שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זו האחריות שלנו: אל תגרשו את מבקשי המקלט
    "זה הזמן שלנו לדרוש ממדינת היהודים לממש את יעודה. זה הזמן שלנו לא לעמוד על דם הפליטים ולא לשתוק, וכשישאלו אותנו בנותינו ובנינו 'מדוע העולם שתק', נוכל להשיב להם בהן צדק: 'אנחנו היינו בצד השני'. בואו נהיה כמו משה ואהרן". רוחמה וייס לומדת תורה עם מונים הרון, פליט חרב מדרפור

    מתנה ליום העצמאות השבעים

    תתארו לכן: יום רביעי, 18 באפריל, ערב קריר בכל מקום בישראל וקר מאוד בהר הרצל. אל מרכז הבמה, עם לפיד בידו, צועד איש צעיר, כריזמטי ולמוד ניסיון. תלתליו נעים ברוח. בעברית של עולה ותיק ובקול רועד הוא קורא מהדף: "אני, מוּנים הרוּן, פליט חרב, שהוריי וחבריי נרצחו בידי המילציות בדרפור המבקשות גם את נפשי, מתכבד להדליק משואה זו של יום העצמאות השבעים למדינת ישראל, לכבוד חזרתו של העם היהודי לארצו לאחר שנים ארוכות של גלות, רדיפות וסבל.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    "לכבוד תורת ישראל שחרטה על דגלה את הדאגה לגר, ליתום ולאלמנה; לנשים ולגברים הדחויים והפגיעים ביותר בחברה האנושית. לכבוד העם היהודי שדבק בעקרונות המוסר של תורתו ומורשתו ומציע מקלט לנרדפי העולם. לכבוד החברה הישראלית שקלטה אותנו לקרבה בחן, בחסד וברחמים.

     

    "לכבוד מנהיגות ומנהיגי מדינת ישראל שהובילו באחריות ובאהבה את התהליכים החוקיים והמעשיים לקליטתנו כאן, ולתפארת מדינת ישראל".

     

    מוּנים הרוּן

    בבתי הכנסת נערכים בשבתות הקרובות בדרך הארוכה לקראת יציאת מצרים, מדינת ישראל נערכת לקראת גירוש מבקשי המקלט, ומוּנים הוא החברותא שלי ללימוד התורה השבוע; פליט חרב מדרפור שחבריו ובני משפחתו נרצחו לנגד עיניו בנעוריו. ברצותה להציל את חייו, הבריחה אותו אמו לאזור הנילוס הכחול (בגבול דרום סודן ואתיופיה) שם למד באוניברסיטה והיה לפעיל פוליטי נגד שלטון האיסלאם הקיצוני ובעד מדינה דמוקרטית, ליבראלית וחילונית. אלא שכוחות השלטון הגיעו גם לאזור זה והוא הפך למבוקש ונאלץ לברוח על נפשו.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    בהיעדר אפשרות להישאר או לחזור לכפר הולדתו (שהרי גם בו היה מבוקש) הוא החל ביציאת מצרים פרטית, שהסתיימה במדינת היהודים. בינתיים נרצחה אמו של מונים במקום מגוריה, ברואנדה, בעוד הוא מיטלטל בין כלא סהרונים למתקן חולות, ובקשתו החוזרת ונשנית לזכות במעמד של פליט לא זוכה למענה.

     

    כיום הוא לומד עברית, מדע המדינה וכלכלה באוניברסיטה בירושלים. גירוש מישראל עלול להיות עבורו גזר דין מוות. מונים ממש לא לבד, והחרב מתקרבת אל צאוורם של עשרות-אלפי פליטים שיגורשו מישראל החל מחודש מרץ. מספרים שהם מיואשים ורבים מהם בוחרים להתאבד ולא לטוס אל מותם במולדתם.  

     

    לבית המדרש של הטוקבקים - גללו מטה

    לבית המדרש של הטוקבקים - גללו מטה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אחריות כבדה רובצת על הכתפיים האזרחיות שלנו, אחריות ללמוד מניסיון החיים של העם היהודי ומהרף המוסרי שמציבה בעניין זה תורת ישראל.

     

    זה בידיים שלנו

    הרע מכל עדיין לא התרחש, מוּנים ורבים מחבריו וחברותיו עדיין חיים בישראל (בכלא, במתקן הכליאה או בקהילה). בניגוד לטענת מדינת ישראל, רואנדה ואוגנדה טוענות שאין להן הסכם לקליטת מבקשי המקלט מישראל. חייהם של מבקשות ומבקשי המקלט בסכנה.

     

    מונים הרון מקווה לטוב
    מונים הרון מקווה לטוב

     

    זה הזמן שלנו לדרוש ממדינת היהודים לממש את יעודה. זה הזמן שלנו לא לעמוד על דם הפליטים ולא לשתוק, וכשישאלו אותנו בנותינו ובנינו "מדוע העולם שתק", נוכל להשיב להם בהן צדק: "חלק שתק. אנחנו היינו בחלק השני".

     

    לתת לעצמנו מתנת יום הולדת

    אני רוצה להיות גאה בעם שלי, במסורת היהודית ובמדינת ישראל - ויש אפשרות שזה יקרה. דאגה למבקשי המקלט בישראל תתרום תרומה עצומה גם לנו, ליכולתנו לזקוף גב וראש, לדעת שיש לנו כוח, אמונה וערכים ואנו נכונות לעשות את המעשה הנכון גם כשאינו פשוט. באיזו גאווה נסתכל על עצמנו בעתיד כשנוכל לספר לדורות הבאים שאנו למדנו מהניסיון המר וסירבנו לסכן חיי פליטות ופליטים.

     

    איך נכין לעצמנו את המתנה המוסרית הזו?

    ארגונים חברתיים נפלאים ישבו ונסחו רשימות של דרישות מהנהגת המדינה. רשימות שלוקחות בחשבון גם את הדאגות המובנות לגמרי של תושבי דרום תל אביב וסוגיות חברתיות אחרות. כשהארגונים האלה עובדים בשבילנו – אנחנו בידיים טובות.

     

    את הרשימה הקצרה והבהירה הם ניסחו באתר "אנו":

    1. לבחון את כלל בקשות המקלט בצורה מסודרת על פי סטנדרטים בינלאומיים, על מנת לקבוע מי זכאי/ת למעמד "פליט".

     

    2. להעביר תקציבים לשיקום השכונות בדרום תל אביב שנפגעו ממדיניות הממשלה.

     

    3. לקבוע מדיניות הגירה ופליטות, הכוללת חלוקה גיאוגרפית הוגנת של מבקשי המקלט.

     

    4. לגבש תוכנית מסודרת להתמודדות עם מי שהוכר/ה כ"פליט/ה" - בדגש על פיזור גיאוגרפי וצרכי המשק הישראלי.

     

    די פשוט, הגיוני ומוסרי. כל שנותר לעשות זה לחתום על עצומות, ללכת להפגנות, לשלוח מכתבים לפוליטיקאיות ופוליטיקאים. להעלות פוסטים, להתחייב לא לשתוק.

     

    להיות משה רבינו

    בפרשת "שמות" קראנו בתורה שמשה ואהרון צוו ללכת עם זקני העם אל פרעה, אלא שבתיאור הפגישה עצמה נאמר (ה', א'):" וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי".

     

    מכתב רבני "תג מאיר"
    מכתב רבני "תג מאיר"

     

    שואלים הדרשנים (שמות רבה, ה', י"ד): "היכן הלכו הזקנים?" איך ייתכן שהמסע החשוב אל ארמונו של העריץ התחיל בחבורה והסתיים בשניים? "הלכו עמהם הזקנים והיו מגנבים עצמם ונשמטים, אחד אחד שניים שניים, והלכו להם". זקני העם פחדו לבוא אל המלך, ובהתגנבות יחידים נשמטו מהחבורה ונותרו משה ואהרון לבדם.

     

    כואב לראות את ההנהגה שלנו בוחרת את הבחירה הנוחה ולא את הבחירה המוסרית (כואב לי במיוחד לראות בשורות אלה גם את אבי גבאי. חשבתי שהוא מציע מנהיגות מוסרית יותר). הפוליטיקאים שתומכים בגירוש הפליטים עושים זאת כֵּיוון שהם פוחדים. הם חושבים שאנחנו לא נסכים להתמודד עם האתגר המוסרי שרובץ לפתחנו. הם מנסים להתחנף אלינו במקום להנהיג.

     

    בואו נהיה משה ואהרון ונוביל את המחנה; במכתבים, בעצומות, בהפגנות ובפוסטים בפייסבוק. נספר להם שיש לנו אומץ, נדיבות, מוסר וגם פתרונות מעשיים בשפע, ושבא לנו שגם הם יהיו קצת משה ואהרון: "שלח את עמי" – גם כשמדובר בעם אחר.

     

    עניי עירך קודמים?

    בבקשו להרגיע את המצפון שלנו ושלו, פטר אריה דרעי את סוגיית מבקשי המקלט בטענה: "עניי ערך קודמים". מדובר בטיעון תלמודי שנזרק לחלל בכל פעם שבה מבקשים לדחות אתגר מוסרי ייחודי.

     

    כֵּיוון שמרבים להשתמש בטיעון זה, חשוב לי לומר שמדובר בטיעון שפונה אל אנשים פרטיים המתבקשים להציע עזרה כספית לשני אנשים שונים. "עניי עירך קודמים" לא מתייחס למדינה, וגם לא למצב שבו מדינה נדרשת לעזור לאנשים במצוקה קיצונית וייחודית כל כך.

     

    יתר על כן. הקביעה "עניי ערך קודמים" היא קביעה אחת ולא מוחלטת. היא מתקיימת במתח עם הקביעה "ואהבת את הגר", ועלינו להחליט בכל רגע ורגע כיצד נבחר במתח המוסרי שאין לו תשובה אחת נכונה. העדפה גורפת של עיקרון: "עניי עירך קודמים" משולה לאומרת תמיד "שלי שלי ושלך שלך", ויש האומרים שזו מידת סדום.

     

    בעצם, יש

    ביוזמת ארגון "תג מאיר" נכתב מכתב שעליו חתומים עשרות רבות ורבנים מכל הזרמים, מכתב הקורא לעצור את הגירוש. כמה טוב שהסוגיה הזו מצליחה לאגד את מנהיגי כל הזרמים הדתיים.

     

    דבר התורה של מוּנים

    "אני לומד מדעי המדינה, ותקוותי היא לחזור לסודן ולסייע להקים מדינה שמקבלת את אזרחיה בלי להבחין בין גזע, דת ועמדה פוליטית. השלטון בסודן ניסה להקים מדינה ערבית מוסלמית. הם טוענים שלמי שלא הולך בדרכם אין מקום במדינה. ניסיון החיים מלמד אותי שאי אפשר לשנות אנשים בכוח. אם אלוהים ברא אותנו שונים אז הוא ידע מה הוא עושה. יש סיבה לגיוון האנושי ועלינו לכבד אותו.

     

    "המילציות הרגו את חבריי וגם את אמא שלי. אני לא ארצה לעולם לנקום בהם. נקמה רק מייצרת הרג נוסף ובשביל שהדור הבא יחיה אחרת אנחנו חייבים לדבר על סליחה".

     

    ולי לא נותר אלא להודות לאיש צעיר, מוכה ונרדף שבוחר להרים את הראש ולפסוע בנתיב הפיוס.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    בשבוע שעבר נשאלתי על ידי חילוני תמה (טוקבק 60) על הסתירה לכאורה בין הביקורתיות שלי לאמונתי הדתית. בסרטון אני מתייחסת לדבריו.

     

    לכל הטורים של רוחמה וייס

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "זו האחריות שלנו: אל תגרשו את מבקשי המקלט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים