90 אלף כתבי יד במחשב שלכם: "הגוגל של העולם היהודי"
כתב היד של הרמב"ם וכתב היד של ה"שולחן ערוך": כ-90% מכתבי היד העבריים בעולם הפכו לכ-15 מיליון תצלומים, והם מרוכזים בפרויקט "הכתיב" - האתר החדש מבית הספרייה הלאומית. בין הכתבים, שמשקפים כתיבה עברית בת למעלה מאלף שנה - כתבים עתיקים ונדירים שפוזרו בין עשרות מדינות בעולם
"הגוגל של העם היהודי". כך מכנה ד"ר אביעד סטולמן, מנהל אגף האוספים בספרייה הלאומית, את המיזם החדש שיושק ביום ראשון. מדובר באתר האינטרנט "כתיב", שבו ירוכזו צילומים של כתבי היד העבריים שנוצרו במשך יותר מאלף שנים והתפזרו בין עשרות מדינות ברחבי העולם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
על פי הערכת אנשי המכון לתצלומי כתבי יד בספרייה הלאומית, יש בעולם קרוב ל-100 אלף כתבי יד עבריים והאוסף שברשותם כולל כ-90% מהם. בפרויקט "הכתיב" מרוכז, לדברי מומחי הספרייה הלאומית, אוסף של קרוב ל-15 מיליון תמונות באיכות צילום גבוהה, המאפשרת לחוקרים ולחובבים לעיין בעשרות אלפי כתבי היד העתיקים בנחת - מהבית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "מחשב מסלול מחדש": אברהם פריד מדבר בישראלית
- גם לסביות דתיות רוצות להתחתן - כדת משה וישראל
המאייר הנוצרי בן המאה ה-15 שביכה את חורבן ירושלים
"הטקסט הוא הדבר החשוב ביותר שיש ליהודים, והטקסטים הכתובים הם הדברים הקדומים ביותר שיש לנו", סטולמן אומר. "צריך לזכור שדפוס הוא המצאה מודרנית שנוצרה במאה ה-15. עד אז, במשך אלף שנים ויותר, יהודים כתבו בכתב יד והעתיקו מכתבי יד קיימים.
"לא מדובר רק בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, אלא גם במדעים ופילוסופיה. גם אחרי המצאת הדפוס המשיכו אנשים לחבר ספרים בכתב יד, כמו שהמצאת הדיגיטל במאה ה-20 לא עצרה את הדפסת הספרים. רק בשנים האחרונות רבנים ויוצרים כותבים במחשב ולא בכתב יד".
מכל מחשב או טלפון נייד
יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, מציין כי לצורך הפקת המיזם החדש חברה הספרייה הלאומית לאגודת כתבי היד היהודיים (FJMS) של אלברט וננסי פרידברג ולמיזם "ציוני דרך" במשרד לירושלים ומורשת.
החל מיום ראשון - עם פתיחת הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים - תתאפשר גישה חופשית לכל כתבי היד העבריים, מהמחשב ומהמכשיר הנייד.
בשנת 1950 הגה ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, את הרעיון להקים מרכז לאומי שבו ירוכזו כל כתבי היד העבריים או צילומים שלהם. הוא הקים את המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בירושלים, ובשנות השישים עבר המכון לספרייה הלאומית. באותם ימים נעשה התיעוד באמצעות צילום של הכתבים על גבי סרטי מיקרופילם.
מומחים נשלחו לרחבי העולם כדי להעתיק את כתבי היד שלא היה ניתן להביא פיזית לירושלים. אלא שמי שרצו לעיין בכתבים היו צריכים להטריח את עצמם לבירה בתיאום מראש ולשבת ימים, שבועות וחודשים מול המכשירים העתיקים, שרק בהם היה אפשר לקרוא את צילומי המיקרופילם.
בספרייה מציינים כי התפתחות הדיגיטציה אפשרה להעביר את החזון של "הזקן" לעידן מתקדם, והוא קרם עור וגידים בפרויקט, שזכה לשם "כתיב: האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים".
בוותיקן מתקמצנים
כאשר ד"ר סטולמן מתבקש לציין כתבי יד חשובים במיוחד, הוא מתעקש שלכל כתב יד יש את החשיבות שלו, אבל לאחר לחץ פיזי מתון הוא מודה: "לא כל כתבי היד נולדו שווים, כמובן. כתב יד של הרמב"ם או כתב יד תלמודי מהמאה ה-11 הם קצת יותר חשובים מסיפורים לפני השינה שיצר חכם יהודי מהמאה ה-19, שגם את זה יש לנו".
כתבי יד חשובים נוספים שכולל האוסף החדש הם כתב ידו של רבי יוסף קארו, מחבר ספר ההלכה הקאנוני "שולחן ערוך", כתר ארם צובא, חומרים מהגניזה הקהירית ומחזורי תפילה של קהילות יהודיות.
"הכול נמצא שם", אומר ד"ר סטולמן. "בעצם כל דבר ידוע בעולם שהצלחנו לשים עליו יד - נמצא במאגר. כתבי יד יהודיים נמצאים בכ-1,200 מקומות בעולם, אך בכ-10% מהם יש 90% מהכתבים. חמשת האוספים החשובים ביותר הם הספרייה הלאומית של צרפת, הספרייה הלאומית של אנגליה, ספריית בודליאנה שבאוקספורד, ספריית פלטינה שבפארמה וספריית הוותיקן שברומא.
"בוותיקן אומרים שהם מחזיקים כ-900 כתבי יד עבריים, כלומר ספר כרוך שהטקסט כתוב בכתב יד. זה לא אוסף גדול, אבל לספרים שבו יש חשיבות גדולה מאוד. מבין ה-900, יש למשל כ-200 עותקים של כתבים חשובים במיוחד, ובהם התלמוד ומדרשי ההלכה.
"נכון לעכשיו הסכימו אנשי הוותיקן לחתום על הסכם מינימליסטי ביחס לספריות הגדולות והחשובות בעולם. הם מרשים לנו להעלות לאתר שלנו רק צילומים של עשרות בודדות של כתבי יד. את השאר ניתן יהיה לראות בינתיים בצורה דיגיטלית רק דרך האתר שלהם".
