שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עגונות "דקר" לא שוכחות: "מי יתיר את עגונות המאה ה-21?"

    יובל שנים לאחר טביעת הצוללת "דקר" יזמו שתיים מאלמנות האסון, עגונות לשעבר, מכתב פתוח לעגונות ישראל ולציבור, בקריאה למציאות פתרון הלכתי וחוקי: "ההיתר שניתן במאמץ רב לסיפור שלנו היה לא מעט בגלל שהיינו במודעות הציבורית. אבל את זעקת הנשים העגונות היום אין מי שיזעק. הן לא חיות ולא מתות"

     (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל)

     

    ביום השנה ה-50 לאסון טביעת הצוללת "דקר" יוצאות אלמנות הצוללת - עגונות לשעבר - במכתב פתוח לעגונות וגם לציבור הישראלי, במטרה להעלות לסדר היום את מצבן הקשה של נשים עגונות בישראל, ולקדם פתרונות הלכתיים להתמודדות עם הבעיה.

     

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    יוזמות המכתב המובא כאן לראשונה - נורה (נורית) מנור ונילי דנה להב, שבעליהן ניספו באסון – פונות בנוסף לחברות הכנסת, בבקשה לקדם יחד חקיקה שתאפשר מוצא של כבוד לאותן נשים הכלואות בנישואיהן, ואסורות על פי ההלכה והחוק הישראלי להינשא או להביא ילדים.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    במכתב שההתפרסם אתמול (ו') לקראת "יום העגונה" שיצוין בחודש הבא, כותבות השתיים לעגונות: "אנו רוצות לחזק את רוחכן. בכל מצב שהרוח לא תיפול! זה הדבר החשוב ביותר - להמשיך את החיים עם שמחת חיים, אך באותה מידה להמשיך ולדבוק במטרה ולהשיג את מה שמגיע לכן, היתר העגינות".

     

    נורה (נורית) מנור. "יש הרבה סוגי עגינות" ()
    נורה (נורית) מנור. "יש הרבה סוגי עגינות"

     

    עוד הן כותבות: "התאלמנו באסון העלמות הצוללת 'דקר', ויחד עם הכרזת הצוללת כאבודה, כ-10 ימים לאחר המקרה, הנשים הנשואות הוכרזו כעגונות. אמנם הנסיבות שונות ויש הרבה סוגי עגינות, אבל השותפות במצב הזה של חוסר ודאות, חוסר אונים לגבי המשך טבעי של החיים, הוא זהה ואיתו כולנו יכולים/יכולות להזדהות".

     

    הן מוסיפות כי "היתר עגונות הצוללת הדקר ניתן בגלל הפרסום הרב סביב העניין. עם מציאת מצוף הצוללת, הרב גורן עשה ימים כלילות והתיר את העגונות. אך אין הדבר דומה כלל לעגונות בישראל, שאין להם פרסום ותמיכה רבה בציבור".

     

    "חודשים מועטים לאחר מכן אחדות מאיתנו התחתנו, ואם ל-3 ילדים אף נישאה. זו ההוכחה החותכת בעיננו לרצון הטבעי של הנשים להמשיך את החיים. הנשים המחכות להיתר העגינות".

    חלק מהמכתב ()
    חלק מהמכתב

     

    את מכתבן הן חותמות: "הנשים העגונות, כל אחת והסיפור שלה, נשארות בבדידותן ובטרגדיה הפרטית שלהן, וסיפורן לא מגיע לידיעת הציבור. אין קול הקורא לעזרתן, כפרטים או כקבוצה. אנחנו הנשים, צריכות לעזור בתמיכה רוחנית וחברתית, וחקיקה לנתינת היתר לעגונות - היתר לצאת לחופשי מהאסורים שהן כבולות בהם בעל כורחן". 

     

    "באותם ימים רק רציתי לשרוד"

    בשיחה עם מנור היא מציינת כי גזר הדין ההלכתי לאחר טביעת הצוללת חייב אותן להישאר בעגינותן למשך שבע שנים. "זו הייתה עסקת חבילה. הצוללת אבדה ואמרו לנו מיד שאנחנו עגונות", היא משחזרת. "עגונות לשבע שנים, כי זו ההחלטה ההלכתית במקרה של טביעה. באותם ימים לא חשבתי על כלום, רק לשרוד את החיים עם שני ילדים קטנים מאוד".

     

    "מאוד הופתעתי ששנה וחצי אחרי, בחצות הלילה, הגיע שליח נושא מברק להודיע לי שהותרתי מהעגינות שלי. אחר כך התברר לי שגם אם במקרה שלי זה לא היה קריטי, היו נשים שנותרו ללא ילדים, ונשים שכן רצו להתחיל זוגיות חדשה ועבורן זה היה קריטי.

     

    "מי שהצליח להתיר אותנו מהעגינות, בזכות מצוף הצוללת שהתגלה והיווה הוכחה חותכת לטביעתה, היה הרב גורן. אבל לא מעט גם בגלל שהסיפור שלנו היה במודעות הציבורית. כל הנשים העגונות היום חיות את חייהן לבד, ואין מי שיזעק את זעקתן. האישה העגונה לא יכולה להמשיך את חייה. הן לא חיות ולא מתות, ואין לזה קשר אם הן דתיות או לא. חייהן נעצרו".

     

    מנור דורשת חקיקה: "צריך שחברות הכנסת יתערבו, והן יכולות להתחיל לפעול. עצם הפעולה והעלאת המודעות לנושא כבר תזיז דברים. לי אישית חשוב שגם גברים יצטרפו לדבר הזה, כי זה לא רק עניין של נשים. יש פה מצוקה אנושית. זה מצב בלתי נסבל של חוסר וודאות מתמשך. זו מציאות קשה מאוד ובלתי סבירה, שלא מאפשרת לנהל חיים תקינים, ללא זוגיות וללא ילדים. אז אם אפשר לסייע ולהציל נפש אחת באמצעות היכולת שלנו להשמיע היום קול, דיינו".

     

    "מי יתיר את עגונות המאה ה-21?"

    מנכ"לית ארגון "יד לאישה" מבית רשת "אור תורה סטון", פנינה עומר, מסרה בתגובה למכתב כי "סוגיית העגונות היא טרגדיה איומה. כאשר האסון שמתרחש הוא גזרת גורל מידי שמים, כפי שאירע עם טביעת הדקר, אנחנו רואים כי התגייסות גדולי הלכה לשחרור העגונות היא מוחלטת, והשימוש בכלים הלכתיים יצירתיים מביא לשחרור עגונות".

     

    ב"יד לאישה" שהוקם על ידי הרב שלמה ריסקין, מציינים את עשרים השנים להיווסדם בארגון פעילויות שמטרתן לסייע לנשים העגונות בישראל, ובמרכזן מסע "אשת המדבר" שיצויין באמצע פברואר, בשיתוף "מרתון ישראל", לאורך 22 ק"מ וישתף נשים למען נשים עגונות ומסורבות גט.

     

    "גדולי חכמים התגייסו להתירן גם כאשר המציאות ההלכתית הייתה מורכבת", מוסיפה עומר. "מה על עגונות המאה ה-21 המעוכבות על ידי בעליהן בכוונת תחילה? האם נגזר עליהן להמתין לנצח לרצון בעליהן, או למצוא את בעליהן שנעלמו? האם לא יימצא להן הפיתרון ויזכו להשתחרר משביין? 50 שנים של עגינות נחסכו מעגונות 'דקר' בזכות הרב גורן שהתירן, ומי יחסוך את שנותיהן האבודות של עגונות המאה ה-21?"

    פורסם לראשונה 26/01/2018 13:23

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים