שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    באילו מקרים תקבלו פיצוי על איחור בגילוי סרטן?
    האם על רופא המשפחה לזהות תסמינים של גידול סרטני ועד איפה מגיע גבול אחריותו, באילו מקרים איחור בגילוי המחלה לא ייחשב כרשלנות, ובאילו מקרים כן ומה הפיצוי שניתן לקבל?

    סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל הנה מחלת הסרטן (דו"ח הלמ"ס לשנת 2015). על פי הנתונים שפורסמו לאחרונה על-ידי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבינלאומי כ-30,000 אנשים אובחנו בישראל בשנת 2015 כחולי סרטן, וכ-11,000 נפטרו מהמחלה, כאשרסוג הסרטן השכיח ביותר אצל גברים היה סרטן הריאה, ואצל נשים סרטן השד.

     

    עוד עולה מהנתונים, שמספר החולים החדשים לשנה במחלה בישראל (שיעור ההיארעות) גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, לעומת שיעורי התמותה בישראל שהנו נמוך יותר.

     

    אין ספק שמדובר באחת המחלות הקטלניות הקיימות כיום. יחד עם זאת, לא מעט מן המקרים של רשלנות מתרחשים בשל איחור בגילוי המחלה, ולאחר שגרורות כבר התפשטו בגופו של המטופל, דבר העשוי להפחית את סיכויי ההחלמה ולגרום לקיצור בתוחלת החיים. האם על רופא המשפחה לאבחן את המחלה, האם כל גילוי מאוחר נחשב לרשלנות ומה הפיצוי שמקבלים אם נקבע כי מדובר ברשלנות?

     

    להקשיב היטב לתלונות של המטופל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להקשיב היטב לתלונות של המטופל(צילום: shutterstock)

     

    מועד אבחון וגילוי המחלה

    השאלה הגורלית והקריטית ביותר בבחינת "חיים או מוות" לאלה החולים במחלת הסרטן, נוגעת למועד אבחון וגילוי מוקדם של המחלה. מטבע הדברים, כל בעיה רפואית, טוב כי תאובחן מוקדם ככל האפשר, הן על מנת להקל על סבלו של המטופל והן כדי למנוע את ההחמרה במצבו. 

     

    ככל ושלב גילוי המחלה יהיה מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה של המטופל יעלו באופן משמעותי כמו גם הצורך בקבלת טיפולי כימותרפיים ארוכים. לעומת זאת, אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם, כך סיכויי ההחלמה פוחתים, ואף אם המטופל יחלים מן המחלה, יכול ויוותרו לו נזקים פיזיים חמורים בשל אי גילויה בשלב מוקדם. כלומר, האבחון המוקדם מאפשר גם מתן טיפול פחות אגרסיבי ובשל תופעות הלוואי הקשות של טיפולים לסרטן, יש לדבר חשיבות רבה מאוד.

     

    הכתובת הראשונה: רופא המשפחה

    אבחון מחלת הסרטן, תחילתו בדרך בכלל בתלונות של המטופל על תסמינים כלשהם, אשר מעלים חשד למחלה, או כאשר נעשתה בדיקה שגרתית (בדיקה גופנית, בדיקת דם וכיו"ב) אשר תוצאותיה אינן תקינות ומעלות חשד לקיומו של גידול סרטני.

     

    בכל אחד מן המצבים הללו, מחויב הרופא להפנות את המטופל לבירור רפואי אצל מומחה, על מנת לשלול את קיומה של המחלה. קל וחומר כאשר לצד תלונות המטופל או בדיקות לא תקינות, ישנם גורמי סיכון (כגון עישון או רקע משפחתי) אשר מצריכים משנה זהירות ודורשים את הפניית המטופל לבדיקות המשך.

     

    כלומר, מאחר שלרוב רופא המשפחה מהווה את הכתובת הראשונה אליו פונים המטופלים, קיימת חשיבות רבה לקבלת טיפול יסודי ומעמיק, ולעיתים עולה השאלה האם על רופא המשפחה לזהות תסמינים של גידול סרטני, ועד לאן מגיע גבול אחריותו לבירור ושליחה לבדיקות.

     

    כאשר קיימות אינדיקציות לחשד למחלת הסרטן, על הרופא חלה חובה לבצע את כל הבדיקות הנדרשות עד שיגיע לאבחנה ברורה ונכונה של המטופל. בין אם אכן מדובר במחלת הסרטן, על מנת להתאים את הטיפול הראוי, ובין אם מדובר במחלה אחרת.

     

    על רופא המשפחה לנתח את תלונות החולה

    באחד מפסקי הדין, נדונה תביעה של משפחה של מטופלת שנפטרה כשהייתה בת 31 מסרטן במעי הגס. בין היתר, נטען בה כי הגורם הרפואי שטיפל בה איחר באבחון המחלה בין היתר, משום שהוא לא הפנה את המטופלת לבדיקת קולונוסקופיה במועד הנדרש, דבר שפגע באופן ממשי בסיכויי החלמתה.

     

    בית המשפט קיבל בחלקה את התביעה, וקבע כי על קופת החולים שטיפלה במטופלת לשלם למשפחתה פיצויים בסך כ-900,000 שקלים, לאחר שנקבע כי הגורם הרפואי שטיפל במטופלת לא הופנתה לבדיקת קולונוסקופיה במועד הנדרש תוך שקבע כי רופא משפחה אומנם אינו חייב לדעת הכול, אך הוא חייב: "לדעת לנתח את התצפיות הקליניות ואת תלונות החולה, ולהפנות אותו להתייעצות ולבירור כאשר קיימת אבחנה מבדלת רחבה לתלונות מסוימות".

     

    בפסק דין אחר שניתן בנושא נקבע, כי על רופא המשפחה מוטלת חובה לאבחן את האבחנה הרפואית הנכונה, להחליט על הטיפול הנדרש, להשגיח שטיפול זה יינתן למטופל, ואינו יכול להסתפק רק בעעובדות הנגלות לפניו, אלא עליו לדרוש לחוקר ולברר את התמונה לעומק: "כדי לאבחן כראוי מצבו של חולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפול ואחר קורותיו על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסוימים, ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון...".

     

    סרטן השד. בדיקות שאמורות לסייע בגילוי המחלה באופן ברור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    סרטן השד. בדיקות שאמורות לסייע בגילוי המחלה באופן ברור(צילום: shutterstock)

     

    איחור בגילוי סרטן השד

    אחת הדוגמאות המרכזיות של רשלנות בגילוי מחלת הסרטן היא בסרטן השד. זוהי מחלה שניתן לאבחן יחסית בקלות באמצעות בדיקות שונות ובראשן בדיקת ממוגרפיה, ואף חלה על הרופא חובה להפנות לבדיקות המתאימות. כך למשל, אם כשאישה מגיעה לרופא המשפחה שלה עם תלונה על גוש בשד, על האחרון חלה חובה להפנות אותה לבדיקות הרלוונטיות לרבות בדיקת מומחה כירורגיה ובדיקת ממוגרפיה וביופסיה.

     

    ברבים מן המקרים, הגילוי המאוחר הוא תוצאה של אי הפניית המטופלת לבדיקות כלל או במועד. לעיתים הדבר נובע בשל התעלמות הרופא מתלונות המטופלת, המעלות חשש לסרטן השד כגון כאבים בשד, רגישות, נפיחות. לעיתים בשל אי קיום הנוהל הקובע כי אישה מעל גיל 50 צריכה לעבור בדיקת ממוגרפיה בכל שנה.

     

    כאשר המטופלת נמצאת בסיכון גבוה יותר מהרגיל ללקות במחלה בשל קיומו של סרטן השד במשפחה, הרופא מחויב להפנותה לבדיקת ממוגרפיה מגיל צעיר יותר כדי למנוע מצב של גילוי מאוחר. אי הפניית המטופלת לבדיקת ממוגרפיה בשל כל אחת מסיבות אלה, יכולה למנוע את גילוי המחלה ובמצב זה, מדובר ברשלנות שעשויה להקים למטופלת זכאות לפיצוי כספי נכבד בשל הנזקים שנגרמו לה, מה גם שבמקרים של גילוי מוקדם של המחלה, עשויה החולה להחלים באמצעות כריתת הגוש, בעוד שבמקרים של גילוי מאוחר תיאלץ לעבור סדרה של טיפול הקרנות וכימותרפיה להם בדרך כלל יש השלכות פיזיות רבות.

     

    הרופא לא שלח את המטופלת לממוגרפיה - ולאחר שנתיים חלתה

    באחד מפסקי הדין שניתנו בתחום, נדונה תביעת מטופלת שפנתה לרופא המשפחה שלה שהייתה בת 34, וביקשה לעבור בדיקת ממוגרפיה לאחר שאמה חלתה בסרטן השד בגיל 35. אולם רופא המשפחה סירב בטענה שלא מומלץ לעבור בדיקה זו לפני גיל 40 גם אצל מי שנמצא בסיכון. למרבה הצער לאחר כשנתיים התגלה אצל המטופלת גידול במצב מתקדם, והיא נאלצה לעבור כריתת שד מלאה, כריתת בלוטות לימפה וטיפולים אגרסיביים.

     

    במקרה זה קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את קופת החולים לשלם למטופלת פיצויים של יותר מ-600 אלף שקלים, לאחר שקבע בין היתר על סמך חוות דעת של מומחים בתחום האונקולוגיה, כי לפי הפרקטיקה המקובלת הייתה המטופלת צריכה להיבדק, ולפחות להישלח למומחה. עוד נקבע שאין להטיל אחריות על המטופלת שלא הלכה לרופא מומחה מיוזמתה או לבדיקת ממוגרפיה על חשבונה, מאחר שהייתה רשאית לסמוך על רופא המשפחה אליו פנתה והתייעצה עמו.

     

    כאבי בטן ממושכים. להפנות לבדיקת לסרטן המעי הגס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כאבי בטן ממושכים. להפנות לבדיקת לסרטן המעי הגס(צילום: shutterstock)

     

    לא כל איחור באבחנה מהווה רשלנות

    לא כל איחור באבחנה בגילוי המחלה מהווה רשלנות מצד הגורם המטפל. השאלות המרכזיות הנבחנות בדרך כלל עוסקות בבחינת נורמות ההתנהגות הנדרשות מהרופא הסביר ובחובותיו כלפי החולה, כגון: האם הגורם המטפל העניק למטופל טיפול ראוי וסביר, האם הוא חקר ובירר בשקידה ראויה ובמאמץ סביר את תלונותיו כדי לקבל את תמונת מצבו במלואה, והאם הגורם המטפל בנסיבות העניין היה צריך לאבחן את המחלה מוקדם יותר מאשר היא אובחנה בפועל.

     

    לעיתים האיחור בגילוי המחלה אינו נובע מטעות של הגורם המטפל, אלא בשל חוסר באמצעים של הרפואה ושיקולים כלכליים שונים, כגון: חוסר באמצעים טכנולוגיים זמינים או חוסר בכוח אדם וכו', במקרים כאלה אין הדבר ייחשב לרשלנות.

     

    כך גם במקרים בהם המטופל נמנע מלגלות לרופא נתונים חשובים באשר למצבו הרפואי או רקע משפחתי, או כאשר מוענק למטופל טיפול הנחשב סביר מבחינת הרופא הממוצע ובהתאם לנורמות הסבירות הקיימות בעולם הרפואה. רק כאשר בנסיבות המקרה, היה ניתן לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ובשל סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, הדבר לא נעשה ונגרמו למטופל נזקים שלא היו נגרמים לו אובחנה המחלה במועד, יהיה ניתן לייחס לגורם המטפל אחריות לנזק שנגרם למטופל.

     

    איחור בגילוי סרטן המעי הגס

    אחד מסוגי הסרטן הקשים והנפוצים ביותר הוא סרטן המעי הגס, אשר לו תפקיד חשוב ומרכזי במערכת העיכול. בדומה לסרטן השד, גם אבחונו של סרטן זה הוא פשוט למדי וזאת על ידי ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה. מחדל להפנות את המטופל לבדיקות אלו כאשר היה צורך בכך, עלול למנוע את גילוי המחלה ומתן טיפול מתאים.

     

    מתי נדרש הרופא להפנות את המטופל לבדיקות אלו? בשני מצבים מרכזיים: האחד, כאשר המטופל מתלונן על כאבי בטן ממושכים, על הופעת דם בצואה וכיו"ב. המצב השני הוא כאשר ישנם גורמי סיכון ללקות במחלה, למשל כאשר ישנה היסטוריה משפחתית, גיל המטופל, וכן קיומן של מחלות אחרות המגדילות את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס כגון מחלת הקרוהן. אי הפניית המטופל לבדיקות לגילוי המחלה, כאשר היה צורך רפואי ברור בכך, עשויה להוות חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר ולהקנות למטופל עילת תביעה בגין רשלנות, על כל המשתמע מכך.

     

    מהו הפיצוי שניתן לקבל?

    רשלנות רפואית בגילוי סרטן יכולה לזכות את הנפגע בפיצוי כספי גבוה מאוד, של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. זאת בשל חומרת הנזקים הנגרמים לנפגע במקרים אלו ובראשם, פגיעה בסיכויי ההחלמה וקיצור תוחלת החיים.

     

    בבואו של בית המשפט לקבוע את גובה הפיצוי בתביעות מסוג זה, בוחן הוא בין היתר, את חומרת הרשלנות ואת היקף הנזק שנגרם למטופל כתוצאה ממנה. באשר לחומרת הרשלנות, בית המשפט שואל עד כמה מחדלו של הרופא להקשיב לתלונות המטופל, להפנותו לבדיקות הדרושות וכיו"ב, גרם לאבחון מאוחר של המחלה.

     

    באשר להיקף הנזק, בוחן בית המשפט עד כמה האיחור בגילוי המחלה, פגע בסיכויי ההחלמה ובאיזו מידה ומהי הפגיעה בקיצור תוחלת החיים. חשוב לציין, כי הפיצוי הכספי בהליכים אלה כולל הן נזק ממוני כדוגמת הפסדי שכר והוצאות רפואיות והן נזק בלתי ממוני של כאב וסבל.

     

    הכותב הוא עו"ד בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי

     

    כך מתפתח תא סרטני

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים