שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עלייה בירידה: היהודים בצרפת רוצים לעלות, אבל נרתעים
    העלייה מצרפת נמצאת בירידה, אבל הפוטנציאל עדיין עצום וכך גם הקשיים. עיקר הבעיה בתחום התעסוקה והעולים מוצאים פתרונות יצירתיים: מגורים בישראל ועבודה בצרפת, הקמת מרכז להשמת עולים חדשים - ו"מלכודות דבש" שמייצרות פרנסה אבל יוצרות בעיות אחרות. תמונת מצב של עולים עם רגל פה רגל שם

    "כל משפחה יהודית נורמטיבית מטילה ספק בעתיד שלה בצרפת. 500 אלף יהודים נמצאים על צומת דרכים. יש ימים טובים יותר, טובים פחות, אבל השאלה לגבי העתיד מלווה אותם יום-יום ".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     


     

    הדובר הוא אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון העולים מצרפת, "קעליטה", מי שמכיר היטב את הדילמות של יהדות צרפת. מצד אחד, נראה שהמצב מעט נרגע לאחר עלייתו של עמנואל מקרון לשלטון, ולראייה בשנת 2017 עלו לארץ רק 3,500 עולים מצרפת, ירידה משמעותית לעומת השנים האחרונות. מצד שני, הקהילה היהודית בצרפת מבינה שהיא במצוקה ומחשבות רבות מתרכזות בדור הבא - עתיד הילדים.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

  1. החב"דניק שוחרר מהכלא - והחרדים בעננים: "טראמפ טוב ליהודים"

     

    "לפי מחקר ענק שערכה ממשלת צרפת, בין 60 ל-100 אלף יהודים צרפתים רוצים לבוא לישראל", קנדל אומר. "כלומר, יש לנו פה הזדמנות ענקית להביא ארצה עלייה חזקה ואיכותית ולא לאבד אותה לטובת ארה"ב או קנדה. אני מאמין שאם נראה קיצוץ בתנאים הסוציאליים שניתנים היום בצרפת, נראה מיד הגירה משמעותית. יש רבים שנשארים רק מתוך פחד לאבד את הזכויות הסוציאליות שלהם".

     

    עם זאת, ביום עיון של המכון להגירה ושילוב חברתי שנערך במרכז האקדמי רופין, עלתה מסקנה מטרידה כי מדינת ישראל עומדת לפספס גל עלייה עצום של יהדות צרפת. לדברי הדוברים בכנס, כמעט עשור אחר תחילתה של העלייה מצרפת - מדינת ישראל לא ערוכה לקליטת העולים, וטרם הגדירה תוכנית אסטרטגית ייעודית שתאפשר לה לקלוט עשרות-אלפי עולים בצורה מיטבית. 

     

    מהו המחסום העיקרי שעומד בפני עולים פוטנציאלים?

     

    "בראש ובראשונה מדובר בתעסוקה. מדברים לא מעט על פערים מנטאליים וקשיי שפה, אבל אלה דברים פתירים והיתרונות שמציעה ישראל כמדינה יהודית ומתקדמת מסייעים להתגבר על זה. הבעיה של התעסוקה היא משמעותית יותר. אחד הפתרונות הוא להמשיך לעבוד בצרפת ולגור בישראל.

     

    "יש רבים שממריאים לפריז בכל בוקר יום שני - וחוזרים לישראל בחמישי בערב. זה מאפשר לרופאים, עורכי דין ובעלי מקצועות נוספים לשמור על הקליינטורה שלהם בצרפת, אבל לגור בישראל. מצד שני, זה גובה מחיר יקר מחיי מהמשפחה ומקשה על קליטה אמיתית. אחרים מצליחים לנהל את העסקים שלהם בשלט רחוק ולנסוע לצרפת רק פעם בחודש או חודשיים".

     

    "הקהילה היהודית בצרפת מבינה שהיא במצוקה ומחשבות רבות מתרכזות בדור הבא - עתיד הילדים" (ארגון קעליטה) (ארגון קעליטה)
    "הקהילה היהודית בצרפת מבינה שהיא במצוקה ומחשבות רבות מתרכזות בדור הבא - עתיד הילדים"(ארגון קעליטה)

     

    פתרון נוסף שמצאו עולים אחרים, בעיקר אלה שמחזיקים ברקע עסקי, הוא הקמה של עסקים חדשים בישראל. כך, למשל, הקים היזם העולה החדש אלכסנדר מרגי רשת של בתי מרקחת ופארם ב"סגנון צרפתי". לדברי קנדל, יש עוד משקיעים גדולים כמו לורן לוי (שהקים את כיכר המוזיקה במרכז ירושלים) ואחרים שמחפשים הזדמנויות עסקיות בישראל. גם ההצלחה של רשת הספורט "דקאטלון" עשויה לפתוח את התיאבון לעוד עסקים צרפתיים לשלוח זרועות לישראל.

     

    לאן נעלם היורו שלי?

    אחת הבעיות שאיתן מתמודדים העולים לא קשורה בכלל לישראל, אלא לשינויים פיסקאליים. הצניחה החדה בשער היורו גרמה לכך שיכולת הקנייה של העולים החדשים קיבלה מכה קלה בכנף. 

     

    צילום: דורון קופרשטין

    צילום: דורון קופרשטין

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אם עד לפני כמה שנים יכלו חלק מהעולים להרשות לעצמם לקנות דירות ברעננה או הרצליה, חלקם עוברים כעת לערים אחרות, דוגמת חדרה בצפון או אשדוד בדרום. לדברי קנדל, יש גם עולים שבוחרים ממש בערים פריפריאליות כמו נתיבות או אשקלון.

     

    "לירידה בשער היורו יש השפעה נוספת, שכמעט לא נלקחת בחשבון – אוכלוסיית הפנסיונרים. כל הפנסיה שלהם מגיעה מצרפת, ואם בשנים עברו הם קיבלו איקס יורו בחודש, עכשיו הם נאלצים להסתדר עם הרבה פחות אחרי שממירים את הפנסיה לשקלים", מסביר קנדל.

     

    אחת הבעיות בישראל, ועולים מרגישים את זה היטב, כי יש להם מדד להשוואה, הוא יוקר המחיה.

     

    "כן, זו בעיה לא פשוטה. אנשים התרגלו למחירים זולים בצרפת עבור מזון וחופשות ודברים אחרים, והם מגיעים לכאן ונאלצים לשלם הרבה יותר עבור אותם דברים. זה נכון שיש הקלה מסוימת לשומרי הכשרות, כי הבשר הכשר בצרפת הוא יקר, אבל באופן כללי משלמים פה הרבה יותר.

     

    "התשובה לזה, מלבד תכנון כלכלי נכון ומציאת פרנסה, הוא שהדור הנוכחי חייב לקחת בחשבון שהוא מקריב את עצמו בשביל הילדים. הוא חייב לעשות סוויץ' בראש ולהבין שכל ההשקעה, המאמצים וההקרבה הם בעיקר עבור הדור הצעיר. אם אתה מבין באמת שאין לילדים שלך עתיד בצרפת, אתה חייב לספק להם הזדמנויות אחרות – ואת זה אפשר למצוא בישראל".

     

    כמה זה עולה לנו?

    אחד הדיונים העיקריים בנוגע לעלייה, הוא בצורך של המדינה להשקיע בנושא. או במילים אחרות, מה יוצא לנו מזה? כך, למשל, האם את המענק של סל הקליטה יחד עם ההטבות הנוספות הניתנות לעולים, לא עדיף היה לתת לנזקקים בישראל?

     

    מלבד התשובה הבסיסית - מדינת ישראל נבנתה במטרה לשמש בית לכל יהודי החפץ בכך - יש גם תשובה כלכלית לטענות הנגדיות. ממחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן עולה כי התועלת הכלכלית הצפויה למשק הישראלי בשנים 2014-2026 מקליטת עולי ויוצאי צרפת, עומדת על כ-65 מיליארד שקלים. המחקר מניח כי עד ל-2026 יגיעו לארץ כ-100 אלף עולים מצרפת.

     

    על פי המחקר, "בעוד העלות התקציבית הממוצעת לעידוד עלייה וקליטה של עולה עומדת על כ-43 אלף שקל, התועלת הממוצעת לעולה במונחי תוספת התוצר נאמדת ב-644 אלף שקל ותוספת ההכנסות ממס הנגזרת מכך עומדת על 161 אלף שקל".

     

    מחסום האחיות והרוקחים

    במשך שנים ארוכות נאלצו העוסקים במקצועות הרפואה לעשות בחינות הסמכה עם הגעתם לארץ. בישראל ישנם אלפי רופאים, אחיות, רופאי שיניים ורוקחים אשר נמנע מהם להמשיך לעבוד במקצוע שלהם, כי הם היו חסרים את בחינות ההסמכה המקומיות.

     

    "לפעמים אני מרגישה שאולי לא היה שווה לבוא, אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה ועל הקליטה של הילדים והעתיד שלהם, אז בסך הכול המאזן הוא חיובי" (ארגון קעליטה) (ארגון קעליטה)
    "לפעמים אני מרגישה שאולי לא היה שווה לבוא, אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה ועל הקליטה של הילדים והעתיד שלהם, אז בסך הכול המאזן הוא חיובי"(ארגון קעליטה)

     

    מצד אחד, עמדת המדינה הייתה שלא ניתן להעניק רישיון לעסוק במקצועות הרפואה לאנשים שלא הוסמכו בישראל, אך מצד שני, עולים חדשים בעלי תעודות וניסיון של עשרות שנים נתקעו ללא אפשרות לעבוד במקצוע שלהם בישראל.

     

    אחרי שנים של מאבקים נפתרו מרבית הבעיות, אך יש עדיין מספר מקצועות שבהם אין עדיין הכרה מצד הרשויות בישראל. אחד מהם הוא מקצוע האחיות. לדברי קנדל, יש כ-100 אחיות צרפתיות-יהודיות שעדיין מחכות להכרה מצד משרד הבריאות. רק לאחר מאבקים ארוכים נקבע כי ייערך מבחן מעשי שלאחריו יוכשרו האחיות לעבוד בישראל.

     

    פסקל כהן, שנמצאת בארץ שלוש שנים, נתקלה גם היא במחסומים בירוקרטים קשים: "אני רופאת משפחה מומחית עם ניסיון של עשרות שנים. ידעתי שיהיו מספר שלבים עד שאוכל לעבוד בארץ, אבל לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך קשה. עשיתי שנה באוניברסיטת תל אביב ועוד שנת התמחות, אבל עדיין המועצה המדעית מסרבת להכיר בתואר 'רופאת משפחה'. הם כן מסכימים להכיר בתעודות של אלה שקיבלו תואר אחרי שנת 2007, אבל לא בשנים שלפני והם דורשים שנעשה עוד מבחן".

     

    כהן, שעובדת כיום כרופאת משפחה דה-פקטו, נפגעת מכך שהיא לא מקבלת את הסטטוס והשכר שאמור להתלוות למעמד המקצועי עתיר השנים שלה. "מצד אחד, אני עובדת במקצוע, אבל מצד שני זה ממש בלתי נסבל שיש אפליה בהכרה בתארים, ושגם אחרי כל מה שעברתי הם עדיין רוצים שנעשה מבחן נוסף. אני בת 50, יש לי עבודה ומשפחה. אני לא יכולה להרשות לעצמי ללמוד למבחן כמו סטודנט צעיר. יכול להיות שבסוף נצטרך לפנות לעזרה של בג"ץ כדי לפתור את הבעיה הזאת".

     

    הסיטואציה מעוררת בך מחשבות שניות לגבי ההחלטה לעלות לישראל ?

     

    "לפעמים אני מרגישה שאולי לא היה שווה לבוא, אבל אם מסתכלים על התמונה המלאה ועל הקליטה של הילדים והעתיד שלהם, אז בסך הכול המאזן הוא חיובי. אין ספק שזה יותר קשה משציפיתי, אבל יש פה יתרונות גדולים, וקל ונעים יותר להיות יהודי דתי היום בישראל מאשר בפריז".

     

    מלכודת דבש: לעבוד פה, להרגיש שם

    את מחסום התעסוקה מנסה לפתור ארגון "קעליטה" באמצעות הקמה של מרכז חדש שבו מרוכזים מאות הצעות עבודה, ואנשי הארגון מקשרים בינן לבין העולים ומנסים לבצע השמות מוצלחות.

     

    כמעט עשור אחר תחילתה של העלייה מצרפת - מדינת ישראל לא ערוכה לקליטת העולים (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    כמעט עשור אחר תחילתה של העלייה מצרפת - מדינת ישראל לא ערוכה לקליטת העולים(צילום: מוטי קמחי)

     

    פתרון אחר, אשר זמין בעיקר בערים עם אוכלוסייה צרפתית גדולה כמו נתניה ואשדוד, הוא לגור פה ולעבוד שם. בערים הללו פועלים עשרות מוקדי שירות אשר נותנים שירותים לחברות צרפתיות. במוקדים הללו עובדים אלפי עולים חדשים אשר עוסקים במכירות טלפוניות ושירות לקוחות עבור עסקים בצרפת. כך, מנסים מאשדוד למכור ביטוח או מנוי לעיתון ללקוחות בפריז.

     

    ביום עיון של המכון להגירה ושילוב חברתי שנערך במרכז האקדמי רופין, הציגה חוקרת המכון, ד"ר קארין אמית, מחקר שעסק בתופעת העולים הממשיכים לעבוד בשפת המוצא. לדברי אמית, "זאת תופעה חדשה יחסית לא נראתה בעבר. בשנות ה-90 עבדו העולים מברית המועצות בעבודות בדרג נמוך, ורק אחרי שלמדו עברית הם התקדמו לתוך עולם התעסוקה. כעת, חלק מהעולים בצרפת ממשיכים לעבוד בצרפתית ומדלגים על כניסה לשוק הישראלי.

     

    "הגלובליזציה הביאה, מצד אחד, אפשרות לעבוד מרחוק ואולי אפילו להרוויח לא רע, אבל מצד שני זהו סוג של 'מלכודת דבש'. אתה לא טורח להתאמץ להתערות באמת בשוק הישראלי, ויש לזה השלכות.

     

    "בעיה נוספת היא שיש עולים עם מקצועות איכותיים שמוצאים את עצמם במוקדי השירות הללו – אם בגלל שלא היה להם כוח לעבור את תהליך תרגום התארים לשוק הישראלי, ואם בגלל הזמינות והקלות של מציאת תעסוקה ופרנסה במקומות האלה".

     

    מה הבעיה בכך שעולים מוצאים פתרונות תעסוקה מהירים?

     

    "פרנסה זה חשוב, אבל יש לזה אספקטים נוספים. אלה מקומות לא יציבים ומנהלים מרשים לעצמם לבקש מעובדים דברים שפחות מקובלים במקומות עבודה מסודרים ויציבים. בנוסף, העובדה שדור ההורים לא לומד עברית משפיעה גם על הילדים ועל איכות הקליטה בחברה הישראלית. המהגרים לא ממש מתנתקים מארץ המוצא. הם גם פה וגם שם – נודדים בין העולמות".

     

    אבל אם הם לא לומדים עברית, זאת אחריות אישית שלהם.

     

    "אני מסכימה שיש אחריות אישית לכל עולה. הם לקחו החלטה לבוא לישראל ויש פעולות שהם יכולים לעשות כדי להקל ולסייע לקליטה. ברור שאי אפשר להפיל כשלים בקליטה רק על המדינה, אבל בגלל שבאים לפה אנשים מרקעים שונים עם יכולות שונות, ברור שלא כולם ינצלו את המשאבים שהמדינה מעמידה לרשותם וחלקם, מחוסר יכולת או ידע, יתקלו בקשיים".


  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עלייה בירידה: היהודים בצרפת רוצים לעלות, אבל נרתעים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים