שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "נכנסתי לצנתור הראשון שלי אחרי זה": בחזרה להופעות הגדולות ביותר שהיו כאן

    ממייקל ג'קסון ועד רוג'ר ווטרס, ממדונה ועד גאנז אנד רוזס - וגם הפרידה של כוורת והחגיגה המטורפת של גלי צה"ל: יצאנו למסע בין הצלילים והסיפורים המדהימים מאחורי הקלעים של המופעים הגדולים ביותר בתולדות המדינה. "70 שנה, 70 שיאים" - פרויקט מיוחד לקראת יום העצמאות, כתבה חמישית בסדרה

    מייקל ג'קסון או מדונה? כוורת בפארק או גלי צה"ל? ב-70 שנות קיום בנתה מדינת ישראל ענף הפקת הופעות (בינלאומיות ומקומיות) מפותח, שיכול ללמד מפיקים במדינות אחרות הרבה – במונחים של ביטחון, בטיחות ולא פחות חשוב מכך, תושייה. ככה זה כשמדובר בתעשייה קטנה, שלפחות בעשוריה הראשונים עדיין נאלצה להתמודד עם שלל אתגרים טכניים.

     

    70 שנה, 70 שיאים - כתבות נוספות בסדרה:

     

    "אני חושב שההופעה עם הכי הרבה קהל שאני הבאתי הייתה זו של הדייר סטרייטס ב-85'", מספר גד אורון, מהמפיקים הגדולים והוותיקים בישראל, שבכל הנוגע למופעים חו"ליים בפארק הירקון טוען לראשוניות. "זה היה מופע הפארק הראשון. הפארק כחלל להופעות היה בכלל רעיון שלי", הוא אומר. "אני הקמתי וניהלתי אותו במשך חמש שנים. הייתה לנו בלעדיות שם. והדייר סטרייטס, שהופיעו יומיים רצופים בפארק, הביאו קהל עצום. לא ידענו אז כלום כמפיקים. בכל מה שקשור להפקה בפועל ובצד הטכני, זו הייתה הפעם ראשונה שעמדנו מול פרויקט בסדר גודל כזה. לכן גם הבאנו הנה את מי שהיה המפיק בפועל של רוג'ר ווטרס, שפשוט ילמד את הצוות שלנו איך עושים את העבודה הטכנית.

     

    אורחים בינלאומיים ראשונים בפארק. דייר סטרייס, 1985 (מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
    אורחים בינלאומיים ראשונים בפארק. דייר סטרייס, 1985(מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

     

    "היה לנו עוד קושי - חיבור בין מערכת ההגברה המקומית הישראלית לבין זה שהגיע מחו"ל", נזכר אורון."היינו צריכים לעשות השלמות של ציוד שפשוט לא היה בארץ, וההפקה מחו"ל לא רצתה לוותר עליו. המון כלי נגינה. הדייר סטרייטס עמדו להגיע לישראל בתום חזרות ביוגוסלביה. אנחנו היינו צריכים להוביל את הציוד שלהם ממונטנגרו לאתונה ומשם להעלות אותו על אונייה שהייתה אמורה להביא אותו לישראל. אבל הם נתקעו בשלגים על גבול יוון וכתוצאה מכך שכרנו מטוס באתונה והבאנו את הציוד לארץ בבוקר המופע.

     

    "זה היה ה-1 במאי, יום שבו חלק גדול מהסבלים בנתב"ג לא עבדו, אז הייתי צריך לשלוח לשם סבלים שפירקו את המטוס, העמיסו את הציוד על משאיות והביאו לפארק. פרט לזה ההופעה הייתה מאוד מוצלחת. זה גם היה יום ההולדת של מארק נופלר ובשלב מסוים קיבלתי טלפון מאימא שלו, שביקשה ממני שנברך אותו ונמסור לו נשיקות. אז סידרנו לו עוגת יום הולדת מהקייטירינג מאחורי הקלעים".

     

    הופעה חיה עם כתוביות

    אחת ההופעות החשובות של אורון (ביחד עם המפיק מרסל אברהם) התרחשה באצטדיון רמת גן ב-2009, כשלאונרד כהן שב לארץ: 60 אלף איש (שרכשו את כל הכרטיסים בתוך 24 שעות) ישבו וחזו בו מקיים את מה שהיה להופעתו האחרונה בישראל. "היו לנו המון דאגות, מאחר שבכל מקום שהוא הופיע באירופה לפני כן היה עליו המון לחץ שלא לנסוע לישראל - אבל דיברתי איתו על כך וזה לא הזיז לו. זו הייתה הפעם ראשונה שעשיתי תרגום של כותרות לשירים שלו, כי ראיתי סרט על מופע שלו בלונדון שהערוץ הראשון שידר והוא כלל תרגום של השירים. לאונרד כהן היה כמובן גם משורר לא קטן ורציתי גם אני לתרגם את השירים שלו בהופעה בארץ.

     

     

    "לא הוא ולא המנהלים שלו הבינו מה אני רוצה. זו הייתה בקשה מאוד מוזרה שהם לא קיבלו בשומקום, אז הייתי צריך לנסוע שוב לחו"ל כדי להסביר להם את הרעיון. לקחתי את קובי מידן (שתרגם רבים משיריו של כהן - ע.פ), קיבלנו כמעט את כל רשימת השירים שהוא הולך לבצע בישראל והכנו מערכת שלמה של תרגומים. קובי מידן ישב מאחורי הקלעים עם מסכי וידאו ופשוט שידר את הטקסטים על מסכי הענק באצטדיון. זה העצים את החוויה, כי פתאום יכולת להבין כל מילה. כשמשורר כזה מתורגם מול קהל יש בזה הרבה מאוד עצמה".

     

    אחד הביקורים הגדולים בשוק ההופעות הישראלי המתפתח בשנות ה-80' היה זה של בוב דילן ב-1987. לא כל כך במונחי איכות הופעה - המוזיקאי עצמו העיד באוטוביוגרפיה שלו כי הופעתו בפארק הירקון באותה שנה הייתה הגרועה ביותר שלו, ובזו שהעניק באותו ביקור בבריכת הסולטן חווה בעיות טכניות ונפילות חשמל - כמו במונחי חשיבות היסטורית. ועוד יותר מכך - כבית ספר להתנהלות עם אומן בעייתי. כמה בעייתי? כזה שלא היה נוכח במקום פיזית עד יום ההופעה.

     

    מהפחות מוצלחים. הביקורת על בוב דילן ב"ידיעות אחרונות", 1987
    מהפחות מוצלחים. הביקורת על בוב דילן ב"ידיעות אחרונות", 1987

     

    "דילן היה אמור לנחות במטוס יחד עם כל הצוות שלו, והוא לא עלה על המטוס לישראל, אלא המריא יחד עם הבן שלו על מטוס למצרים, שם הם עשו טיול לפירמידות", מספר אשת יחסי הציבור רונית ארבל, שמודה שהזמר היהודי-אמריקני לימד אותה מספר שיעורים חשובים בהתמודדות עם לחץ. "אז היה פעיל קו אוטובוס מספר 100 בין ישראל למצרים, ודילן והבן שלו עלו עליו בנסיעה ישירה לתחנה המרכזית. הם הגיעו למלון בהרצליה עם גלביות וכובע בוקרים.

     

    "אי אפשר בכלל לתאר את מה שהיה שם מבחינת היסטריה, זה היה מטורף. לא ידענו איפה הוא. לעיתונאים ובמיוחד לצלמי עיתונות היו אז מכשירי קשר והם היו עולים על התדר של המשטרה ושל ההפקה ושומעים על מה אנחנו מדברים. אז הם ידעו שאנחנו בלחץ. כשסופסוף ראיתי אותו במעלית במלון ודיווחתי על כך לגדי אורון, הם שמעו את זה וכל הצלמים נכנסו למלון, נדחפו והיה בלגן גדול. נכנסתי לבית חולים אחרי ההופעה הזו".

     

    שש שנים מאוחר יותר חוותה ישראל את אחד הקיצים העמוסים בתולדותיה - כשרכבת אווירית של מוזיקאים בינלאומיים שנמצאו בשיא הקריירה שלהם נחתה כאן, ומשכה מאות אלפים פארק. והמופע הגדול ביותר באותו הקיץ היה זה של מייקל ג'קסון, שהגיע לכאן במסגרת סיבוב ההופעות לקידום אלבומו "Dangerous", משך למעלה מ-60 אלף איש לפארק הירקון בשני ערבים רצופים (הערכות מדברות על 135 אלף איש) ובעיקר הותיר למארחיו תחושה שמדובר בילד אבוד.

     

    מייקל ג'קסון בישראל, קיץ 1993 (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
    מייקל ג'קסון בישראל, קיץ 1993(צילום: אפי שריר)

     

    "הביקור של מייקל ג'קסון בישראל ב-1993 היה עבורי אחד הסיפורים הכי עצובים", סיפרה ארבל בעבר בריאיון ל-ynet. "הוא היה בשיאו אז וכדי להבריח אותו מהמעריצים נהגנו בו כפי שנוהגים בכוכבי הענק והברחנו אותו דרך הכניסה האחורית של המלון. לא מדובר בכניסה מפוארת אלא בכניסה דרך חדר הזבל של המלון. לקראת הערב שמענו צרחות איומות מכיוון הסוויטה שלו. בדיעבד התברר שהוא ניהל שיחה מאוד קשה עם המנהל שלו ואמר לו שנמאס לו, שהוא רוצה לצאת, לבלות ולראות עולם.

     

    "דווקא כשהוא נחת בישראל הוא נשבר. המשפט שנחרט בי היה שנמאס לו להיכנס לכל בתי המלון הכי מפוארים בעולם דרך חדר הזבל. חיים סלוצקי, שהפיק את המופע, החליט עקב כך לפנות את הלונה פארק שהיה בבעלותו לטובת בילוי של 5-4 שעות עבור מייקל לבדו. בהמשך הוא רצה לעשות קניות וסגרו חצי מדיזנגוף סנטר בשבילו.

     

    "בעיקר הגיע לכאן ילד שצמא לאהבה וצמא לחיות את החיים האמיתיים", היא אומרת היום. "היה עצוב לראות אותו מוקף בכל כך הרבה אנשים שראו בו רק אלמנט כלכלי. אני חושבת שמה שאפיין את הביקור שלו בישראל זה שבאיזשהו אופן ראינו בו גם בן אדם, אז אפשרנו לו לחוות חוויות רגילות. לרכוש דיסקים בחנות דיסקים, לאכול גלידה בדיזנגוף סנטר, ללכת ללונה פארק, כל מיני דברים של ילדים. הוא רצה לחיות, לא להיות כל הזמן במגננה. זה שנים הולך איתי ואומר לי למה צריך להיזהר, לשמור על האיזון ולאפשר לאומנים לחיות חיים רגילים".

     

    עיר קטנה מאחורי הבמה

    באותה שנה מילאה את הפארק, גם אם לא באותן כמויות, גם הזמרת מדונה. אבל דווקא הביקור השני שלה בישראל ב-2009 נחשב לזה שמשך אליו יותר קהל. 104,500 אנשים בשני ערבים רצופים, מספר המפיק המוכר שוקי וייס. "זה המופע הכי גדול שהיה לי", הוא אומר. "אבל הכי מסובך הפקתית היה דווקא המופע שלה מ-2012", הוא טוען. "מבחינה לוגיסטית זה היה אחד המופעים המטורפים ביותר שהגיעו לארץ. ארבעה מטוסי מטען, מעליות, קאט-ווקים זזים, סירק דה סוליי עפים באוויר. טכנית זה המופע הכי מסובך שהיה בישראל אי פעם".

     

     

    גם הרולינג סטונס, שנחתו בישראל להופעה היסטורית בקיץ 2014, סיפקו כאב ראש לא קטן עבור ההפקה הישראלית. "הקאט ווק, הגודל של הבמה, והם גם רצו דאבל דקים - כלומר שתי במות אחת על השנייה כדי למזער את הזעזועים שמערכות ההגברה גורמות לבמה", נזכר וייס במפרט הטכני המופרע עמו התמודד טרם ההופעה.

     

    ולא רק איתו. "מעבר לזה, הייתה התמודדת מטורפת גם עם מזג האוויר. זה היה היום החם ביותר ב-50 השנים שקדמו לו במדינת ישראל, אז נאלצנו להתמודד עם סוגי מיזוג שונים. מאחורי הבמה הייתה לך עיר ל-350 איש אנשי צוות בינלאומיים ועוד 2,000 אנשי צוות מקומיים, והיינו צריכים לדאוג למזגנים ולגנרטורים. בבדיקות שעשינו הסתבר שמאחורי הקלעים של מופעי חו"ל ענקיים כמו של הסטונס למשל, יש תצרוכת חשמל גבוהה יותר מזו של הכור בדימונה. אלה באמת מספרים מטורפים".

     

     

    אחד המופעים הגדולים מבית ההפקות של וייס היה זה של רוג'ר ווטרס - בהווה מנהיג תנועת החרם התרבותי על ישראל, ובזמנו איש להקת פינק פלויד לשעבר שניסה לקדם את השלום באזור. גם אם זה אומר להתעקש לקיים את ההופעה במקום שייצור כאב ראש לוגיסטי ופקקי ענק.

     

    ווטרס, כזכור, ביקש לקיים את הופעתו בישראל ב-2006 במקום שיסמל את שלום ואחווה בין ישראלים ופלסטינים. לצורך כך נאלץ וייס לרכוש ולקצור בטרם עת שדות חומוס באזור נווה שלום. "בעוד מדונה התפרשה על שני לילות, לווטרס הייתה פה הופעה אחת והיא הייתה הגדולה ביותר שהייתה לי", אומר המפיק. "שדה החומוס בנווה שלום משך אליו 64 אלף איש. עם כל הסיבוך והתסבוכת האישית שאני מרגיש כלפי רוג'ר ווטרס, עדיין העבודה על המופע שלו הייתה מאתגרת ומאוד מוצלחת.

     

    ההופעה של רוג'ר ווטרס בנווה שלום. רבבות צופים - והרבה חומוס (צילום: אור ברנע) (צילום: אור ברנע)
    ההופעה של רוג'ר ווטרס בנווה שלום. רבבות צופים - והרבה חומוס(צילום: אור ברנע)

     

    "הקונצרט בשדה החומוס הוא אחד הקונצרטים הכי מדוברים בעולם. זה היה לברוא משהו ממש מאפס. חניות, כבישי גישה, גידור, מטענים חריגים, בלוני אש, מערכת קוודרופונית. זה היה מופע גדול עם שטח ענק, שהיה יכול להיות אפילו יותר גדול אם היינו קונים יותר חומוס".

     

    זה היה ב-2006, כלומר לפני 11 שנים. ומי שטוען לתואר ההופעה הגדולה ביותר בישראל בעשור האחרון הוא גיא בסר מחברת ההפקות "בלוסטון-לייב ניישן", שהביאה לישראל בקיץ האחרון 61 אלף אלף איש לפארק הירקון, להופעה של גאנז אנד רוזס המאוחדת.

     

     

    "אני חושב שמאז מדונה ב-2012, לא הגיע לארץ טור כזה מורכב עם צוות כל כך גדול ודרישות במה כאלה מפורטות" הוא אומר. "הגענו לרמה של חדרי כושר ומקלחות בבקסטייג'. הם גם לא היו מוכנים ללכת על דשא, אז הרמנו ריצוף בדרך לבמה וגם מעליות על הבמה עצמה, כדי שיעלו ויורידו את הפסנתר של אקסל רוז. תאורה שהזמנו מחו"ל, הבמה הכי גדולה שאי פעם נבנתה בישראל, במה מאוד מורכבת.

     

    "בעשרת הימים האחרונים שלפני המופע הוצאנו עוד כעשרה מיליון שקלים לא צפויים", הוא מספר היום, מבודח. "וואו, בחיים שלי לא ראיתי צוות הקמה כזה, שהתעסק בכל פינה של הבמה. אם היא מכוסה בבד לבן או שחור. גם הדרישות שלהם היו לא רגילות. חדרי מסאז', חדרי כושר, חדרי אירוח וחזרות. זה היה בהיקף של עיר שלמה, דברים שכוכבי-על ממעטים לבקש. אבל הלהקה עצמה הייתה ממש אחלה. הם מכירים את ישראל, היא לא חדשה להם, אז הם ידעו איפה מבלים ומסתובבים. סלאש ביקר במוזיאון תל אביב ואך אחד לא ידע מזה. הוא אוהב מוזיאונים, אז סידרנו להם איזושהי קומבינה. הם גם ישבו במסעדה יחד וביקשו שלא נגלה איזו, שם הם אכלו ארוחת ערב משותפת, דבר שלא קרה הרבה בהיסטוריה של הלהקה".

     

    טובעים במספרים

    קשה לכמת מהי באמת ההופעה הגדולה ביותר בתולדות ישראל - כלומר זו שמשכה אליה הכי הרבה קהל. באשר למופעים מתוחמים, לא פשוט לאמת את המספר שמוסרת ההפקה. ובלאו הכי, אלו עשויים להחוויר ביחס לכמה מופעי ענק חינמיים - ובאלה קשה עוד יותר להעריך את כמות הצופים.

     

    פארק הירקון מתאושש מכוורת  (מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
    פארק הירקון מתאושש מכוורת (מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    לדוגמה, מופע הפרידה של להקת כוורת ב-1984 בפארק הירקון משך, על-פי הערכות שונות בין רבע מיליון לחצי מיליון איש. והיה גם מופע חגיגות 40 השנה לתחנת הרדיו גלי צה"ל, פנטזיה מטורפת שנהגתה בראשו של מי שהיה אז מנהל חטיבת התרבות והמוזיקה של התחנה, מולי שפירא - שמדבר היום על כרבע מיליון איש שפקדו את הפארק.

     

    הערב ההיסטורי של גל"צ בפארק הירקון (מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
    הערב ההיסטורי של גל"צ בפארק הירקון(מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    "אני רציתי שהרדיו יהיה לא רק משדר אלא גם רדיו יוצר. אז עשינו המון ערבי הצדעה ליוצרים ומוסדות בתרבות הישראלית", הוא מספר. "אבל אלה היו דברי קטנים באולמות כמו 'צוותא'. יום אחד נכס לי השיגעון לחגוג לתחנה יום הולדת חינמי, שבו יקחו חלק כל המי ומי בתרבות הישראלית".

     

    וזה אכן קרה, ב-29 באוגוסט 1990. כל שם שאתם יכולים לחשוב עליו היה שם, בפארק הירקון, אומר שפירא - ומונה שמות כמו תיסלם, שלום חנוך, נורית גלרון, חלק מחברי כוורת, יהודה פוליקר, משינה, נוער שוליים, דורי בן זאב, ארז טל ואפילו טוביה צפיר בחיקויי פוליטיקאים, ומוני מושונוב ושלמה בראבא במערכונים ששודרו על מסכי ענק שפוזרו בפארק (כך גם מי שישב על הגבעות ולא היה במרחק ראייה מהבמה עדיין נהנה מהאירוע). וכדי להימנע מ-20 דקות של כיוון כלים בין אומן אחד למשנהו, ההופעות נערכו על שתי במות שונות, כל אחת מהן פעילה בעוד השנייה מתארגנת לזמר הבא.

     

    "נכנס לי שיגעון לראש שאני רוצה לעשות מופע פארק ענקי ובכלל לא הבנתי את סדר הגודל של זה", הוא אומר. "איגוד האמרגנים התנגד להופעה חינמית, כי הם אמרו, 'אין דבר כזה! מי ישלם כסף לראות את האומנים שלנו אחרי זה?'. אבל בסוף פתרנו גם את זה. כל מיני תביעות הגיעו אליי והתעסקתי בהן במשך כמעט 10 שנים. אישתי כמעט התגרשה ממני בגלל המופע הזה. אבל זו הייתה הצלחה ענקית וזה לא שוחזר מאז. זה היה פשוט חסר סיכוי. אני חושב שהייתי משוגע לעשות את זה, נכנסתי לצנתור הראשון שלי אחרי ההופעה הזו. זה היה פשוט שיגעון, אבל זה הצליח, קיבינימאט".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אפי שריר
    מייקל ג'קסון בישראל, 1993. שני ערבים בפארק - ובילוי פרטי בלונה פארק
    צילום: אפי שריר
    לאתר ההטבות
    מומלצים