נשות המהפכה: המשפחה שמחזירה את הקלאסי לאופנה
אמא, בת, דודה, אחיינית וזה נמשך: שבע נשים, רובן בנות משפחה אחת, משתפות פעולה בהרכב מוזיקאלי ייחודי - ומוציאות אלבום שלישי לחנוכה - עם קליפ בבכורה לגולשי ynet. הקהל, לא המגזרי בלבד, מגיב בעניין: "מסתבר שאנשים מחפשים גם את העדין, הנקי, את הטעם היהודי"
גבר אחד ושבע נשים עטופות בצניעות אוחזים, בין היתר, בצ'לו, נבל, חליל צד, קלרינט וקונטרבס. כשמגיע הזמן לעלות על הבמה, נשאר הגבר בחוץ - אך הנשים מופיעות לפני כולם: זוהי להקת "שבט אחים" שרוכבת על גל הניו-אייג' היהודי, ומנגנת מוזיקת נשמה לצד מוזיקה קלאסית יהודית. רגע לפני חנוכה הם יוצאים באלבום שכולו אור, "בימים ההם בזמן הזה" – עם קליפ, כאן בבכורה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
דבורה בלינקי (55), מנהלת הלהקה, מספרת כי האלבום הזה, בניגוד לקודמיו, מעורר עניין מיוחד, ומנסה להסביר גם לעצמה את ההצלחה. הם החלו לנגן מתוך צורך פנימי, אך גילו שבשטח "יש ביקוש למוסיקה קלאסית יהודית. מסתבר שאנשים מחפשים גם את העדין, הנקי, את הטעם היהודי".
עוד תרבות בערוץ היהדות:
- טלוויזיה: סיפורה של ממלכה האחרונה
- פרודיה: איך שרים מזמורי חג מולד ביידיש
- קליפ: האב, הבן ואריק סיני: נשבעים בספר התהילים
- מחווה: המוזיקה שמאחורי השבט החדש ב"בני עקיבא "
- סינגל: עמיר בניון שר "בך ה' חסיתי "
- ספר: 50 גוונים של אפור, גרסת המגזר
- קומיקס: "צריך לספר את השואה גם בצורה של אגדות "
- סטנדאפ: מוחמד ואמיר לא דופקים חשבון
- צילום: ערבי בהתנחלות, אתאיסט בבית כנסת: מחברים קצוות
מרבית חברות הלהקה הם גם בנות משפחה אחת – מקשת רחבה של זרמים: "אני מנגנת בחליל צד ופיקולו, אחותי רחל קנטרוביץ' מנגנת בכינור ובנבל, הבת שלי מרים צבי מנגנת בכינור, והבת של אחותי היא הפסנתרנית. חברות הלהקה משתייכות לחב"ד, דתיים-לאומיים, חרדים, ויש בינינו אפילו גרת צדק".
הכל החל לפני 13 שנים, ביובל הנישואים של ההורים. "החלטנו, ארבעת האחים, להכין להם משהו מיוחד. נכנסנו לאולפן והקלטנו כמה ניגונים עם עיבודים אישיים שלנו לכבוד האירוע. העבודה הזו - כתיבת העיבודים - הסבה לי הנאה רבה, ומאחר שהבנו שיש לנו כישרון וגם התגובות תמכו בזה, החלטנו להמשיך עם זה.
"בתחילה התאמנו רק במפגשים משפחתיים, אך לאט-לאט גבר שיתוף הפעולה עד שהקלטנו את התקליט הראשון שלנו, 'נעימות יתנו'". למעשה, מאחוריהן כבר שלושה תקליטים, אך לראשונה נבטה בהן ההכרה כי המוזיקה שהן מייצרות מבוקשת - ולא מגיעה לכל קהלי היעד האפשריים.
שמחה טהורה
המקצועיות וההקפדה שלא להניח כלום ליד המקרה, מלווה את השיח עם בני הלהקה: "לא ניתן לצליל לצאת מונוטוני. יש לאמנים את החופש 'לגדול' לתוך הצליל, לבטא את עצמם. הרגש והשמחה של החלילנית או הכנרית הינם חלק אינטגרלי מהניגון".
את האלבום הנוכחי שבו מתארח גם חיליק פרנק, הן מייחדות לחנוכה, אך מאחר שהוא תמיד פוגש בראש חודש טבת - כולל האלבום גם מנגינות מראש חודש ומן ההלל, לצד שירים עממיים שכל ישראלי גדל עליהם. כך פוגש "ימי החנוכה" העממי את "מעוז צור" המסורתי, קרליבך פוגש את חב"ד ועוד.
למה בחרתם להקדיש לחנוכה אלבום שלם?
"חנוכה הוא חג משפחתי. יש בו אווירה חמה שמחה, אך גם עדינה. את זה בדיוק אנחנו מנסים להעביר במוזיקה שלנו: שמחה פורצת, אבל טהורה, בלי תופים לצורך העניין. חנוכה מסמל את נצחון הרוח, ומששבנו לארצינו אחרי אלפיים שנות גלות, חווים את חנוכה מחדש".
אבל בלינקי, מוכנה לגלות סוד משפחתי נוסף הקושר את יצירת המשפחה דווקא לחג החנוכה: "אני נשואה לאדם שעלה מברית המועצות - היחידי מבין חבריו הסירובניקים שבקשתו התקבלה. כנראה בגלל התפילות שלי לחתן מתאים", היא אומרת בחיוך.
"בעלי היה לומד בסתר תורה עם חברותא מידי שבת, ובשבת חנוכה הוא נאלץ ללכת 25 ק"מ בקור הקשה, מתוכם 2 ק"מ בשלג בגובה 60 ס"מ, שכן את החנוכייה יש להדליק בבית המגורים. אני חושבת שבאלבום הזה יש הרבה חום שלא היה בתקליטים הקודמים. החום הזה נובע דווקא מהקור הקשה שבו התנסה בעלי, שהיה מניח תפילין מידי בוקר בתוך השלג בחוץ, כדי לא להתגלות על ידי חבריו לעבודה".
אתן מופיעות רק בפני נשים?
"לאו דווקא, מאחר שאנחנו רק מנגנות אין לנו כל בעיה להופיע גם לפני גברים. מצד שני אנחנו מתאימות את עצמנו לקהל. לא מזמן הופענו בעיר החרדית ביתר עילית, שם כמובן הורכב הקהל מנשים בלבד".
