הנשמה הטהורה: נאוה ברוכין מורידה את הכיסויים
אחרי שני עשורים של שתיקה והתכסות, נאוה ברוכין מסירה את כיסוי הראש, ומתחברת מחדש למיקרופון. בעשור השביעי לחייה היא משחררת סינגל ראשון מתוך אלבום שבדרך, כאן בבכורה, בלי לעזוב את אורח חייה, ותוך ניסיון להתנער מתוויות. והדרך לבמה? "זה עדיין נושא רגיש מבחינה דתית עבורי"
לפני 43 שנים הייתה נאוה ברוכין אחד השמות החמים במוזיקה הישראלית: סולנית הרכב "הנשמות הטהורות", אחד מהרכבי הקאלט הזכורים ביותר, שעל אף הקריירה הקצרצרה שלהם – אלבום אחד בלבד – זכו שיריהם לחיי מדף שלא נס ליחם.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
לאחר קריירה כסולנית, ושנים ארוכות בחו"ל לצד בעלה – מי שהפיק את אלבומיה, קן ברג'ס - חזרו השניים לישראל: ברג'ס כ"גר צדק", וברוכין כחוזרת בתשובה. המיקרופון נזנח, וברוכין התרחקה אט-אט מהתודעה הציבורית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- בסמינר מורשת יהודית לעובדי הלמ"ס: האוכל לא כשר
- משרד הביטחון מציג: בחורים חרדים סוג-ב'/ טלי פרקש
- נייעס: אחותי, תפילין כבר הנחת היום?
כשהיא כבר בעשור השביעי לחייה, עושה ברוכין את הקאמבק למרכז הבמה – בלי לעזוב את אורח חייה, ותוך ניסיון להתנער מתוויות, ומשחררת סינגל ראשון - כאן בבכורה - מתוך אלבום סולו חדש שבדרך.
מחפשת זהות
הדרך מהעולם החרדי חזרה אל המיקרופון הייתה ועודנה רצופת קשיים: "זה נושא מאוד רחב ועמוק", היא מתבטאת בזהירות. "אני לא רוצה לקבל כותרת: 'היא חזרה בשאלה' או משהו כזה, כי זה ממש לא נכון. מצד שני, יש תהליך של בירור מעמיק שעשיתי בשנה האחרונה, שהוביל אותי חזרה למוזיקה".
"התחושה נבעה מרצון למצוא מחדש את הזהות שלי", היא מוסיפה. "לחזור בתשובה זה, בסופו של דבר, לאבד זהות. לקבל, לעשות, לתת, להסיר מעצמך דברים. בודדתי את עצמי כי חשבתי שזה מה שנכון. כבר ב-2006 היה רב חרדי שנתן לי אישור להקליט, לשחרר מוזיקה לרדיו ולהופיע בטלוויזיה. אני לא אפרסם את שמו, כדי לא לפגוע בו. אבל תראי כמה שנים לקח לי בסופו של דבר לעשות את זה בפועל".
בעברה של ברוכין, ניסיון להוציא אלבום "שירי קודש" למגזר החרדי, שהספיק להימכר היטב לפני שהחליטה לגנוז אותו. "עוד לא הייתי מוכנה לזה", היא מסבירה. "זה דווקא מפתיע, אבל מתוך המגזר החרדי קיבלתי הרבה עידוד לחזור ולשיר".
נעה בין החלטות קשות
ברוכין הספיקה לשמש כשופטת בתוכנית "כוכבת נולדת" לציבור החרדי. "קורים שם דברים", היא אומרת.
"העולם הדתי והחרדי משתנה. מנחת התחרות אמרה לי: כל עוד זה נעשה 'בגדרם ההלכתיים' שמקובלים עליהם, אין בעיה. הם מבינים שצריך לאפשר את זה".
ברוכין נעה בין החלטות קשות: בין הקושי להתנזר משירה – לקושי לחזר אליה ולדלג מעל החסמים המוסריים, וגם המראה החיצוני הוא חלק מהתהליך. "אני היום בוררת יותר", היא אומרת בכנות, בהתייחס לקבלות הלכתיות שקיבלה על עצמה במהלך השנים. "וזה לא קל. זה לא קל כשאת לוקחת על עצמך דברים, וזה לא קל כשאת מסירה אותם מעצמך.
"הגעגוע לאנשים היה מה שהחזיר אותי, בסופו של דבר. לאהוב את הזולת היה בעיניי יותר חשוב מהכל. החלטתי שלא ללכת יותר עם כיסוי ראש. וזו גם הייתה החלטה לא פשוטה אחרי שש שנים עם מטפחת, ו-12 שנים עם פאה. כשלמדתי מאיפה זה מגיע, אמרתי: פה אני עושה את ההפרדה. אני מאמינה בבורא עולם, בתורת ישראל ובעם ישראל, ויודעת היום שיש פרשנות שונה. למדתי לחיות עם המורכבות הזאת. אני אותה נאווה, אותה אישה, אותה זמרת - אבל גם קצת אחרת".
להופיע? "עדיין רגיש מבחינה דתית"
הסינגל הראשון של ברוכין, "ככה תמיד", הוא נעימה נוסטלגית המעוררת הבזקי געגועים לתקופות אחרות. של תום. שיר "בסגנון של פעם", ועם זאת, בוגר ומפוכח. שיר על מסע חיים, בקול הפעמונים של ברוכין שזכור לכולנו מ"אחכה לך", ומקבל פתאום עומק ובשלות שהופך אותו, בעיניי לפחות, למעניין ועשיר הרבה יותר.
את "ככה תמיד", הלחין שותפה המוזיקאלי של ברוכין לימי "הנשמות הטהורות", נתן כהן, למילותיה של טלי כהן. בשנת 2015 הקליטה עם ההרכב המקורי של "הנשמות הטהורות" את "איך יכולת שלא".
איך היה לחזור לעבוד עם נתן?
"מרגש, זאת המילה. זה היה קצת שונה מפעם, התנאים היום הרבה יותר טובים. פעם היינו חייבים ללכת לאולפן ולסיים מהר את הכל, לא היה זמן לתיקונים, היום זה כל כך ברגוע, ולוקחים את הזמן ונהנים מהתהליך. נתן יודע להלחין שירים שמתאימים לקול שלי, והוא מאוד קפדן, שזה מעולה. אנחנו עובדים במקביל על קאבר לאחד השירים של 'הנשמות הטהורות' וחומרים נוספים".
ההופעה המעורבת האחרונה של ברוכין - מול קהל של גברים ונשים - הייתה באסון פסטיבל ערד, לפני 21 שנים. מאז ועד היום היא לא מוכנה לחזור לבמה. "להופיע לא חזרתי בינתיים, זה עדיין נושא רגיש מבחינה דתית עבורי", היא מבהירה. "אני לא בגיל שהייתי, ויש יותר שאלות, כמו לאן זה יוביל? מה זה ייתן? האם זה ישמח?"
יש חשש מתגובות? מאיך זה יתקבל?
"תמיד. הפרפרים בבטן אף פעם לא נעלמים, לא משנה כמה שנים אתה מופיע ושר. השמעתי את הסינגל לחברת ילדוּת שלי שלא ראיתי הרבה שנים, ולאנשים נוספים. הרגשתי שהמילים מדברות לבני הדור שלנו, ילידי שנות החמישים. מספרות דברים שהם מרגישים. אני לא יודעת איך צעירים יותר יתחברו לזה".
יתחברו לנאווה מחדש?
"אני גם מנסה להתחבר אליה", ברוכין מודה בחיוך ."יש במוזיקה שלנו, 'הנשמות', משהו בלתי מוסבר. חלפו כל כך הרבה שנים - ועדיין 'הנשמות הטהורות' ברדיו כל הזמן. מה שמדהים בכל הסיפור, זה שהדיסק היחיד שלנו יצא אחרי שהתפרקנו, וזה משהו בכלל לא מובן. כוח עליון. אני עצמי לא יכולה להסביר את זה".
באלבום החדש חוזרת נאוה למקורות, במקרה שלה – מילים שאינן מהמקורות. "אני עדיין אוהבת מאוד לשיר שירי קודש", היא מודה בחיוך. "זה מה שזמזמתי בשנים האחרונות, וזה לא עוזב. אבל אם את שואלת למה אני מתחברת יותר, למילים מהמקורות, או למילים עדכניות ישראליות? לזה אין לי תשובה".
