שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהפך: הנכד של חוטפי יוסל'ה שוחמכר חזר בשאלה
    בשנות ה-60 החביא זעוויל גרטנר, חסיד סאטמר - את הילד הכי מפורסם בישראל דאז, יוסל'ה שוחמכר, שנחטף מהוריו החילונים. 30 שנים לאחר מכן ברח הנכד, קותי גרטנר, חזר בשאלה - ונפגש עם כל המעורבים בפרשה: "השאלות לא הפסיקו להציק לי: למה עשינו את זה? איך זה שחטפנו ילד רק בגלל שאלה דתית?"
    "סבא שלי היה האיש שהחביא את יוסל'ה שוחמכר בביתו שבברוקלין. כל צמרת המוסד חיפשה את הילד הנעדר באירופה, אבל הוא היה אצלנו, משפחת גרטנר". 56 שנים חלפו מאז הפרשייה שטלטלה את מדינת ישראל, והיוותה את אחד המשברים החברתיים הגדולים בקיומה. אבל הפרשה הקשה של חטיפת הילד מהוריו החילונים, עדיין מהדהדת בקרב האנשים שהיו מעורבים בה.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    קותי גרטנר (30), עד לפני שנים ספורות בשר מבשרה של חסידות סאטמר הקיצונית בארה"ב, הוא היום צעיר חילוני שניתק עצמו לחלוטין מהקהילה החסידית שבה גדל. באופן אירוני לחלוטין, הוא מספר כי להיסטוריה המשפחתית הפרטית שלו יש חלק משמעותי בזהותו הנוכחית: "אחת הסיבות המרכזיות שגרמו לי לעזוב את הדת ואת החסידות, היו השאלות הרבות שלא הפסיקו להציק לי: למה עשינו את זה? איך זה שחטפנו ילד רק בגלל שאלה דתית? האם האל מתיר כאלה דברים? הרי בתורה כתוב שאסור לגנוב".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    את קותי גרטנר אני פוגש ב"חניון יהלום" בתל אביב, שם הוא עובד שעות ארוכות כל יום. העברית שלו טובה, אבל ניתן לשמוע בה את שרידי המבטא האידישאי וההגייה האשכנזית, וגם על האנגלית שלו - למרות מוצאו - הוא עדיין עובד: "דיברו אצלנו רק באידיש. אפילו את האותיות האנגליות אינני מסוגל לקרוא".

     

    במעין מהלך הפוך מזה שחוותה המשפחה, עת הסתירו בביתם את יוסל'ה הצעיר כדי שלא "ייצא לשמד רוחני" - נאלצה כעת משפחת גרטנר לחפש את הבן האובד שלה עצמה ()
    במעין מהלך הפוך מזה שחוותה המשפחה, עת הסתירו בביתם את יוסל'ה הצעיר כדי שלא "ייצא לשמד רוחני" - נאלצה כעת משפחת גרטנר לחפש את הבן האובד שלה עצמה

     

    עם אביו לא שוחח שנים, עם אמו הוא שומר על קשר טלפוני מפעם לפעם. הם כועסים עליו, והוא כועס עליהם לא פחות. גרטנר נולד בשנת 1986 בוויליאמסבורג שבברוקלין, ובהמשך עברה משפחתו למונסי. שתי השכונות מאוכלסות בחסידים - עם נוכחות סאטמרית בולטת.

     

    הדרך החוצה רצופה בשאלות קשות

    משפחת גרטנר, מהמכובדות בקהילה, גידלה את ילדיה ברוח החסידות ומייסדה הראשון – הרב

    יואל טייטלבוים. קותי הילד גדל מנותק מהעולם, ללא מחשב או סרטים. "לא פגשתי כמעט באנשים מחוץ לשכונה, כי חינכו אותנו שלא להתקרב לאנשים זרים. אם אתה מתקרב אליהם, אתה עלול להתקלקל. הייתי שקוע מאוד בדת, בעולמה של תורה".

     

    גרטנר מספר כי הוויכוחים התיאולוגיים עם אביו התחילו כבר בגיל מוקדם, בקהילה שלא עודדה שאלות: "אתה חייב להיות תמים. אתה צריך להיות כמו רובוט", הוא מספר. השאלות הפכו לקיומיות כאשר גרטנר נתקל בגויים המשחקים בכדורגל, וגם בבחורות יפות. "לא הבנתי למה הם נהנים, ולי כל כך קשה".

     

    האב שראה כיצד בנו מאבד אט-אט את האמונה, החליט לשלוח אותו לישיבה בקנדה, הרחק מהבית. אחד מקרובי המשפחה הסיע אותו לעיירה ליד מונטריאול - קריית טאהש - כשהוא דואג לסלק ממנו את דרכונו ואת מסמכיו כך שלא יוכל לברוח.

     

    אלא שגם בלי דרכון מצא הצעיר את חנות הספרים המקומית, שבה מכרו את העיתון "ידיעות אחרונות", כשבעמוד השער - תמונה של חיילים מחייכים, לצד דגל ישראל: "התמונה הזו פתחה אצלי שוב את סדרת השאלות, אם הם כל כך מאושרים - למה חינכו אותי כל הזמן נגדם? האם הם לא יהודים?"

     

    בריחה, חצי בריחה

    את חלומותיו שכללו כבר שאיפה לעלות לארץ ישראל, להיות "ציוני", רחמנא לצלן, ואפילו להתגייס לצבא הישראלי - החל גרטנר לתעד ביומן אישי, באידיש. "רציתי לחיות בקיבוץ, כמו היהודים מהעליות הראשונות", הוא מספר. אלא שהיומן החתרני התגלגל לידיו של "המשגיח" – הסמכות הרוחנית בישיבה - וזה מיהר להרחיק אותו ממנה. בלית ברירה הוחזר הנער לביתו, אך סקרנותו ושאלותיו רק גברו.

     

    "לפני מספר שנים נערך מפגש מרגש ורווי דמעות בין יוסל'ה למשפחת גרטנר בחו"ל, והם החליפו זיכרונות אוהבים. הוא גדל שם כבן, וכך התייחסו אליו". יוסל'ה שוחמכר חוזר לקוממיות (צילום: משה ויסברג, בחדרי חרדים) (צילום: משה ויסברג, בחדרי חרדים)
    "לפני מספר שנים נערך מפגש מרגש ורווי דמעות בין יוסל'ה למשפחת גרטנר בחו"ל, והם החליפו זיכרונות אוהבים. הוא גדל שם כבן, וכך התייחסו אליו". יוסל'ה שוחמכר חוזר לקוממיות(צילום: משה ויסברג, בחדרי חרדים)

     

    בני המשפחה הפגישו את הצעיר המרדן עם רב אנטי-ציוני רדיקלי, שהסביר לו כי השאיפה שלו לעלות לישראל היא פונקציה של "קלקול רוחני". גרטנר לא השתכנע, ובמהלך החיפוש הפנימי שלו, הגיע לאישה נוצרייה שגרה לא הרחק, בברוקלין. הוא החל לקיים איתה סדרת פגישות מעט מוזרה, שכללה שיחות ארוכות, מהסוג שלא ניהל בחייו.

     

    "שוחחנו על הכל - יהדות, הברית החדשה, עובדות החיים, דברים שלא דיברתי עם איש", הוא מספר. אלא שגם ההתרועעות הזו לא נשארה סוד לאורך זמן בקהילה השמרנית, ומהר מאוד הבהירו לו אנשי "משמרות הצניעות", כי מוטב לו שיחדל מהקשר החדש וה"בלתי בריא". גרטנר, אגב, נמצא אתה בקשר עד לימים אלה. "היא כמו אמא בשבילי", הוא אומר.

     

    איך שגלגל מסתובב לו

    ליל הסדר שנת 2008, היה הפעם האחרונה שבה ראה גרטנר את הוריו. בתום ויכוח סוער עם אביו הוא

    נשלח מהבית, ומצא עצמו אצל ידידיה של חברתו הנוצרייה מארגון "היהודים המשיחיים", שמהם ביקש סיוע בעלייה לארץ.

     

    במעין מהלך הפוך מזה שחוותה המשפחה, עת הסתירו בביתם את יוסל'ה הצעיר כדי שלא "ייצא לשמד רוחני" – נאלצה כעת משפחת גרטנר לחפש את הבן האובד שלה עצמה. האב הפעיל ארגונים יהודיים הנלחמים במיסיון, ואלה איתרו את מקום המסתור שלו, ובתום שעות שכנוע ארוכות סוכם כי הבן יעלה לארץ, אבל יגור בבני ברק – בניגוד לרצונו.

     

    הצעיר שחלם על גיוס לצבא ניסה להימלט מן העיר החרדית, והארגונים החרדיים שהעלו אותו ארצה שלחה אותו לכפר תפוח שבשומרון. קותי גרטנר הפך לדתי-לאומי: "הפעם הראשונה שבה קיצרתי את הפֵּאות ולבשתי כיפה סרוגה, הייתה קשה במיוחד. הרגשתי בוגד", הוא מספר. גם החיים כמתנחל לא השקיטו את נפשו - ובספטמבר 2008, מספר ימים לפני ראש השנה, הוא הוריד את הכיפה לגמרי, והשיל את שאר סממני הדת החיצוניים.

     

    איבדת את האמונה לגמרי?

     

    "עזבתי את הדת לגמרי, ואני גם אוכל ביום כיפור. יחד עם זאת, אני מאמין בכוח עליון שקיים בעולם, אבל לא כזה שמעניש. עולם הבא וגיהינום הם דברים שלא מדברים אלי. מהתורה לקחתי את המצוות הסוציאליות כמו 'ואהבת לרעך כמוך', צדקה ודומיהן. אם הייתי יכול להעביר מסר לחברה החרדית, הייתי מבקש מהם: הפסיקו את הכפייה הדתית ואת שנאת החינם. הגיע הזמן להפרדת הדת מהמדינה באופן מוחלט. החרדים מוכרחים להבין שיש אנשים שחושבים אחרת מהם".

     

    "שאלות קשות שלא נתנו מנוח"

    בארץ החליט גרטנר להתחקות אחרי הסיפור שליווה את ילדותו והיה אתוס מכונן במשפחתו הגרעינית – אך גם במדינת ישראל: חטיפתו והסתרתו של יוסל'ה שוחמכר בראשית שנות ה-60 אצל סבו, הרב גרטנר.

     

    יוסל'ה עלה ארצה בגיל 5 מברית המועצות, עם הוריו אלתר ואידה שוחמכר. בשל קשיים כלכליים הפקידו אותו הוריו בשנת 1960 אצל סבו, חרדי חסיד ברסלב שהתגורר במאה שערים. בתום שנתיים, כשהשתפר מצבה של המשפחה, ביקשו ההורים לקבל את הילד בחזרה, אלא שהסב היה משוכנע שהילד "יוצא לשמד", סירב.

     

    יוסל'ה הוחבא במקומות שונים בארץ ובעולם, אצל משפחות חרדיות. בג"ץ פסק כי יש להשיב את הילד להוריו, אך המשטרה נאלצה להודות שחרף מאמציה, היא אינה מצליחה לאתר את הילד.

     

    הפרשה שהסעירה את המדינה היוותה קו פרשת מים בין דתיים לחילונים, וראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, החליט לערב בחיפושים את המוסד הישראלי, בראשותו של איסר הראל. לאחר מאמצים מרובים וביקורים במאות קהילות יהודיות, התגלה כי הילד הוברח לחו"ל כשהוא מחופש לילדה - ונמצא בבית משפחת גרטנר, סבו של קותי, בברוקלין.

     

    האתוס הישראלי הזה כונן גם את חייו של גרטנר הצעיר. חטיפתו של הילד, והעובדה שמשפחתו נטלה חלק מרכזי בהסתרתו - לא נתנו לו מנוח. התהיות סביב סוגיית "הכפייה הדתית", לדבריו, שאפשרה את השתלשלות הפרשייה האומללה, הולידו בו שאלות אקוטיות שהובילו אותו, בסופו של יום, אל מחוץ למחנה החרדי.

     

    המסע בעקבות הפרשייה

    במקביל למחיקת הסממנים הדתיים מחייו, החליט גרטנר להיפגש עם האנשים שהיו השחקנים הראשיים בפרשייה, ולהציג את עצמו. במשך חדשים חיפש את משה נחום, מי שפיקד על חוליית המוסד שחילצה את יוסל'ה מבית סבו, אך העלה חרס בידו. באחד הימים, בעודו עובד במגרש החניה כהרגלו, מופיע לידו יהודי מבוגר כבן שמונים ואומר לו: "שלום, שמעתי שחיפשת את משה נחום. הנה הוא לפניך".

     

    "דיברו אצלנו רק באידיש. אפילו את האותיות האנגליות אינני מסוגל לקרוא". קותי גרטנר בילדותו ()
    "דיברו אצלנו רק באידיש. אפילו את האותיות האנגליות אינני מסוגל לקרוא". קותי גרטנר בילדותו

     

    "משעה שנודע לי שהנכד של ר' זנוויל גרטנר מסאטמר, שבביתו הוסתר יוסל'ה, הגיע לארץ - פתחתי במאמצים לאתר אותו", סיפר ד"ר משה נחום, מומחה לדתות וליחסים בינלאומיים, ל-ynet. "הבנתי שהוא גם מחפש אותי".

     

    נחום מספר כי פגש בנער בודד, ושוחח אתו בשפת אמו – האידיש: "מדובר בילד לתפארת, בודד, מרוחק ממשפחתו, שעקרונות הצדק והיושר מנחים אותו. אני רוצה לעזור לו. מבחינתי זוהי סגירת מעגל, מחילוץ יוסל'ה - ועד לסיוע לנכד של משפחת גרטנר".

     

    אתה זוכר את היום שבו חילצת את יוסל'ה?

     

    "לא מדובר ביום, אלא בשנתיים רצופות שהוא התמסמס לנו בין הידיים. כשקיבלנו את המידע שהוא נמצא בברוקלין, הקמנו שם מטה, ובמשך שבועות עקבתי אחרי התושבים. בבוקר אחד הבחנתי בסבא, ר' זנוויל גרטנר, בסופר מרקט המקומי, ומבטינו הצטלבו. השנייה הזו הכתה בי כמכת חשמל. ידעתי: בבית שלו נמצא יוסל'ה. אני חושב שגם הוא הרגיש את זה".

     

    הפגישה עם יוסל'ה - סגירת מעגל

    אחרי שזיהויה הוודאי של המשפחה הושלם, נזכר נחום, פרצה החוליה בעזרת אמבולנס אל בית המשפחה, וביקשה לקבל לידיה את הילד. אלא שבבית משפחת גרטנר טענו כי הילד שבביתם עונה לשם יענקל'ה. בשלב זה היה המידע המודיעיני מוצק, וניסיונות ההתחמקות נדחו מיד.

     

    יוסל'ה נלקח לקונסוליה הישראלית, ומשם הוטס ארצה, והושב לחיק הוריו: "הוא היה נראה כמו ילד חסידי רגיל", כך נחום. "סבתא-גרטנר חיבקה אותו חזק, והסבא אמר: 'תזכור שאתה יהודי'". לילד שראה באביו של קותי את אחיו, ובסבו וסבתו את הוריו - היה קשה מאוד לפגוש בעולם זר ומנוכר, והוא ענה רק לשם יענקל'ה.

     

    גרטנר הצעיר מספר כי לסבו היה מפעל לחלב, וכאשר היו מגיעים אורחים רבים לביתו - היה יוסל'ה מוחבא במפעל. הסב חשש שמא אחד מהאורחים יהיה "מרגל ציוני". בילדותו בחצר סאטמר, שבע גרטנר סיפורים על מכות והתעללות שספג יוסל'ה מאנשי השב"כ. "לא היה ולא נברא, הכל סיפורים", אומר היום קותי גרטנר.

     

    התחנה הבאה שלו הייתה ביתו של יוסל'ה עצמו, יוסף שוחמאכר, כיום בן 63. "כל חיי רציתי לפגוש אותו פנים אל פנים. חיפשתי אותו כמו שבן גוריון חיפש אותו לפני 58 שנים", הוא מספר."מאוד עניינו אותי הזיכרונות שלו, איך הוא זוכר את אבי שהיה אז בן גילו, ואת סבי".

     

    יוסל'ה עצמו היה המום כשהבין כי הצעיר "חוזר בשאלה". אין בו כעס על הסב, גרטנר מעיד. "להיפך, יש לו
    רק זיכרונות טובים. הוא גם מבין שסבא עשה את זה מתוך אמונה שלמה, שבכך הוא מציל אותו. הוא סיפר שסבא וסבתא התייחסו אליו מאוד יפה, וטיפלו בו ממש כבן משפחה. לפני מספר שנים נערך מפגש מרגש ורווי דמעות בין יוסל'ה למשפחת גרטנר בחו"ל, והם החליפו זיכרונות אוהבים. הוא גדל שם כבן, וכך התייחסו אליו".

     

    ועל אף הביקורת, סבור גם גרטנר הצעיר כי סבו עשה הכל מתוך אמונה ורצון טוב. "אין בי כל טענה עליהם", הוא מבהיר, "אבל אני חושב שאנשים שעושים דברים כאלה בשם הדת – דת כזו לא מתאימה לי, ובחרתי לעזוב".

     

    כיום הוא חולם להגיע לפוליטיקה. "אני מאמין שרק בדרך הזו אצליח לסייע לעולים חדשים, לחלשים, ולקהילת החוזרים בשאלה שאינם מיוצגים בכנסת, ומאידך גיסא, להחליש את כוחה של הפוליטיקה החרדית שלטעמי שולטת על זו החילונית".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום רפרודוקציה: צפריר אביוב
    "הוא גדל כמו אח של אבא שלי". יוסל'ה שוחמכר אז
    צילום רפרודוקציה: צפריר אביוב
    קותי גרטנר היום
    ובילדותו
    מומלצים