שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצצה ראשונה להיסטוריה חיה: ארכיון הרב שטיינזלץ
    בגיל שמונים - אחרי פרס ישראל, עיטור הנשיא והכרה בינלאומית לא מעורערת - הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, מי שחתום על המפעל המונומנטלי של תרגום התלמוד הבבלי, מתאושש מאירוע מוחי, ופותח לראשונה את הארכיונים של המרכז שבראשותו. על הפרק - חתיכת היסטוריה הכוללת תכתובות עם מרבית האישים ידועי השם של המחצית השנייה של המאה העשרים. הצצה ראשונה

    עם פרס: "חותם של איכות על אורחות חייו של העם היהודי" ()
    עם פרס: "חותם של איכות על אורחות חייו של העם היהודי"

     

    כשנה לאחר שפונה לבית החולים במצב קשה עם אירוע מוחי, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ - מי שנחשב לאחד מגדולי המוחות של דורנו בארץ ובעולם - ממשיך ומתאושש. לרגל יום הולדתו ה-80 פותחים ב"מכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" שבראשותו את הארכיונים, וחושפים תכתובת ענפה עם צמרת ההנהגה הישראלית לדורותיה ומלומדים ומדינאים מהעולם כולו, שחושפת טפח מההיסטוריה הישראלית.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    המכתבים המסודרים על פי סדר כרונולוגי נחשפת מערכת קשרים מסועפת שניהל הרב עם אישים שונים שתמכו במפעל חייו - תרגום התלמוד לעברית, שזכה לשם "תלמוד שטיינזלץ", ובהם הרבי מלובביץ', ראשי ממשלה (מדוד בן גוריון ועד בנימין נתניהו), אישים בינלאומיים (ז'אק שיראק, למשל) – ואישי דת רוח (ש"י עגנון, הרב עובדיה יוסף ועוד).

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    למעשה, גלריית השמות המרשימה לא פוסחת כמעט על שום אישיות ציבורית ישראלית משמעותית (וגם מעבר לגבולות ישראל). התכתובות מצביעות על הערכה העמוקה שרחשו מנהיגים לאורך השנים לפועלו של הרב בן השמונים, שכיום אינו מתראיין עקב מצבו הבריאותי.

     

    בן גוריון מעיד: יש תלמוד גם בתל אביב ובשדה בוקר

    הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ  נולד בירושלים, בשנת 1937, למשפחה חילונית. בנעוריו החליט לחזור בתשובה והצטרף לחב"ד, ולאחר שלמד כימייה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עבד כמנהל בית ספר.

     

    "העיר, שכבר מזמן הייתה למרכז תחיית התרבות היהודית, מצדיעה לך". רודי ג'וליאני, אז ראש עיריית ניו-יורק, כתב לרב ()
    "העיר, שכבר מזמן הייתה למרכז תחיית התרבות היהודית, מצדיעה לך". רודי ג'וליאני, אז ראש עיריית ניו-יורק, כתב לרב

     

    בהמשך החליט להתמקד בכתיבה של ספרי יהדות רבים ומגוונים, שגולת הכותרת שבהם היא "גמרא שטיינזלץ" - תרגום מארמית וביאור של כל 2,711 דפי התלמוד הבבלי. בזכות היצירה התורנית המקיפה זכה הרב אבן ישראל-שטיינזלץ בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, וכן בעיטור הנשיא לשנת 2012.

     

    גם להכרה בינלאומית זכה הרב שאוחז גם בתארים במתמטיקה, פיזיקה וכימייה. המגזין "טיים" כינה אותו "משכיל של פעם במילניום", והוא נחשב כמקורב במיוחד לרבי מלובביץ', שעליו אף כתב את הספר "My Rebbe". על סף גבורות ורגע לפני שסיים את פירושו המונומנטלי לתנ"ך – לקה באירוע מוחי שממנו הוא עדיין מתאושש.

     

    "המחיצה בין דתי לחילוני היא מלאכותית". דוד בן-גוריון ()
    "המחיצה בין דתי לחילוני היא מלאכותית". דוד בן-גוריון

     

    במשרדי המכון בירושלים שבראשם עומד כיום בנו, מנחם אבן-ישראל, מפקידים בידיי קלסר פלסטיק שקוף שמקפל בתוכו היסטוריה מפוארת. זו שנפתחת בדף מחברת פשוט שעליו כתב דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, כבר בשנת 1962, את דעתו בנוגע ליהדות הישראלית בת זמננו, וכאילו לא חלף יובל: "מן ההכרח שנטפח יתר סבלנות הדדית בקרב עמנו, ונשלים עם העובדה (שאינה חדשה, אלא לדעתי הייתה קיימת בכול ימי קיומנו), שיש בענייני רוח דעות שונות, וננחיל לכול הדור הצעיר הכרת תולדות עמנו ויצירתו בכול שלבי התפתחותה". ועוד הוסיף על החלוקה בין "דתיים" ל"חילונים": "הבחנה זו בין יהודים זרה, לפי הכרתי, לרוח היהדות". 

     

    "שלא יחזרו כמו תוכי"

    באוסף נמצאים מכתבים המעידים על קשרים הדוקים בשני קצוות המפה הפוליטית הישראלית. וכך מונחים זה לצד זה מכתבים מראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין. במכתבו כותב רבין: "'התלמוד המבואר' פותח את שערי התלמוד בפני כל הבא ללמוד", ומאחל "שמפעלו ירחיב ויעמיק את האחדות בקרב העם היהודי בישראל ובתפוצות".

     

    עם הרבי מלובביץ' ()
    עם הרבי מלובביץ'

     

    נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס, כתב לו: "ברצוני לברך אותך לרגל ההוצאה לאור של הכרך ה-25 של התלמוד הבבלי", והוסיף: "הנך שייך לאותו קומץ שבמעשיהם מטביעים חותם של איכות על אורחות חייו של העם היהודי".

     

    בפרוטוקול יסוד המכון שלו, בשנת 1964, מציג הרב שטיינזלץ את משנתו בפני חברי הועדה המייעצת, והסביר כי מטרת הפרויקט איננה תרגום והבנה בלבד, כי אם הקנייה של "דרכי החשיבה" התלמודית. וכפי שהוא מנסח זאת: "הבעיה של לימוד התלמוד איננה בלימוד שחוזרים אחריו כתוכי על דברים שלמדו אחרים. היסוד של העניין הוא שאדם נכנס למה שקוראים לו 'ים התלמוד' והוא לומד לשחות בו. כלומר התלמוד דורש ממנו סוג ידוע של הזדהות עם מהלך הדברים, עם הקווים שיש בו, עם דרכי המחשבה שבו, של הליכה בדרך של משא ומתן".

     

    עם זלמן שז"ר וקדיש לוז ()
    עם זלמן שז"ר וקדיש לוז

     

    ראש הממשלה המנוח, לוי אשכול, שעמד כאמור בראש המכון בתקופת כהונתו כראש ממשלה, ביקש אף מאישי "ציבור מעש והגות" נוספים להצטרף. במכתבו הוא מציין כי "הטקסט המנוקד עם התרגום המלא מארמית, עם פירושיו לפי ראשונים ואחרונים וההסברים המדעיים, כל אלה נכס חשוב לספרי הלימוד של מקורות העם היהודי. הוצאה כזאת עשויה להקל, לקרב ולמשוך כל מי שמתעניין באוצרות אלה".

     

    "נכס יקר ואוצר בלום"

    למרות ההערכה הרבה לו זכה מיזם בציבור הדתי והחילוני, הגיב המגזר החרדי בחרם פומבי ואף בהשמצות. הבולט שבמתנגדים היה הרב אליעזר מנחם מן שך, המנהיג הבלתי מעורער של החרדים-הליטאים, אבל בסופו של דבר החרדים נכנעו והחלו לייצר גרסאות חיקוי של גמרות עם תרגום וביאור. ליתר דיוק, לא פחות מ-16 מהדורות שונות שמנגישות בצורה תרגומית כזאת או אחרת את הטקסט התלמודי למי שאינם בקיאים בו. אך החרם על הרב ועל מפעלו בעינו נשאר.

     

    נשיא צרפת דאז, ז'אק שיראק, הביע הערצה ()
    נשיא צרפת דאז, ז'אק שיראק, הביע הערצה

     

    מתחת לפני השטח, מעידים חילופי המכתבים שגם בציבור החרדי היה מי שעמד איתו בקשרי ידידות הדוקים, כמו הרב עובדיה יוסף, רבנים ואף אדמו"רים שונים, שמכתביהם מספרים נרטיב אחר. הרב מרדכי אליהו, למשל, כינה את כרכי התרגום "נכס יקר ואוצר בלום".

     

    רגע לפני ההדתה: לוי אשכול קיווה להפוך את המפעל לנכס ישראלי ()
    רגע לפני ההדתה: לוי אשכול קיווה להפוך את המפעל לנכס ישראלי

     

    הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי ורבה של תל אביב יפו, לא חוסך אף הוא דברי הערכה – וכמותו הרב מרדכי לייב זק"ש שמיהר להוציא מכתב תמיכה אל מול ההתנגדות שבה נתקל הספר בחוגי הפלג הליטאי. אלה מצטרפים למי שנחשב לגדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, הרב משה פיינשטיין, המביע במספר מכתבים תמיכה פומבית בפרויקט התרגום

     

    "עדיף להיות כופר מאשר בור"

    "המוטו הכללי של כל מפעל חייו של אבא היה מאוד ברור", אומר בנו, העומד היום בראש המכון. "יותר חשוב שאנשים ידעו מה הם עושים מאשר איך הם עושים. המטרה היא ידע.

     

    עם ראש הממשלה האיטלקי דאז, ג'וליו אנדראוטי ()
    עם ראש הממשלה האיטלקי דאז, ג'וליו אנדראוטי

     

    "מדברים היום על הדתה וכל הדברים האלה, ארגון כמו שלנו היה אמור לקחת את המושכות של הדבר הזה. המטרה לא הייתה שאנשים יהיו דתיים, כי אם הנגשה של עולם היידע היהודי. אבא לקח ספר כמו תלמוד והנגיש אותו. בעניין זה אצטט את סבא שלי, שאמר עדיף להיות אפיקורס מאשר עם הארץ. מדינה שיש לה צביון יהודי אפילו פלורליסטי, נגיד, אבל מה זה אומר בפועל? מה משמעותה של הזהות הזו? יגידו לך בפנים: לא יודע".

     

    "השאלה ששואלים היא 'למה אני פה?' - ולהרבה פשוט אין תשובה לזה". הרב מנחם (מני) אבן-ישראל עם אביו ()
    "השאלה ששואלים היא 'למה אני פה?' - ולהרבה פשוט אין תשובה לזה". הרב מנחם (מני) אבן-ישראל עם אביו

     

    הרב אבן-ישראל, בנו של הרב שטיינזלץ, ממליץ לכול המתנגדים להנחלת היידע היהודי: "פשוט ללמוד, בלי לפחד שהילד יהפוך מחר בבוקר לדתי. הפולקלור היהודי, סיפור העקדה, הוא לא סיפור דתי. לכול הפחות תכיר את התרבות שלך. לפני שבועיים הייתי ברומא, וכל אחד ידע איפה הקולוסאום או הוותיקן. תשאל ישראלי איפה זה הכותל, יגיד לך בירושלים. אבל היית שם? ואיפה זה בקעת מגידו, אתה יודע? מקום מדהים, מלא באירועים חשובים. ידע זה דבר חשוב, ובדור החדש של הישראלים זה סופר חשוב, כי השאלה ששואלים היא 'למה אני פה?' - ולהרבה פשוט אין תשובה לזה. למה, באמת?"

     

    לא פחדו מהדתה. קדיש לוז, יו"ר הכנסת, מזמין להצטרף לוועד הציבורי להנחלת התלמוד ()
    לא פחדו מהדתה. קדיש לוז, יו"ר הכנסת, מזמין להצטרף לוועד הציבורי להנחלת התלמוד

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים