שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מה עומד מאחורי התחממות יחסי ישראל-מצרים?
    פגישות בכירים ואיתותים בפרלמנט המצרי, במגרשי הספורט ובירידי הספרים - מסמנים מגמה. שדות הגז הטבעי, איומי חמאס ודאעש הם כנראה טובה לשנות את דעת הקהל. כך נראה בלון הניסוי של א-סיסי

    האם הקרירות שאפיינה את יחסי ישראל-מצרים במשך עשרות שנים משנה כיוון, ומה בעצם עומד מאחורי רצף שיתופי הפעולה? בשנה האחרונה יש יותר ויותר אינדקציות להתחממות במערכת היחסים המדינית: ביקור רשמי וגלוי של מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד בקהיר שבו חנך מחדש את שגרירות ישראל ותקע מזוזה; שחרורו של עודה טראבין שהורשע בריגול למען ישראל וישב בכלא המצרי 15 שנה; מינוי שגריר מצרי חדש אחרי שלוש שנות העדרות, והשבוע אף פגישה פומבית שבסיומה הופצה תמונה נדירה, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשגריר המצרי החדש.

     

    חרף העובדה שמצרים עסוקה בעת האחרונה בפרט ובשנים האחרונות בכלל בבעיות פנימיות שנוגעות בעיקר למצב הביטחוני והכלכלי, היחסים עם ישראל עולים בזמן האחרון לכותרות. שיאו של העיסוק בנושא הגיע בעקבות פרשת חבר הפרלמנט והעיתונאי הפרובוקטיבי, תופיק עוכאשה, שהעז להיפגש בפומבי עם שגריר ישראל בקהיר, ד"ר חיים קורן, פגישה שעוררה סערה רבתית במיוחד בפרלמנט המצרי, שם הוכה עוכאשה בנעל בתחילת השבוע.

     

    שגריר מצרים בישראל אצל הנשיא ריבלין    (ציום: מיכאל דנה)

    שגריר מצרים בישראל אצל הנשיא ריבלין    (ציום: מיכאל דנה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    נתניהו עם שגריר מצרים, חאזם חיירת (צילום: קובי גדעון, לע"מ) (צילום: קובי גדעון, לע
    נתניהו עם שגריר מצרים, חאזם חיירת(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

    סיפורו של עוכאשה הוא עוד נדבך בשורת אירועים שמסמנים מגמה. על שיתוף הפעולה הביטחוני המתהדק בין המדינות לנוכח איום שלוחת "המדינה האיסלאמית" בחצי האי סיני דובר כבר לא מעט, וכפי שנחשף ב-ynet, מטוסי חיל האוויר המצרי חגים במרחב האווירי הישראלי בהקשר זה. 

     

    את מה שאולי יגדירו בישראל כהתחממות ביחסים, יש מי שמגדיר כבלון ניסוי של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וסביבתו, מתוך הבנה שנוכח ההתפתחויות באזור אי אפשר להשאיר את המצב שבו יחסי המדינות מוגבלים לכדי דו שיח בין קצינים לגורמים ישראליים.

     

    38 שנים להסכם השלום

    באוגוסט 2015 סוקר בהרחבה גילוי מאגר גז עצום בגודלו לחופי מצרים, אולם לימים התברר כי יידרש עוד זמן רב שהיא תוכל להפיק ממנו תועלת. במצב שכזה ייצוא גז מישראל למצרים הוא אופציה מאוד רלוונטית. אם בתסריט היפותטי יאושר מתווה הגז ומצרים שזקוקה לו תחפוץ בכך, לדעת הקהל המצרית יש משקל רב - נוכח הזעם שעדיין ניכר על אחד משרי הנפט הקודמים התמקד בכך שהוא "בוגד" ושמכר נכסים מצריים לישראל.

    1978, קמפ דיוויד: הסכם השלום נחתם (צילום: AP) (צילום: AP)
    1978, קמפ דיוויד: הסכם השלום נחתם(צילום: AP)
     

    עם זאת, א-סיסי מודע לדעת הקהל שהסוגיה הפלסטינית עדיין שולטת בה. הנשיא, שכבר סיפר כי הוא נוהג לשוחח עם נתניהו בטלפון, אמר בראיונות קודמים במפורש שאם ישראל תעשה צעד בנושא הפלסטיני, אז תהיה פתיחות ("אינפתאח"). הוא לא דיבר על הסדר כולל עם הפלסטינים, אלא רק על צעד במישור המדיני.

     

    הוא אינו עושה זאת מאהבת ציון, אלא כי הבין עד כמה שלובים האינטרסים של ישראל ומצרים. בחודש הבא יציינו 38 שנים להסכם השלום ביניהן, שבו כידוע ניתנו התחייבויות גם בנוגע לסוגיה הפלסטינית, אך אלו לא התממשו.

     

    בין שתי המדינות נוצרה זהות אינטרסים חסרת תקדים שנגזרת מאוייבים משותפים: האיום האיראני מחד והאיום שנשקף מדאעש ומחמאס מאידך. 

    גבול ישראל - מצרים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    גבול ישראל - מצרים(צילום: רויטרס)

    דעאש - אויב משותף. חיילי צה"ל בגבול המצרי (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    דעאש - אויב משותף. חיילי צה"ל בגבול המצרי(צילום: רועי עידן)
     

    פליטת הפה של שר התשתיות יובל שטייניץ בחודש שעבר, לפיה מצרים הציפה חלק ממנהרות החמאס לבקשתה של ישראל, וההבהרה המוזרה שהוא נדרש לפרסם לאחר מכן, חשפו טפח מההתרחשות מאחורי הקלעים ביחסים בין מצרים לבין ישראל.

     

    עזרה בוושינגטון

    בכירים ישראלים מבקרים לעתים תכופות בקהיר ובהם שליחו של נתניהו יצחק מולכו וקצינים בכירים. נשיא מצרים סיסי נפגש באחרונה עם משלחת של מנהיגים יהודים ובראשם מקורבו של נתניהו מלקולם הונליין. לכך יש להוסיף את האישורים התכופים שישראל מספקת למצרים להפעיל כוח צבאי מוגבר בסיני במלחמה נגד דאעש, לעתים תוך עצימת עין מהנספח הצבאי בהסכם השלום.

     

     

    חנוכת שגרירות ישראל בקהיר ()
    חנוכת שגרירות ישראל בקהיר
    ואם לא די בכך, ישראל עוזרת למצרים בוושינגטון ובקונגרס כדי לשכנע את דעת הקהל שהמצרים נלחמים בטרור, כל זאת כדי שוושינגטון תהיה ליברלית יותר בנוגע לסיוע צבאי ואחר למשטרו של א-סיסי. רק באחרונה משלחת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשותו של יו"ר הועדה צחי הנגבי הדגישה בפני כל בני שיחה בוושינגטון ש"ניכרת נכונות מצרית להתמודד בנחישות עם מחוז סיני של דאעש ועם הברחות האמל"ח של חמאס לרצועת עזה". לכך יש להוסיף את המסרים שמעבירה ירושלים, ולפיהם ישראל הייתה רוצה לראות את מצרים משתלבת בברית האזורית עם יוון וקפריסין.

     

    לא לעולם חוסן

    תקרית עוכאשה לא צצה יש מאין במצרים: בתקופה האחרונה אירעו כמה מקרים שבהם יחסי ישראל-מצרים עלו מחדש. למשל, בחודש שעבר התייחס דובר התאחדות הכדורגל המצרי, עזמי מוג'אהיד, לאפשרות שישראל תארח את אליפות העולם בכדורגל עד גיל 19 והשיב בצורה מפתיעה שאין שום בעיה לשחק בישראל, כיוון שיש עמה יחסים דיפלומטיים. הוא אפילו אמר כי קטאר השנואה מסוכנת יותר עבור מצרים מאשר ישראל: "תפרידו את הספורט מהפוליטיקה. כל עוד יש ייצוג דיפלומטי, אין שום בעיה". אמירה מעניינת לאור הנוהג המצרי לפרוש מתחרויות ספורט שבהן ישראל משתתפת.

     

    שגריר ישראל במצרים וחבר הפרלמנט עוכאשה ()
    שגריר ישראל במצרים וחבר הפרלמנט עוכאשה

    השלכת נעל לעבר עוכאשה בפרלמנט המצרי  ()
    השלכת נעל לעבר עוכאשה בפרלמנט המצרי
    עוד לפני כן התחוללה סערה סביב הצבת תרגום ספרו של עיתונאי גלי צה"ל, ג'קי חוגי, ביריד הספרים הבינלאומי בקהיר. שר התרבות המצרי נדרש לנושא ואיפשר את הצבתו בתערוכה, שבה אגב היו ספרים של סופר ישראלי נוסף. לכך ניתן לצרף את הפרסום חוגי, ולפיו לראשונה הוכנס פרק על הסכם "קמפ דיוויד" לספרי לימוד ההיסטוריה במצרים.

     

    האירועים מסמנים מגמה - שלפיה יש הבנה בצד המצרי שאם ימשיכו להתייחס לשלום בקרירות, לא לעולם חוסן.

     

    בינתיים עוד מוקדם לקבוע מה יעלה בגורלו של בלון הניסוי. ההתנגדות העזה למהלך של עוכאשה מצד חברי הפרלמנט הנאצריסטים הייתה די צפויה, וחשוב לומר שחרף הדרישה להשעותו בגלל פגישתו עם השגריר, עוכאשה הושעה בגין התנהלותו אחריה דווקא. הוא לא הפר אף סעיף בתקנון, שמסתמך על החוק המצרי ועל החוקה, שבה סעיפים שמגנים על הסכם השלום. עוכאשה עומד כרגע בלב הסערה ובלבו של בלון הניסוי, ותמיד אפשר יהיה להגדירו כ"טרבל מייקר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים