שתף קטע נבחר
 

המסע למציאת חיים בכוכבי לכת אחרים

הביטו רגע לשמיים, ותנסו לתאר כמה עולמות מתחבאים שם בין הכוכבים, היכן יש כוכבי לכת כמו שלנו והאם אנחנו לבד ביקום? כך מחפשים חיים בכוכבי לכת אחרים

 

מדע בין כוכבים - פרק 10    (יוצר: אסף קוזין קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

מדע בין כוכבים - פרק 10    (יוצר: אסף קוזין קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

יעוץ מדעי: ד"ר דוד פולישוק, בתר-דוקטורט בחוג למדעי הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

 

כוכבי לכת חוץ-שמשיים. או באנגלית אקסופלנטס, הם כוכבי לכת הנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו ומקיפים כוכבים, כלומר שמשות. איתור כוכבי לכת המקיפים שמשות בגלקסיית שביל החלב היה מושא למחקר מדעי החל מאמצע המאה-19. אסטרונומים ניחשו שכמה מהם קיימים, אך לא ידעו עד כמה הם נפוצים ועד כמה הם דומים לכוכבי לכת כמו שאנחנו מכירים במערכת השמש. נכון להיום, זוהו כבר אלפי כוכבי לכת חוץ שמשיים שעשויים להכיל חיים פרימיטיביים או מתקדמים דומים לשלנו, או שונים בתכלית השוני - כשהתגלית על האחרונים שביניהם הוכרזה השבוע.

 

הפרקים הקודמים

כדור הארץ

השמש

הירח

מאדים

צדק 

פלוטו

מערכת השמש

שביל החלב

המפץ הגדול

 

איתור כוכבי לכת המקיפים כוכבים מרוחקים ובוהקים הוא דבר קשה ביותר, כמו להבחין באור של שפירית ליד מגדלור מרוחק המכוון את אורו לכיוון המתבונן. עם זאת, נמצאו מספר שיטות שבעזרתן התגלו כוכבי לכת חוץ-שמשיים.

 

אחת מהשיטות העיקריות היא אסטרומטריה: מדידת תזוזות קטנות במיקומו של כוכב שנובעות מהמשיכה ההדדית של כוכב הלכת החג סביבו. בגלל שכוח המשיכה עובד תמיד לשני הכיוונים, הפלנטה לא באמת מקיפה את מרכז השמש, אלא שני הגופים מקיפים מרכז משותף.

 

TRAPPIST-1 ושבעת כוכבי הלכת שלו, בתגלית השבוע (הדמיה: ESO)
TRAPPIST-1 ושבעת כוכבי הלכת שלו, בתגלית השבוע(הדמיה: ESO)

 

מכיוון שמסת כוכב הלכת קטנה הרבה יותר ממסת הכוכב, המרכז המשותף נמצא בתוך הכוכב ולצופה נראה שהכוכב קצת רוקד במקומו, קדימה ואחורה שוב ושוב. הריקוד הזה הוא ראייה לכך שכוכב לכת חג סביב הכוכב.

 

שיטה נוספת משתמשת בליקויים הנגרמים בשל ה"מעבר" או "טרנזיט" באנגלית. אם כוכב לכת חוץ שמשי נמצא בין הכוכב שאותו הוא מקיף לבין הצופה שעל כדור-הארץ, הוא יסתיר חלק מאורו של הכוכב ויגרום להפחתה של עוצמת ההארה של הכוכב. הפחתות אור אלו חוזרות על עצמן לאחר שכוכב הלכת ישלים הקפה סביב הכוכב שלו.

 

באמצעות שיטה זו ניתן להעריך את רדיוס כוכבה לכת ומסתו, נטיית מסלולו ואף את הרכב האטמוספירה שלו. בשיטה זו משתמש טלסקופ החלל קפלר, שמאז שיגורו במרס 2009 גילה מאות כוכבי לכת בשנה. גילויים כאלה תמיד מעלים את השאלה האם ייתכן שבכמה מהם ישנה אפשרות לקיום חיים חייזרים?

נכון להיום זיהה טלסקופ החלל קפלר כבר למעלה מ- 7000מועמדים לכוכבי לכת. חוקרים טוענים שמבחינה סטטיסטית אם ישכ-100 מיליארד כוכבים בשביל החלב, ישנם לפחות 10 מיליארד כוכבי לכת דמויי כדור הארץ בגלקסיה שלנו בלבד. אז איזו סיבה יש לנו לחשוב שאנחנו לבד ביקום? כי אם זה המקרה, זה יהיה בזבוז נוראי של כל חלל הזה...

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים