שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נשארים עניים: 81% ממקבלי הבטחת הכנסה לא קיבלו כלים כדי לחזור לשוק העבודה

    דו"ח המבקר: למרות הירידה בכמות מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, המדינה אינה משקיעה מספיק משאבים כדי להסיר את החסמים התעסוקתיים העומדים בפני מקבלי הגמלה, שעלותה למדינת ישראל ב-2016 עמדה על 2.3 מיליארד שקל

    לפחות 81% מ-162 אלף מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ב-2016 לא קיבלו אף כלי שיסייע להם לחזור לשוק התעסוקה במהלך 2014-2016. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המפורסם היום (ג'). לפי הנתונים, בשנת 2016 הסתכמו הוצאות המדינה על הגמלה ב-2.3 מיליארד שקל.

     

    לפי מחברי הדו"ח, ממצאי הביקורת שנערכה מלמדים כי המדינה לא טיפלה בקבוצת מקבלי הבטחת ההכנסה באופן מעמיק מספיק, וכי לא הושקעו מספיק משאבים הולמים להסרת החסמים להשתלבותם בעבודה, במטרה לשחררם מהתלות בגמלה.

     

    הרב המעופף והחברה הסודית. עיקרי דו"ח המבקר

    המיליארדים האבודים: המבקר תוהה מה עלה בגורל החובות למשרדי הממשלה

    מבקר המדינה: כשלים מתמשכים של גופי הממשלה בטיפול בבעיות הבטיחות בבנייה

    המבקר: "בוקה ומבולקה" בטיפול באפר הפחם

    "חבר מביא חבר": מינויי מקורבים בדו"ח המבקר על עמידר

    מבקר המדינה על הפיס: כך חרג היו"ר מסמכותו - והיה מעורב בניהול השוטף

    למדה לחיות: מקבלת הבטחת ההכנסה שעשתה הכל כדי לקבל תואר אקדמי

    עוד בערוץ הקריירה

     

     (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)
     

    בנוסף קבע המבקר כי אנשים בעלי מוגבלויות מתוך קבוצה זו אינם מאובחנים ואינם משוקמים כראוי, ואנשים עם חסמי שפה והשכלה כמעט שאינם מטופלים בהקשר זה. "חסם של שפה והשכלה הוא החסם המרכזי ביותר בעבור הקבוצה הגדולה ביותר בקרב מקבלי הגמלה, אך הוא מוזנח כמעט לחלוטין, ורק מתי מעט מהם מקבלים קורסים בעברית תעסוקתית והשלמת השכלה", כותבים מחברי הדו"ח.

     

    עוד עולה מהדו"ח כי מרבית מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אינם זוכים לתמיכה ולליווי הדרושים להם, בין היתר מהמחלקות לשירותים חברתיים, והדבר פוגע ביכולתם למצות את זכויותיהם, להשתלב בעבודה ולהתמיד בה. לטענת המבקר, מבנה הגמלה כיום עלול לשמש כתמריץ שלילי, ולמנוע הצטרפות של הזכאים לה לשוק העבודה.

     

    דו
    (מקור: דו"ח מבקר המדינה)

    על כך טוענים מחברי הדו"ח כי "משרד העבודה והרווחה מטפל במיצוי הזכויות הכספיות של מקבלי הגמלה, ובחובותיהם, טיפול חלקי ביותר. הוא אף לא פעל ליצירת שיתופי פעולה עם שירות התעסוקה או עם ביטוח לאומי כדי לבצע פנייה יזומה לאלו שיכולים להיעזר בשירותיו. אף שלשירות התעסוקה יכול להיות תפקיד חשוב בהנגשת המידע על זכויותיהם של מקבלי הבטחת הכנסה ובהפנייתם לכתובת המתאימה לשם מיצוי הזכויות, הוא כמעט ואינו עוסק בכך".

     

    תוכניות טובות שלא מושקע בהן מספיק כסף

    מחברי הדו"ח מציינים כי הירידה שחלה בכמות מקבלי הגמלה בין השנים 2003 ל-2008, מכ-159 אלף לכ-112 אלף משפחות בממוצע בחודש, הושפעה מהשיפור במצב התעסוקה במשק, אך גם משינויים בגובה הגמלה ובתנאי הזכאות לה.

     

    מחברי הדו"ח גם מציינים לטובה את השפעתן של הפעולות השונות שביצע שירות התעסוקה בשנים האחרונות, אשר התבטאו בירידה נוספת במספרם של מקבלי הגמלה - לכ-91 אלף משפחות בממוצע בחודש ב-2016 (162 אלף אנשים בסה"כ). למרות זאת, הם קובעים כי "היקף האוכלוסייה המקבלת הבטחת הכנסה ונותרת בעוני עמוק עדיין גדול, ודורש השקעה של מאמץ ומשאבים מרוכזים בקידום תוכנית מקיפה ושיטתית לטיפול בה".

    מבקר המדינה, יוסף שפירא (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
    מבקר המדינה, יוסף שפירא(צילום: יריב כץ)
     

    גמלת הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה מיועדת לספק רשת ביטחון אחרונה למשפחות במצוקה כלכלית, שאינן מסוגלות להבטיח את הכנסתן בכוחות עצמן, והן חסרות כל מקור קיום או שהכנסתן מזערית. שיעור ניכר מהזכאים מקבלים את הגמלה לאורך שנים, ולעתים גם ילדיהם אחריהם. חלק ממקבלי הגמלה נכנסים ויוצאים ממעגל הבטחת ההכנסה משום שאינם מצליחים להשתלב בתעסוקה יציבה ומכניסה ולפרוץ את מעגל העוני.

     

    השתלבות בתעסוקה היא הכלי העיקרי לשיפור מצבם הכלכלי של מקבלי הגמלה, והגוף העיקרי האמון על כך הוא שירות התעסוקה, יחד עם ביטוח לאומי, שהוא הגוף שבאמצעותו משולמת הגמלה, ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מאז 2016 אמון שר העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ, על תחום התעסוקה כולו: על משרדו, על הביטוח הלאומי ועל שירות התעסוקה.

     

    בכדי לוודא שרק מי שבאמת אינו מסוגל להתפרנס בכוחות עצמו יזכה לתמיכת הגמלה, על תובע הגמלה לעמוד גם ב"מבחן תעסוקה" - להיות זמין ומוכן לקבל כל עבודה שיציע לו שירות התעסוקה הישראלי, אלא אם כן החוק פוטר אותו מכך.

     

    עם זאת, מחברי דו"ח המבקר טוענים כי במצב הנוכחי, שבו ניתן טיפול חלקי ובלתי מתואם, לא ניתן לזהות מי ממקבלי גמלת הבטחת הכנסה יכולים, בעזרת תמיכה ראויה, להשתלב בתעסוקה, ומי הם המעטים שבאמת ובתמים אינם מסוגלים לדאוג לפרנסתם בעצמם, ומטילים ספק אם מעטים אלה יכולים להתקיים בכבוד מהגמלה הניתנת להם כיום.

     

    דו
    (מקור: דו"ח מבקר המדינה)

    חסמים רבים ומורכבים מונעים ממקבלי הגמלה את השתלבות בשוק העבודה. מגוון גופים ממשלתיים מציעים כיום כלים ותוכניות תעסוקתיות: משרד העבודה והרווחה ומשרד העלייה והקליטה מציעים תכניות לקהל יעד רחב, שלפחות מקצת ממקבלי הגמלה יכולים להיות זכאים להשתתף בהן, ושירות התעסוקה - לצד פעילותו השוטפת לתיווך ישיר בין תובע הגמלה ובין מעסיק ומשרה מסוימים - מפעיל מסוף 2014 את תוכנית "מעגלי תעסוקה", שמטרתה לשלב בתעסוקה תובעי הבטחת הכנסה חדשים שגילם 50 או פחות באמצעות הסרת חסמים המונעים את השתלבותם בעבודה.

     

    המשתתפים בתוכנית נפגשים מדי שבוע עם מתאם השמה ייעודי בשירות התעסוקה, ופעמיים בשבוע עם מאמן אישי או עם מנחה סדנאות, ומקבלים מגוון כלים תעסוקתיים. מנתוני המחקר המלווה של התוכנית עלה כי עד מועד סיום הביקורת התוכנית הוכחה כאפקטיבית.

    שר העבודה והרווחה, חיים כץ (צילום: הדס פרוש/פלאש90) (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
    שר העבודה והרווחה, חיים כץ(צילום: הדס פרוש/פלאש90)

    תקציב התוכנית, שנקבע בסיכומים תקציביים שנחתמים מדי שנה בין משרד האוצר לשירות התעסוקה, הוא כ-37 מיליון שקל לשנה. לפי מחברי הדו"ח, הפעלת תוכנית "מעגלי תעסוקה" אמנם הגדילה באופן ממשי את מספר מקבלי הגמלה שמקבלים כלים תעסוקתיים, אך רובם עדיין זוכים לטיפול חלקי ומועט ביותר - לפחות 81% ממקבלי ה"ה ב-2016 לא קיבלו אף כלי תעסוקתי בשנים 2016-2014.

     

    מחברי הדו"ח מציינים כי על שר העבודה והרווחה, חיים כץ, שתחת סמכותו מרוכז כל תחום התעסוקה, לגבש עם משרד האוצר מדיניות כוללת בנושא הטיפול במקבלי גמלת הבטחת הכנסה, הסרת חסמיהם לעבודה והבטחת קיומם המינימלי בכבוד. "יש להקים מערך אפקטיבי ומתואם של מענים וליווי למקבלי גמלת הבטחת הכנסה רבים ככל האפשר, בין השאר גם באמצעות הרחבת תוכנית 'מעגלי תעסוקה'", מציינים מחברי הדו"ח.

     

     

    "יש לוודא שכל משפחה המקבלת גמלת הבטחת הכנסה תקבל את הטיפול הראוי והמותאם לה ושיש גורם אחד שמכיר אותה על כל צרכיה, שמלווה אותה ומסייע לה בתיאום הטיפול ובמיצוי זכויותיה". לגבי אלו שנקבע כי אינם מסוגלים לצאת לעבודה, מחברי הדו"ח קוראים להפנות עבורם יותר משאבים כדי "לאפשר גם להם קיום מינימלי בכבוד".

     

    התייחסותו של משרד העבודה והרווחה לדו"ח המבקר: "משרד העבודה והרווחה משקיע משאבים נרחבים לפיתוח מענים לתעסוקה ולמיצוי הזכויות. המשרד, בראשות השר חיים כץ, הקים בשלוש השנים האחרונות 104 מרכזי "עוצמה" ברשויות המספקים תכניות תעסוקה ושירותי מיצוי זכויות הכוללים קבלת קצבאות. הדבר הזה נעשה גם בצורה יזומה לאלו הנזקקים לכך. יחד עם מרכזי עוצמה, פועלת התוכנית "נושמים לרווחה" שבשנת 2017 רשמה בקרב 2,500 משתתפות התוכנית עלייה של 53% בהכנסה הכוללת (שכר וקצבאות) ביחס לנקודה שבה הצטרפו לתוכנית.

     

    "כמו כן, עומק העוני בקרב המשפחות הללו צומצם ב-33%. בכל הקשור בהשתלבות בשוק העבודה, המשרד מפעיל בשנה האחרונה את תוכנית "תנופה" ב-15 מוקדים, המטפלת ב-2000 איש מדי שנה בחזרה למעגל העבודה. לגבי קורסים במימון המדינה, האגף להכשרה מקצועית פועל לקיצור משך הקורסים ולהתאמתם המיטבית, כל העת, לצורכי שוק העבודה בישראל.

     

    "שר העבודה והרווחה אף הגדיל את המשאבים המוקצים להכשרה בשיתוף המעסיקים על ידי הגדלת התקציב בשנת 2019, ועל ידי בניית תכניות הכשרה ייעודיות ואיכותיות, לדוגמת 'טאלנט דיגיטלי', פרויקט הכשרה משותף של המשרד עם גוגל שיצא לדרך השנה, ועוד".

     

    משירות התעסוקה נמסר: "שמחנו לראות כי מבקר המדינה בחר לציין לחיוב את פעילות שירות התעסוקה בשנים האחרונות, לקידום מקבלי גמלת הבטחת הכנסה. פעולות ותוכניות שירות התעסוקה בתחום זה הביאו לירידה חסרת תקדים של 40% במספר תובעי הבטחת הכנסה החייבים במבחן תעסוקה.

     

    "יש לברך על כך שהמבקר בחר לבחון את הטיפול במקבלי גמלת הבטחת הכנסה, תחום חשוב, המערב מספר גורמים ממשלתיים ואשר לרוב אינו נמצא במוקד הדיון הציבורי. עיקר המלצות המבקר הן להרחיב בצורה ניכרת את היקף הפעולות אותן מבצע כיום שירות התעסוקה. אנו מקווים כי דו"ח זה יסייע ברתימת הגופים השונים לקידום משימה חשובה זו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים