שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הבר מצווה של דילן הכניסה אותנו לשבט היהודי": חוגגים מחוץ לממסד האורתודוכסי
    כל ילד שואף להיות שייך, אבל לא כל אחד מוזמן לבית הכנסת הקרוב לביתו. למשל, ילדים שהרבנות לא מכירה ביהדותם. הקהילה הרפורמית החליטה לאמץ אותם אל חיקה: "כמו אוהלו של אברהם אבינו, ההכלה של משפחות מעורבות הייתה אחראית להכנסה של משפחתי ושלי לחיק השבט היהודי", מספר מייקל דאגלס ל-ynet

     

    בתוך שנה - מהפיליפינים לבר מצווה    (צילום: מאיר כליפא)

    בתוך שנה - מהפיליפינים לבר מצווה    (צילום: מאיר כליפא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "כמו אוהלו של אברהם אבינו, ההכלה של משפחות מעורבות אל תוך הקהילה מעודדת קבלה והשתתפות, ובהחלט הייתה אחראית להכנסה של משפחתי ושלי לחיק השבט היהודי": הדובר הוא מייקל דאגלס, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, שמספר ל-ynet איך החלטה של ילד בן 12, בנו דילן, שינתה את פני המשפחה כולה. אבל הדרך לא הייתה מובנת מאליה.

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    מי לא רוצה לחגוג בר מצווה? כל נער בן 13 שחבריו חווים את מטחי הסוכריות וההתרגשות ליד ספר התורה - רוצה גם, שואף להיות שייך. אבל לא כל אחד מוזמן לבית הכנסת הקרוב לביתו. למשל, ילדים שנולדו לאם שאינה יהודייה, או כאלה שעברו גיור שאינו מוכר על ידי הרבנות.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מייקל, בנו של השחקן קירק דאגלס, נולד לאב יהודי ולאם נוצרייה. "בילדותי המוקדמת גדלתי ללא סממנים דתיים", הוא אומר, אך מדגיש שביתו היה ספוג בציונות. הוא נישא לשחקנית - אף היא זוכת אוסקר – קתרין זיטה ג'ונס, נוצרייה קתולית, ולבני הזוג נולדו שני ילדים.

     

    לפני ארבע שנים, כשהיה בן 12, התחבר הבן דילן דאגלס עם ילדים יהודים מבית ספרו. "הוא התארח אצלם בשבת, ראה את הדלקת הנרות, נשאר לכל סוף השבוע והלך איתם בבוקר לבית הספר היהודי. זה מצא חן בעיניו", סיפר אביו, מייקל דאגלס.

     

    "הוא הביא לבית שלנו את עקרונות היסוד והערכים היהודיים. וכך החל המסע המשפחתי שלנו". דאגלס עם קתרין זיטה ג'ונס וילדיהם, בירושלים (צילום: גבריאל סמיט ויחיאל סלומון) (צילום: גבריאל סמיט ויחיאל סלומון)
    "הוא הביא לבית שלנו את עקרונות היסוד והערכים היהודיים. וכך החל המסע המשפחתי שלנו". דאגלס עם קתרין זיטה ג'ונס וילדיהם, בירושלים(צילום: גבריאל סמיט ויחיאל סלומון)

     

    "אחרי כמה חודשים הוא אמר לנו: אני רוצה בר מצווה. קתרין ואני אמרנו: הוא רוצה את המתנות ואת המסיבה. אבל דילן הימם אותי כשהוא החל לדבר על זה שראה את נרות השבת דולקים, וזה הצית את הנשמה שלו".

     

    דאגלס ורעייתו החליטו להיענות לבקשה ולחגוג לו את בר המצווה. "הוא למד מאוד קשה", סיפר דאגלס האב לפני כשנתיים בפאנל של התנועה הרפורמית. "והוא הביא לבית שלנו את עקרונות היסוד והערכים היהודיים. וכך החל המסע המשפחתי שלנו".

     

    דאגלס אומר ל-ynet כי אז גם הכיר לראשונה את התנועה הרפורמית בעצמו: "אני כל כך אסיר תודה לרב דוד גרינברג מ'שערי תפילה', בית הכנסת המקומי שלנו, על שפתח את הדלתות לדילן ולמשפחתנו". עוד הוסיף: "זו הייתה הפעם הראשונה שבה הייתי גאה להגיד: 'אני גאה שאני יהודי'".

     

    יהודייה שם, אוקראינית פה

    אחת החזיתות המשמעותיות בהתנגשות שבין חוק השבות והחיים היהודיים בישראל באה לידי ביטוי בבר המצווה, כשנערים רבים מודרים מהחוויה הכה משמעותית הזו מפני שאינם יהודים על פי ההלכה, בין אם בשל נישואים בין-דתיים, או משום שעברו גיור לא אורתודוכסי. הרב מאיר אזרי, העומד בראש קהילת "בית דניאל" הרפורמית, אינו מתפלא לשמוע עד כמה קשה היה לאתר משפחות שיהיו מוכנות לשתף בחוויותיהן מאירוע בר המצווה של ילדיהם.

     

    "לפני שהילד הניח תפילין בפעם הראשונה, הוא התרגש ולא הפסיק לדבר על זה כל השבוע" ()
    "לפני שהילד הניח תפילין בפעם הראשונה, הוא התרגש ולא הפסיק לדבר על זה כל השבוע"

     

    אומנם דאגלס מספר על קהילה גדולה שבה נישואים בין-דתיים הם נורמה חברתית ועל תחושה של "בית יהודי" - אך בישראל הנושא נחשב לטאבו. "יש סטיגמה קשה למי שמתחתן עם לא-יהודייה, אף שכל גיבורי התנ"ך שלנו התחתנו עם לא-יהודיות. בארצות הברית מאשימים את הרפורמים בהתבוללות, בצרפת הרפורמים הרבה יותר חלשים - ועדיין מספרי ההתבוללות גבוהים. המציאות היא שאנשים בעידן המודרני מתאהבים ומתחתנים, ולא תמיד הגיור אפשרי".

     

    ריטה אבני עלתה לארץ בגיל 16 מאוקראינה, בת לאב יהודי ולאם נוצרייה, אך למעשה חסרת דת. "דת הייתה משהו שאנשים לא מדברים עליו, שריד מהעידן הקומוניסטי. בגלל שם המשפחה של אבא שלי נחשבתי שם יהודייה, כי ההשתייכות באוקראינה נקבעת לפי האבא. סבלתי נוראות מאנטישמיות רק כדי להגיע לפה ולגלות שאם שם אני 'היהודייה' פה אני 'האאוטסיידרית', ואני בעצם לא שייכת לא לפה ולא לשם".

     

    אבני, שהגיעה לישראל בעיצומה של מלחמת המפרץ, לא הצליחה לעבור גיור אורתודוכסי. "להוריי - ובמיוחד לאבא שלי היהודי - זה היה קשה. דרשו ממנו לעשות דברים כמו ברית מילה בגיל 53, כי מה שהוא עשה לא נחשב טכנית לכשר. בסופו של דבר דרשו עוד ועוד, ולא היה לזה סוף. התייאשתי מהתהליך. בגיל 24, עם נישואיי הראשונים, רציתי להתגייר שוב כדי להינשא כמו כולם, להרגיש שייכת. שוב למדתי חצי שנה, השקעתי את כל כולי רגשית ופיזית, ושוב לא יצא מזה כלום".

     

    בנישואיה השניים, לבן זוג יהודי אמריקני, נחשפה אבני ליהדות הרפורמית. "התחלתי שוב את התהליך, די מפוחדת אם לומר את האמת, אבל נתנו לי להרגיש חלק. לא יהודייה סוג ב'. למדתי לראות את היהדות באופן אחר, יותר מקבל. מבחינתי אין שום הבדל, גם לי כתוב בתעודת הזהות: יהודייה".

     

    בנה מנישואיה הראשונים אמור לחגוג בסתיו הקרוב את בר המצווה. "שאלתי אותו אם הוא רוצה לעלות לתורה או לחגוג באופן אחר. הוא אמר לי שזה מאוד חשוב לו. עכשיו אנחנו באמצע כל ההכנות. לפני שהילד הניח תפילין בפעם הראשונה, הוא התרגש ולא הפסיק לדבר על זה כל השבוע. אני מאוד שמחה בשבילו כי זה חשוב לו, אבל גם לי.

     

    "אני רוצה שהוא יעבור את כל התהליך, ילמד, יקרא בתורה. בגלל החוויות הקשות שעברתי אני מנסה להכין אותו לחיים הלא פשוטים. אני אומרת לו: יהיו אנשים שיגידו לך שאתה לא יהודי ושגם אני לא, אבל שתדע שאתה כן".

     

    מהפיליפינים לבר מצווה

    אבני לא לבד. סיפורם של אפרים ולודי כלפיא אף הוא סיפור ישראלי טיפוסי שמייצר הרבה מאוד כאב ראש למשרד הפנים ולכל המעורבים בדבר. את השיחה שלנו אנחנו מתחילים בשחזור תלאותיו של הזוג בדרך לאזרחות בין משרדי הממשלה ובתי המשפט, ולא פחות מכך, במלחמה המורכבת לגדל את ילדה של לודי, שהתאלמנה בצעירותה, פה בישראל.

     

    "היהדות היא חלק מהחיים שלנו. אני שבחיים לא דרכתי בבית כנסת, מגיע להתפלל קבוע בחגים, ומגיע לשיעורים" ()
    "היהדות היא חלק מהחיים שלנו. אני שבחיים לא דרכתי בבית כנסת, מגיע להתפלל קבוע בחגים, ומגיע לשיעורים"

     

    כלפיא התאהב בלודי כשטיפלה באימו. "היא עבדה כאחות בפיליפינים, ופה הייתה עובדת זרה", הוא מספר. כשאימו נפטרה, דרש משרד הפנים מלודי לעזוב את הארץ. "הם טענו שהיחסים בינינו מפוברקים, שהכול זה אינטרס. הילד שלנו, שהוא בנה של לודי, קורא לי מגיל שש 'אבא'. אבל המפנה האמיתי היה בגיל 12. ביקרנו אותו בפיליפינים אחרי שהצלחנו לסדר את האזרחות שלה, והוא פשוט נשבר לגמרי, צעק ובכה: אימא, אל תעזבי אותי. נשברתי. בכיתי. הבטחתי לו שאעשה הכול כדי להביא אותו לכאן. זה היה מאבק קשה וארוך, אבל הוא פה".

     

    לאחר נישואיהם, לפני שבע שנים, בחרה לודי לעבור גיור רפורמי. "אבל לא רק היא התגיירה, אלא גם אני. לא הייתי בחיים בבית הכנסת, לא הכרתי כלום ביהדות. הייתי סגן אלוף בצבא שהעולם הזה לא עניין אותו. אבל בגלל שהשתתפתי בכל השיעורים עם אשתי כחלק מהגיור שלה, למדתי על היהדות.

     

    "אצל הילד שלנו זה היה כמעט אוטומטי. מהרגע שנחת לקחתי אותו לרב ב'בית דניאל' להכיר ולשמוע על יהדות. כבר אז הוא ישר רצה להתגייר. סיכמנו שהוא ילמד בינתיים, ונקבע תאריך לבר מצווה. הוא לא ידע עברית. למד כל יום שש שעות עברית, ועוד לימודי יהדות וקריאה בתורה".

     

    כלפיא אומר כי היה "פשוט נפעם. ילד שלא ידע מילה בעברית קרא אחרי שנה בתורה עם טעמים, קרא את ההפטרה, והכול במדויק. הייתה עלייה לתורה מרגשת, ומסיבת בר מצווה מושקעת עם כל המשפחה. אני זוכר שעמדתי לידו כדי לחזק אותו, והעיניים שלי היו מטושטשות מדמעות. לא הפסקתי לבכות מהתרגשות.

     

    "הוא אומנם לא בני הביולוגי, אבל הוא הבן שלי. אני האבא היחיד שהוא מכיר. כל מה שאני עושה, זה בשבילו. עברו שנתיים מאז, והוא ילד ישראלי לכל דבר. הוא כבר קיבל צו ראשון מהצבא, ואני עושה כמיטב יכולתי להכין אותו לשם. יש לנו המון שיחות על זה. היהדות היא חלק מהחיים שלנו. אני, שבחיים לא דרכתי בבית כנסת, מגיע להתפלל קבוע בחגים, ומגיע לשיעורים".

     

    הבעיה היא שלא מדברים עליה

    הרב אזרי חוזר על הנתון הרשמי: 300 אלף עולים מחבר העמים אינם מוכרים כיהודים, "וזה רק ההתחלה. מה עושים עם מישהו שהלך לעבוד במיקרוסופט בארצות הברית וחזר עם אישה לא יהודייה וילדים? זה לא מקרה בודד, זה עשרות אלפי בתים בישראל. אף אחד לא כותב על זה, לא רוצים להתייחס. אני רוצה שידעו שיש אופציה אחרת", הוא אומר.

     

    "זה לא מקרה בודד, זה עשרות אלפי בתים בישראל". הרב מאיר אזרי (צילום: רינה הלון)
    "זה לא מקרה בודד, זה עשרות אלפי בתים בישראל". הרב מאיר אזרי(צילום: רינה הלון)

     

    למה דווקא בר מצווה?

    "המטרה פה היא לתת להורים ולילד טעימה ראשונה מהיהדות. במידה והם רוצים, זה מתפתח להליך גיור שלם. הבר מצווה היא מעין מקפצה, גשר לתוך היהדות. לצערי, מלבדנו אין בית כנסת שהיה מוכן באופן רשמי להגיד שהוא פותח את הדלת למשפחות האלו, שמוכן להעלות אותם לתורה. אנחנו 'אברהם אבינו'. פותחים את הדלת ונותנים לכל מי שרוצה להיכנס, וממשיכים מסורת מפוארת של העם היהודי שידע לקבל גֵרים וזַרים. זו המדינה שלנו, הדת שלנו. ממה אנחנו מפחדים?"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים