שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המפץ הענק: פרשיית האונס שמזעזעת את החרדים
    בקבוצות הווטס-אפ, בפייסבוק ובדוא"ל: כתב אישום חריף נגד רב בכיר מישיבה מוכרת התגלגל לעשרות-אלפי בתים במגזר, והציבור החרדי סוער. צעירים חרדים מנסים להבין כיצד התורה שאמורה להגן על אדם מיצרים אפלים, לא שמרה על הרב הבכיר - וההורים דורשים: "חינוך למוּגנות"

    כבר שבוע שהרחוב החרדי כמרקחה: כתב אישום חמור הוגש נגד רב, "משגיח" בישיבה מוכרת בירושלים, בגין עבירות קשות של התעללות מינית ארוכת שנים בבנות משפחתו, מאז שהיו בנות 6 ועד לאחר נישואיהן.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    האירוע פרץ סכר בחברה החרדית בשיח על פדופיליה. בשבת שחלפה עסקו סעודות השבת, כמו גם השיחות בית הכנסת, סביב הרב המתעלל. שמו של האיש, מעשיו ואין-ספור פרטי אינפורמציה מדוייקים יותר ופחות עברו מפה לאוזן. כתב האישום הגיע לבתים רבים, לפרטי-פרטים, ובחברה ש"לא מדברים בה על דברים כאלה", נרשם שבר אמיתי. הכל שחו בשאלה הגדולה: "איך לא שמנו לב"?

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    קשה להפריז בחשיבות שתפסה הפרשה בקבוצה החרדית. האיש – "מנהל רוחני" בישיבה נחשבת - היה מוכר לכל, ולמרות איסור הפרסום הגורף, אין צעיר או צעירה ברחוב החרדי שאינו יודע מיהו, באיזו ישיבה לימד, ומה שמות קורבנותיו ויחס קירבתן אליו.

     

    שבר דתי ושבר חברתי

    הפרשייה הזו איננה הראשונה, והיא גם לא בלתי שכיחה, לצערנו. אז מה קרה הפעם? מדוע מתקשה הקולקטיב החרדי לעכל אותה? התשובה המרתקת נעוצה בשלושה פרמטרים: מעמדו של האיש, ההתפתחות הטכנולוגית - והנגישות הגוברת והולכת של המגזר לרשתות החברתיות.

     

    "המשגיח היה מצוי בקשרי משפחה עם הרובד העליון של הציבוריות החרדית, מה שמקשה עוד יותר על הבנות להתלונן, מתוך חשש שפרטיהן ייחשפו" (אילוסטרציה) (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
    "המשגיח היה מצוי בקשרי משפחה עם הרובד העליון של הציבוריות החרדית, מה שמקשה עוד יותר על הבנות להתלונן, מתוך חשש שפרטיהן ייחשפו" (אילוסטרציה)(צילום: עמית שאבי)

     

    העובדה כי "המשגיח" שימש בתפקיד מוסרי בישיבה חרדית חשובה, יצרה שבר דתי ושבר חברתי. איך אדם שהוכר כאיש חינוך, ושהתפרסם כמי שנאבק נגד כל פגיעה בתפיסה המסורתית, מסוגל לפגוע כך בחפים מפשע?

     

    הצעירים החרדים שחונכו כי לימוד התורה והמוסר הופכים את האדם לאישיות טובה יותר, מצאו עצמם מתמודדים עם שאלה כמעט קיומית עבורם: איך לא שמרה התורה על המשגיח? מדוע לא חיסן לימוד המוסר את הרב מול יצריו המשתוללים? מה קרה כאן, למען השם?

     

    "החברה החרדית מתנהלת סביב קודקס הלכתי, המהווה את מאגר הנתונים האולטימטיבי והיחידי מבחינתה", אומר לynet אהרן נאומבורג, עובד סוציאלי חרדי, המרצה ל"מלמדים" (מורי היסודי) בין היתר בנושא של פגיעות מיניות.

     

    "לפני שבועיים התקשר אלי אב בשאלה האם מותר לו לדגדג את הבת שלו בגב. הוא היה עושה כך תמיד, אבל בליל הסדר האחרון מישהו העיר לו שזה לא בסדר. הבעיה היא שאין הלכה ברורה על זה בשולחן ערוך".

     

    "שיעורי מוּגנות" - כבר לא מילה גסה

    כתב האישום הפך למסמך הנקרא ביותר בריכוזים החרדיים, ו"עף" בדוא"ל, בקבוצות הווטס-אפ ובפייסבוק. כך קראו עשרות-אלפי (ויותר) צעירים חרדים, שעולם המושגים שלהם רחוק שנות אור מהעובדות המפורטות בכתב האישום, על שורה רחבה של מעשי אינוס אכזריים, לפרטי-פרטים.

     

    להבדיל ממקרי עבר, ההסבר השחוק כי מדובר ב"איש חולה" ו"בשוליים" לא תפס הפעם. אפילו באתרים החרדיים כבר מבינים: דמות כה מרכזית היא אך סימפטום למקרים נוספים שעלולים לצוץ. היום זה המשגיח, מחר זה ראש הישיבה. היום הבנות הללו לא התלוננו, מחר יהיו אלו הילדות שלנו שישתקו.

     

    פתאם החלו לצוץ ברשתות החברתיות שיעורי "מוּגנות" חרדיים שהוסתרו או שנדחקו לשולי השיח עד כה. פתאום אפשר היה להגיד בקול רם את מה שלחשו עד היום בהשקט: טענות קשות על רבנים שנוהגים לשכנע את הנפגעים שלא להתלונן במשטרה, תוך הבטחה שהפוגע "יחזור בתשובה".

     

    "הפנייה הראשונית של קורבנות ברחוב החרדי היא לרב המקומי", אמר לי קרימינולוג חרדי. "בית המשפט, משטרה והגורמים המקצועיים החילונים נראים מאיימים. רק שהרבנים לא תמיד יודעים איך לטפל, או עד כמה הפגיעה קשה. הם לא עושים את זה ממקום של זלזול, אלא מחוסר ידיעה או חוסר הבנה של הקורבנות הזקוקים לכך שהפוגע בהם יהיה מאחורי סורג ובריח".

     

    עוד הוא מסביר, כי "הרבנים לא מבינים לפעמים, שהקורבנות חוששים שהם ייפגעו שוב, והם מצידם מאמינים מאוד בכוח של תשובה, למשל. וכאשר הפוגע מבטיח כי לא ישוב לסורו, זה לעיתים מספיק להם".

     

    "כיחסה בבטן"

    עובדים סוציאלים חרדים היו בשבוע האחרון לאנשי המקצוע המבוקשים במגזר. נאומבורג יודע לספר על המספרים הגדולים של פגיעות מיניות במגזר, והוא מצביע על הכבוד המובנה של ילד חרדי למבוגר, בפרט משזה נושא בתואר "תלמיד חכם". לדבריו, זה עלול לעמוד לרועץ.

     

    נועה אריאל מלמדת את ילדי המגזר להיזהר    ( )

    נועה אריאל מלמדת את ילדי המגזר להיזהר    ( )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מערכת החינוך שלנו, גם המשפחתית וגם הממסדית, מטיפה לכבד את המבוגר, ומציבה את הרב -
    התלמיד חכם - כמודל לחיקוי, כאיש מורם מעם. מי יעז להתלונן נגד רב כזה? המשגיח", הוא מזכיר, "היה מצוי בקשרי משפחה עם הרובד העליון של הציבוריות החרדית, מה שמקשה עוד יותר על הבנות להתלונן, מתוך חשש שפרטיהן ייחשפו".

     

    נאומבורג מסביר כי העובדה שילדים החרדים גדלים בעולם אוטופי, שטעון בכבוד ובאמון כלפי המבוגר, מציבה אותו בפני דילמה בכל פעם שהוא מרצה בפני מלמדים בתלמודי תורה כיצד ניתן "לשבור את החבית ולשמור את יינה", או במילים אחרות, כיצד ניתן לשמור על הטוהר והתמימות של הילד, אך גם ללמד אותו להיזהר מפגיעה.

     

    אז מה עושים?

     

    "בסופו של יום, ילד מבין מהו חיבוק נכון ומהי נגיעה מינית. גם ילד חרדי. החינוך צריך להתמקד ביכולת של הילד לומר 'לא' ולדבר על זה. האידיאל שלנו יהיה שילד יוכל לומר לאבא שלו ללא חשש – 'הוא נתן לי נשיקה, וזה עשה לי כיחסה בבטן'".

     

  1. לכל הטורים של אליעזר היון
  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים צח
    מבינים שזה עלול לקרות גם להם
    צילום: חיים צח
    צילום: אלי קובין
    אליעזר היון
    צילום: אלי קובין
    מומלצים