"חבר מביא חבר": מינויי מקורבים בדו"ח המבקר על עמידר

מינוי מכרים ומקורבים, חשדות לניגודי עניינים, התקשרויות ללא מכרזים, יו"ר שמשתמש במתקני החברה לקידום עיסוקיו האחרים, מעורבות דיקרטורים בהליכי הניהול ומימון תשדיר פרסומת לשר הבינוי והשיכון, יואב גלנט - אלו רק חלק מהליקויים החמורים המופיעים בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') בנוגע לפעילותה של החברה הממשלתית לשיכון, עמידר .

הרב המעופף והחברה הסודית. עיקרי דו"ח המבקר

המיליארדים האבודים: המבקר תוהה מה עלה בגורל החובות למשרדי הממשלה

מבקר המדינה: כשלים מתמשכים של גופי הממשלה בטיפול בבעיות הבטיחות בבנייה

נשארים עניים: 81% ממקבלי הבטחת הכנסה לא קיבלו כלים כדי לחזור לשוק העבודה

המבקר: "בוקה ומבולקה" בטיפול באפר הפחם

מבקר המדינה על הפיס: כך חרג היו"ר מסמכותו - והיה מעורב בניהול השוטף

בדו"ח מפורט כי עמידר מתמקדת בניהול, מכירה והשכרה של כ-40 אלף דירות בדיור הציבורי עבור אוכלוסיות קשות יום. בשנת 2016 הסתכמו הכנסותיה בכ-400 מיליון שקל, רובו מכספים שהעבירה המדינה לשם ניהול ותחזוקת הדיור הציבורי.

המבקר בחן את סדרי הניהול, הארגון וההתקשרויות של החברה בחודשים מרס-נובמבר 2016. בתקופה זו כיהנו בדירקטוריון החברה 10-8 חברים ובראשו עמד עו"ד יצחק לקס, שסיים את תפקידו ביולי 2017. בתפקיד מנכ"ל החברה כיהן ראובן קפלן, שמונה ביוני 2015.

כפל הוצאות ומינוי מקורבים

המבקר מצא ליקויים חמורים בפעילות בכירי החברה, כשבין השאר מוזכר כי יו"ר החברה, שהועסק בחצי משרה, עסק בכ-15 תפקידים נוספים במקביל, ואף נטען כי עשה שימוש במשאביה לשם נושאים הקשורים לעיסוקיו האחרים. בנוסף, החברה מימנה מתקציב הפרסום שלה פעולות לקידום תדמיתו של היו"ר, בין השאר באמצעות קידום תוכן חיובי בדפי התוצאות של מנועי החיפוש ברשת.

כן מפורט בדו"ח כי בכירי החברה התנהלו באופן בעייתי בכל הקשור להוצאותיהם האישיות. כך למשל נמצא כי המנכ"ל ובעלי תפקידים נוספים קיבלו כפל תשלום בגין הוצאות אירוח. עוד מצוין כי החברה הקצתה כלי רכב לעובדים מבלי לבחון אם הם זכאים לכך.

שר הבינוי והשיכון ויו"ר עמידר לשעבר, יצחק לקס(צילום: גדעון מרקוביץ)

המבקר מוסיף כי שיעור ניכר של כ-19% מעובדי החברה גויסו בניגוד לנהלים וללא הליך תחרותי, בדרך של "חבר מביא חבר". בכלל זה נטען כיצד בכירים בחברה ובדירקטוריון היו מעורבים במינויי מכרים, בהם היו"ר שהיה מעורב במינויים של ארבעה עובדים, מנכ"ל החברה וכן היועץ המשפטי, שאמור לשמש כ"שומר הסף".

במקרה אחר המוזכר בדו"ח נטען כי אחד מחברי הדירקטוריון, שאת מועמדותו הציע שר הבינוי לשעבר אורי אריאל, לא דיווח על זיקתו הפוליטית במסגרת הליך מינויו.

תשדיר לקידום השר

עוד מצויין בדו"ח, כי משרד הבינוי ועמידר מימנו תשדיר טלוויזיה הנוגע לפרויקט "שיקום שכונות חוזר", שבהפקתו הייתה מעורבת לשכת השר ושרובו עסק בחייו האישיים - ללא גילוי נאות כי הוא מומן מכספי הציבור. המבקר מציין כי פעולות לשכת השר עמדו בניגוד להנחיות האוסרות על פרסומת וקידום אישי של נושאי משרה, וכי בעקבות הביקורת פעלו השר ומנכ"ל המשרד דאז למניעת ליקויים דומים בעתיד.

התקשרויות ללא מכרזים

ליקויים נוספים בדו"ח מגלים כיצד עמידר הובילה התקשרויות רחבות היקף שלא בהתאם לדיני המכרזים. באחד המקרים ביצעה החברה התקשרות בהיקף ניכר לשכירת משרדים בחולון, ללא דיווח על היכרות מוקדמת של המנכ"ל עם משווק הנכס.

במקרה אחר, החברה התקשרה ללא מכרז עם גרעינים חברתיים לשם ביצוע פיילוט להקמת מועדוניות בשלושה יישובים, בהיקם של כמעט מיליון שקל. עוד מוזכר מקרה בו ועדת המכרזים העליונה בחברה אישרה להשכיר את משרדי עמידר בתל אביב לרשת מלונות לתקופה של 25 שנה בעבור כארבעה מיליון שקל לשנה, בהתקשרות ללא מכרז.

בית עמידר שהפך לבית מלון(צילום: מוטי קמחי)

"פעולותיה של עמידר ממומנות מכספי הציבור, ונוכח זאת מנהליה חבים לציבור את חובת הנאמנות", מציין המבקר. "בכלל זה, חובה עליהם להקפיד הקפדה יתרה על קיום ההוראות המחייבות של הדין והנהלים ועל תרבות ארגונית נאותה, מינהל תקין וזהירות בכל הנוגע לשימוש במשאבי החברה, שהם משאבי ציבור.

"מעבר לכך, מנהלי החברה הם אלה שאמורים לשמש דוגמה לשאר עובדי החברה בהתנהלותם. ואולם, מממצאי הביקורת עלה כי נושאי משרה בכירים ביותר פעלו בחלק מהמקרים תוך התעלמות מחובות מינהליות וארגוניות החלות עליהם שנועדו להבטיח תרבות ארגונית ההולמת גוף ציבורי, ובכך פגעו בתרבותה הארגונית. בביקורת עלה שבאותם מקרים הם פעלו תוך חריגה מסדרי מינהל תקינים, שאין לה מקום בחברה ממשלתית הממומנת על ידי הציבור".

בהמלצותיו, מורה המבקר לבכירי החברה להימנע מלהתערב בהליכי מינויים ובעבודה השוטפת, לבחון את ההתקשרויות שחרגו מכללי המרכזים, ולהקפיד לנהוג בכספי החברה בהתאם לנהלים. בנוסף ממליץ המבקר לרשות החברות לשקול את הסדרת הליכי הקבלה של כלל העובדים בחברות הממשלתיות, וכן לעקוב בקפידה אחר ההתקשרויות של עמידר. בצד אלו, מצוין לחיוב כי עוד במהלך הביקורת החלה עמידר לתקן חלק ניכר מהליקויים שהעלה הדו"ח וליישם את המלצותיו.

מחברת עמידר נמסר בתגובה: "יש לנו הערכה רבה למוסד הביקורת ובהתאם, כפי שצוין בדו"ח - פעלנו בהצלחה לטפל בנושאים שהצריכו טיפול, עוד בטרם השלמת הדו"ח. כארגון הפועל להתייעלות, אימצנו את ההמלצות, עדכנו את הנהלים ובנינו את תהליכי הבקרה הנדרשים. זהו המקום להזכיר שחלק ניכר מהביקורת מתייחס לבעלי תפקידים שכבר אינם חלק מהחברה. נמשיך לעשות כל מאמץ, לטובת מתן שירות ראוי ואיכותי לדיירי הדיור הציבורי, ברחבי הארץ.

"ולעצם העניין: בנושא מעבר המשרדים: השכרת משרדי החברה ברחוב שאול המלך בתל אביב והמעבר לעיר חולון הביאו לחסכון של כ-4 מיליון שקל בשנה, המוקדשים כולם לרווחת דיירי הדיור הציבורי.

"בנושא המינויים: המינויים שבוצעו בחברה במהלך 3 השנים האחרונות, הנם מינויים של אנשי מקצוע, שנבחרו בהליך שוויוני וקפדני - כנדרש בנהלים. בנושא הפרסום: תקציב הפרסום של החברה מושקע כיום במלואו בטיפול ברווחתם של דיירי הדיור הציבורי.

"בנושא החזר ההוצאות: מדובר בטעות טכנית שנבעה ממערכת דיווח שכר מיושנת. הסכום המדובר, שהינו בהיקף קטן ביותר, הוחזר באופן מיידי לקופה הציבורית. בנושא המכרזים: בוצע תהליך מקיף לשיפור תהליכי הרכש והמכרזים בחברה".

ליקויים בפיקוח על רשות מקרקעי ישראל

בדו"ח נוסף שפרסם היום המבקר, נקבע כי מועצת מקרקעי ישראל כשלה בתפקידה כמפקחת על פעולות רשות מקרקעי ישראל, המופקדת על ניהול אדמות המדינה. הביקורת בוצעה בחודשים פברואר עד ספטמבר 2017, ובמסגרתה נבדקה עבודת המטה וסדרי קבלת ההחלטות במועצה בשנים 2016-2015. יו"ר המועצה בתקופת הביקורת היה שר האוצר משה כחלון.

בין השאר נמצאו ליקויים בעבודת המטה של רשות מקרקעי ישראל לקראת דיוני המועצה, בהם היעדרם של נתונים רלוונטיים, חוות דעת מקצועיות וחלופות. במקרים רבים, מצוין, המועצה הסתפקה במקרים רבים במידע לוקה בחסר, שהציגה לפניה הרשות, ולמעשה קיבלה החלטות ללא תשתית המידע הנדרשת.

כך למשל מוזכרת ישיבה בה אושרה הצעת החלטה בנושא הקצאת קרקע לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח. "המבקר ציין בעבר כי מסלול זה מביא לאובדן הכנסות של המדינה וכי הוויתור הממוצע של המדינה על הכנסות מהקרקע עומד על כ-1.7 מיליון שקל ליחיד דיור אחת", נכתב בדו"ח.

"בהתחשב בכך שמדובר באפיק שהממשלה הגדירה כאמצעי בסיסי לטיפול במחסור בדיור", מוסיף המבקר, "מדובר בהישג זניח ביותר שעלותו גבוהה ומעוררת ספק בנוגע לכדאיותה הכלכלית של השקעה זו ולתרומתה לציבור כולו. למרות האמור לא צירפה רשות מקרקעי ישראל להצעת ההחלטה אומדן תקציבי".

עוד מצוין בדו"ח, כי המועצה לא דנה בתוכניות העבודה של רשות מקרקעי ישראל, לא בחנה עמידתה ביעדים ולא אישרה את תקציבה. בנוסף נמצאו ליקויים בכל שלבי עבודת המטה במועצה, מהכנת החומר לקראת הדיונים ועד לקבלת ההחלטות ומעקב אחר ביצוען. גם בהרכב המועצה נמצאו ליקויים הנוגדים את הוראות החוק, בהם היעדרו של משקיף מטעם ארגוני הסביבה ונציג מטעם אוכלוסיית המיעוטים.

בין המלצותיו מורה המבקר למועצה לנקוט את הפעולות הדרושות, שיבטיחו כי ההחלטות שהיא מקבלת יביאו את מירב התועלת לציבור, ובכלל זה קביעת הוראות שיבטיחו קבלת מלוא המידע הרלוונטי קודם לקבלת החלטות.

כן מצוין כי על שר האוצר, הממונה על ביצוע החוק, לפעול ללא דיחוי למינוי הנציגים החסרים במועצה. "נוכח כל ממצאי דו"ח זה, על שר האוצר לשקול להתקין, מכוח הסמכות שהקנה החוק לשר הממונה, תקנות אשר יסדירו בצורה טובה יותר את עבודת המועצה וועדותיה", מסכם המבקר.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רמ"י קיבלה לידה את דו"ח הביקורת ובימים אלה שוקדת על למידתו והפקת הלקחים הנדרשים ממנו. כבר בשלב גיבוש התגובה לטיוטת הדו"ח, החלה רמ"י ביישום וצמצום הפערים שהועלו על ידי המבקר.

"בין היתר, יזמה הרשות שינויים בתקנון מועצת מקרקעי ישראל שעיקרם חובת הצגת תשתית נתונים ראויה להצעות ההחלטה, לרבות התייחסות היועץ המשפטי והתייחסות להיבטים תקציביים ככל הנדרש.

"בנוסף, כדי שהמועצה תוכל להקדיש את עיקר משאביה לניהול המדיניות הקרקעית של ישראל בצורה היעילה והטובה ביותר, הקימה המועצה ועדת משנה לבחירת הנושאים שיובאו לדיון במליאת המועצה".