציון - דווקא הייתה המשכיות ורציפות ביישוב היהודי.

     

    "מי שהוגלו לבבל היו ברובם בני האליטה הפוליטית והדתית - משפחת המלך, הפקידות הבכירה והכהונה. לבבלים היתה גישה מאוד מעשית. הם לקחו את הגולים ויישבו אותם בדרום עיראק של ימינו, בין בגדד לבצרה, במקומות שכנראה נפגעו מפגעי הטבע וממלחמות. השלטונות הבבליים רצו לשקם את האזורים הללו, ולהפוך אותם לפרודוקטיביים. הם עשו זאת באמצעות אותם גולים שקיבלו מהשלטונות אדמות להתפרנס מהן, ושלמו תמורתן במסים ובשירות אזרחי וצבאי, כמו מילואים בימינו".

     

    למה מתפללים דווקא לכיוון מזרח?

    האתגר הגדול שניצב בפני היהודים שהוגלו לבבל, היה לשמר את זהותם הייחודית בארץ זרה - ללא המרכז הדתי הפולחני שחרב. "יהודי בבל נזקקו לפולחן דתי שיחליף את עבודת הקורבנות בירושלים", קפלן אומר. "במרוצת הדורות התפתחה התפילה וההתכנסות בבתי הכנסת כחלופה לעבודת הקורבנות במקדש. אחד הביטויים המרגשים לניסיון לשמר זהות זו, הם השמות הפרטיים המופיעים בתעודות של גולי בבל שנמצאו בעיראק. השמות שנתנו הגולים לצאצאיהם במשך דורות, מבטאים את מצבם בגלות - למשל גליהו ופדיהו, אך גם את כמיהתם לגאולה העתידית - נחום ונחמיה".

     

    "כרזת המזרח" (צילום: ארדון בר חמא, באדיבות אוסף משפחת גרוס) (צילום: ארדון בר חמא, באדיבות אוסף משפחת גרוס)
    "כרזת המזרח"(צילום: ארדון בר חמא, באדיבות אוסף משפחת גרוס)

     

    בכרזת ה"מזרח" שהודפסה בצרפת, בסוף המאה ה-19, מתואר הנביא ירמיהו אוחז במגילת "איכה",
    ומבכה את חורבן ירושלים ובית המקדש עם בנות ציון. והיא מעלה את השאלה מדוע כיוונו היהודים אל עבר "המזרח" ולא "המערב", לאור העובדה שישראל הייתה מערבית לבבל.

     

    קפלן משיב שהמנהג היהודי לקשט את כותל המזרח בבתי הכנסת בציורים וכרזות המזכירות את ירושלים, התפתח בקהילות ישראל באירופה, שארץ ישראל שוכנת ממזרח לה, או ליתר דיוק בדרום-מזרח. אלא שהכמיהה לשוב אל הארץ המובטחת, ובמיוחד לירושלים, עברה כחוט השני ב-2,500 השנים האחרונות בכל המקומות שבהם התגוררו יהודים.

     

    "גם אחרי 3,000 שנה ממשיכה ירושלים להיות חידה", אומרת מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא, אמנדה וייס. "פיסות היסטוריה פזורות בכל פינה בעיר, ולכל סמל – שאנחנו לעיתים לוקחים כמובן מאליו – יש שורשים עתיקים שאותם אנחנו רק מתחילים להבין".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורות
    מה הוא חיפש בירושלים דווקא? פסל דוד המלך
    צילום: אורות
    מומלצים