מבקר המדינה: כשלים מתמשכים של גופי הממשלה בטיפול בבעיות הבטיחות בבנייה
כ-20 אלף קבלנים לא רשומים שעוברים על החוק באין מפריע, קבלנים שלא נותנים את הדין על עבירות בטיחות, אלפי אתרי בנייה שאין עליהם פיקוח וחקירות תאונות עבודה קטלניות שנסגרות בשל קושי באיסוף ראיות. למרות שהתריע בעבר פעמים רבות על ליקויי הבטיחות בענף, גם דו"ח המבקר הנוכחי מצביע על התרשלות משרדי השיכון, האוצר והרווחה בטיפול בנושא. בינתיים מניין הקורבנות ממשיך לעלות
יום לאחר שנהרג פועל בניין נוסף בתאונת עבודה קשה - מבקר המדינה מפרסם היום (ג') דו"ח לפיו כלל הגופים הממשלתיים, ובראשם משרד השיכון, אינם ממלאים את תפקידם למיגור בעיות הבטיחות החמורות בענף, המוביל בשיעור ההרוגים בתאונות עבודה.
הרב המעופף והחברה הסודית. עיקרי דו"ח המבקר
המיליארדים האבודים: המבקר תוהה מה עלה בגורל החובות למשרדי הממשלה
"חבר מביא חבר": מינויי מקורבים בדו"ח המבקר על עמידר
נשארים עניים: 81% ממקבלי הבטחת הכנסה לא קיבלו כלים כדי לחזור לשוק העבודה
המבקר: "בוקה ומבולקה" בטיפול באפר הפחם
מבקר המדינה על הפיס: כך חרג היו"ר מסמכותו - והיה מעורב בניהול השוטף
נלחמים בתאונות העבודה בבניין - מעקב ynet:
"יש קבלנים של חברות בנייה שלא מודעים לאחריותם הפלילית לתאונות עבודה"
חצי מהפקחים בחופשת פסח, אתרי הבנייה ממשיכים לפעול
פברואר גבה 7 קורבנות בענף הבנייה
המבקר מצביע על היעדר בקרה ומעקב של משרדי הממשלה בשנים 2001-2017 אחר קבלנים הפועלים בניגוד לחוק. בנוסף, הוא בוחן את הטיפול בליקויים עליהם הצביע בדו"חות קודמים, שעסקו בכשלי הבטיחות בענף.
בין הליקויים הרבים בדו"ח הנוכחי מצוינת אכיפה לקויה ומזערית מצידו של רשם הקבלנים, הפועל תחת משרד השיכון, כלפי קבלנים שעוברים על החוק ומסכנים חיי אדם. בנוסף מצוין, כי מינהל התכנון במשרד האוצר טרם הסדיר את הליכי הבקרה על הענף, וכן הפיקוח הלקוי מצד מפקחי מינהל הבטיחות במשרד העבודה על הנעשה באתרי הבנייה.
אכיפה לקויה והיעדר כתבי אישום
חלק משמעותי בדו"ח מתמקד באכיפה לקויה מצידו של רשם הקבלנים, אחר קבלנים שעוברים על החוק. כפי שמצוין, משרד הבינוי והשיכון ורשם הקבלנים הפועל תחתיו, אינם מפעילים מערך אכיפה יעיל ואפקטיבי, הכולל מנגנון לאיסוף ראיות והכנת כתבי אישום נגד קבלנים מפירי חוק, וכפועל יוצא הם אינם מוגשים כלל.
בתוך כך, הרשם כמעט שאינו מפעיל את סמכותו להוציא צווי הפסקת עבודה מנהליים נגד קבלנים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים כנדרש בחוק, כאשר בשנים 2013-2016 הוצאו 30 צווים בלבד. מספרם של הקבלנים שאינם רשומים נאמד בכ-20 אלף. "פעילותו בנדון הייתה דלה ביותר, עד כדי חוסר מעש", מצין המבקר בהתייחסו לרשם.
הרשם, כך קובע המבקר, אף לא נקט בצעדי משמעת נגד קבלנים, שהוצאו נגדם צווים רבים בגין עבירות בטיחות. משרד הבינוי מסר כי מתבצע כיום איסוף וניתוח מידע לקראת הבאת חברות קבלניות ראשונות לשימוע, אולם המבקר העיר כי יש להשלים את הטיפול בנושא בדחיפות, "בשל הפגיעה בהרתעה הנדרשת לשמירה על הבטיחות בענף".
עוד מפורט, כי טרם הושלמה הקמת מערך האכיפה באגף הרשם, כשעד כה גויסו רק 3 מפקחים, שטרם הוסמכו על ידי משרד האוצר. במשרד האוצר מסרו כי הנושא בטיפול הלשכה המשפטית ומשרד הבינוי השיב למבקר כי הוא פועל לתיקון הליקויים באמצעות מערך האכיפה המוקם בימים אלה.
בביקורת על הרשם מציין המבקר, כי הוא גם אינו ממלא את תפקידו ככתובת לתלונות על ליקויי בנייה והפרות חוזים, אף שהנושא בסמכותו. "הפעולות שנקט אגף הרשם כדי להביא לידיעת הציבור את קיומה של אפשרות לפנות אליו בתלונה, מוגבלות מאוד ומעטות ביחס לעניין הציבורי ולריבוי התביעות", נכתב בדו"ח. במשרד הבינוי ציינו כי הם פועלים לפרסום מנגנון תלונות.
המבקר מתריע, כי רישום הקבלנים הוא שמירה על ביטחון הציבור מפני בנייה לא נאותה שעלולה לסכן חיי אדם. בהמלצותיו הוא מורה למשרד הבינוי להשלים בדחיפות את הקמת מערך הפיקוח והאכיפה כדי לטפל בקבלנים שמבצעים עבודות ללא הרשאות וכן את הטיפול בנקיטת אמצעי משמעת נגד קבלנים שקיבלו צווי בטיחות רבים.
"הפעלת צעדי אכיפה וענישה כלפי קבלנים בלתי רשומים העוברים על הוראות החוק היא מרכיב חיוני במערכת כוללת של הבטחת איכות ובטיחות בענף הבנייה", מדגיש המבקר. "עיכוב הטיפול בכך פוגע בהרתעה הנדרשת בתחום השמירה על הבטיחות".
ליקויים במסירת מידע מגורמים שלטוניים
כשל מרכזי נוסף עליו הצביע המבקר כבר בדו"ח משנת 2005, הוא ליקויים בקבלת מידע ממינהל הבטיחות, הפרקליטות, המשטרה והנהלת בתי המשפט, אודות קבלנים שעברו על החוק או שבאתריהם אירעו תאונות עבודה.
הביקורת העלתה כי מינהל הבטיחות לא עמד בהתחייבותו למסור דו"חות מסודרים על תאונות העבודה בענף, וכי הרשם הפסיק לקבל העתקים מפסקי דין נגד קבלנים שהורשעו בעבירות בטיחות.
ממינהל הבטיחות ומרשם הקבלנים נמסר כי הם פועלים לבניית ממשק מסודר למסירת המידע, ובמשרד המשפטים ציינו כי הם שוקלים הקמת מנגנון שיעזור לרשם לקבל את פסקי הדין.
תחום השיפוצים פרוץ
פרק נוסף מוקדש לענף השיפוצים, בו פועלים אלפי קבלנים לא רשומים, המבצעים עבודות שאינם מוסמכים לבצען. קבלן שאינו רשום בפנקס מוגבל בביצוע עבודות בהיקף של עד 44 אלף שקל, אבל רבים מהם מבצעים עבודות בהיקף גדול יותר. המבקר מציין כי המתווה, שאמור היה לפתור את הבעיה, טרם יושם - רישום קבלני שיפוצים שיכולים לבצע עבודות בהיקף של עד 350 אלף שקל.
עם זאת, בעיתוי מקרי (או שלא), היום, זמן קצר לפני פרסום הדו"ח באופן פומבי, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, חתם על תיקון לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, שנועדו לאפשר לאלפי קבלנים להירשם בפנקס הקבלנים ולקבל רישיון לעסוק בעבודות שיפוצים. התקנות ייכנסו לתוקף בתוך 30 יום.
התקנות נועדו להסדיר את התחום, בו עוסקים אלפי קבלנים ללא רישיון. כפי שנקבע, קבלני שיפוצים, המבצעים עבודות של עד 350 אלף שקלים, יוכלו להירשם בפנקס הקבלנים ולהחזיק ברישיון לעסוק בעבודות שיפוצים. רשם הקבלנים יפנה את המועמדים המתאימים למבחנים מקצועיים על מנת לקבל את הרישיון. קבלנים שיעבדו ללא רישיון - יעברו על החוק.
לפי דו"ח המבקר שפורסם היום, 24% מתאונות העבודה הקטלניות בשנת 2016 אירעו במסגרת שיפוצים, שיעור גבוה יחסית לעבודות הנחשבות לפשוטות יחסית. בחינות ההסמכה שהקבלנים עשויים להידרש להן במסגרת הרישום, כוללות גם את נושא הבטיחות והגיהות, ובקיאות בו עשויה לתרום להפחתת התאונות.
הממשלה לא מיישמת את החלטותיה
גם הליקויים עליהם הצביע המבקר בדו"חות קודמים טרם טופלו. כך, בפרק העוסק בפעולות הממשלה להבטחת הבטיחות בענף מצוין כי הממשלה עדין אינה מיישמת את החלטותיה בנושא, שהתקבלו כבר בשנת 2006, בעקבות מסקנות ועדת זיילר, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות אסון ורסאי.
נושאים אלו עמדו לביקורת בדו"ח משנת 2015, אז נקבע, כי מצב הבקרה ההנדסית על תכנון מבנים לא שונה באופן ניכר מהמצב בתקופת אסון ורסאי.
דו"ח המבקר מ-2015: "בקרת הבנייה לא שונה מהמצב באסון ורסאי"
בתוך כך, מינהל התכנון במשרד האוצר ומשרד המשפטים לא השלימו את תקנות קוד הבנייה, שאמורים להחליף את החקיקה הקיימת והעמומה בתחום. המבקר מתריע כי מדובר ב"עיכוב לא סביר, המקבע מצב מדאיג של היעדר הקפדה מספקת על איכות הבנייה ועל מניעת ליקויי בנייה ובטיחות מבנים. בשנים אלו התרחשו תאונות ואסונות באתרי בנייה, שנגרמו מכשלים בתכנון ובביצוע של הבנייה".
עוד מצוין, כי הממשלה גם לא מקדמת את הקמתם של מכוני בקרה פרטיים, שנועדו לבחון את התכנון והבנייה של מבנים, וזאת בעיקר בשל מחלוקות בין משרדיות. "בחלוף כ-11 שנים מהחלטת הממשלה ליישם את המלצות ועדת זילר טרם הוקם וטרם החל לפעול אף לא מכון אחד ליישום בקרה הנדסית וטכנית על תכנון מבנים ובנייתם", מציין המבקר. "האחריות לכך מוטלת בעיקר על מינהל התכנון, אשר לא השכיל לגבש את התקנות הנחוצות בהסכמה עם הגורמים האחרים, בהם רשות הכבאות".
בהמלצותיו מורה המבקר למינהל התכנון להוציא לפועל את את קוד הבנייה ומכוני הבקרה, ובמידה שנותרו מחלוקות מהותיות להביא אותן בפני ראש הממשלה.
פיקוח לקוי על אתרי הבנייה
פרק נוסף עוסק בליקויים בטיפול בבטיחות העובדים בענף, עליהם הצביע המבקר בדו"ח משנת 2016. כפי שמצוין, בזמן ששיעור תאונות העבודה בכלל המשק ירד בשנים 2016-2013, הרי שבענף הבניין נרשמה דווקא עלייה.
המבקר מצא כי מינהל הבטיחות במשרד העבודה תיקן את הליקויים באופן חלקי בלבד, כאשר תדירות ביקורי מפקחי הבטיחות באתרי הבנייה עדיין נמוכה. עוד מצוין, כי מבין 7,000 מנהלי עבודה שמינהל הבטיחות תכנן להכשיר לעבודה בגובה, הוכשרו 3,377 בלבד, פחות מ-50%.
במשרד העבודה פירטו בתגובה לביקורת את הפעולות בהן נקטו דוגמת העלאת סכומי העיצומים על הפרות בטיחות, מבצעי פיקוח ואכיפה ותוכנית להפעלת רחפנים לאיתור כשלי בטיחות באתרים. אולם המבקר מעיר כי לא די בכך ויש להגביר את הפעולות כלפי המעסיקים.
"טרם חל המפנה הדרוש שיביא לשינוי המציאות העגומה בתחום תאונות העבודה בענף זה", מציין המבקר. "על מינהל הבטיחות לוודא שהגדלת מספר המפקחים תהיה יעילה ואפקטיבית ובהתאמה לצורך, כך שמספר הביקורים באתרי הבנייה יעלה משמעותית, יביא לאיתור רב יותר של כשלי בטיחות ויסייע בהפחתת מספר התאונות והנפגעים באתרים אלה".
אי הגשת כתבי אישום בעקבות תאונות עבודה
הדו"ח מצביע גם על הקושי בגשת כתבי אישום בחקירות תאונות עבודה קטלניות באתרי הבנייה. כפי שמודגם, מבין 148 תיקים שהתקבלו בפרקליטות בשנים 2016-2010, הוגשו כתבי אישום ב-27 תיקים נגד 46 נאשמים בלבד, רק 7 מהם קבלנים. במקביל, נגנזו חשדות נגד 360 חשודים, למעלה ממחציתם בשל חוסר ראיות.
המשטרה הציגה בתגובה את המתווה להקמת יחידה ארצית לחקירת תאונות עבודה, משולבת עם מפקחי משרד העבודה (לאחרונה נודע כי הקמת היחידה תדחה לשנת 2019, זאת לאחר שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הכריז כי תוקם עוד השנה). משרד העבודה השיב למבקר כי הוא פועל לשיפור אופן העבודה עם המשטרה והקצה שלוש משרות למפקחי בטיחות ביחידה כשתוקם.
משרד המשפטים מסר כי שיעור הגניזה מחוסר ראיות בתיקי תאונות עבודה בענף הבנייה (52%) אינו שונה מהותית מכלל התיקים הפליליים (45% בשנת 2016). לתשובה צורף מכתב פרקליט המדינה, המצביע על הקושי למצות את הדין עם האחראים לאסונות באתרים: "תיקי חקירה בגין תאונות עבודה אינם מקבלים טיפול מיטבי כלל ועיקר, שכן הם מחייבים מומחיות מיוחדת המצויה בידי מפקחי משרד הכלכלה שאינם רבים ואינם זמינים באופן שוטף לרשות המשטרה".
המבקר מורה למשטרה, לפרקליטות ולמינהל בטיחות, לייעל את גיבוש התשתית הראייתית בתיקי תאונות עבודה ובכלל זה לעמוד על הסיבות לסגירת תיקים בשל חוסר ראיות. "ענף הבנייה עתיר סיכונים, וביצוע עבודות בנייה באיכות בלתי מספקת עלול לגרום נזק רב, מסכן את הציבור ועולה לא אחת בחיי אדם", מסכם המבקר.
"לכשלים המתמשכים בנושאים אלה השלכות משמעותיות על המשק ועל שלום הציבור. על השרים הרלוונטיים - ובעיקר שר הבינוי, שר האוצר ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - לפעול במרץ לתיקון הליקויים. על הממשלה לוודא כי המשימות שהוטלו על המשרדים והגופים הממשלתיים ימומשו ללא דיחוי".
משרדי השיכון: בוחנים הפעלת אמצעי משמעת נגד קבלנים שהוצא נגדם צו בטיחות
משרד השיכון מסר בתגובה לדו"ח כי "האחריות והסמכות לנושא הבטיחות באתרי הבנייה נמצאת בראש ובראשונה תחת האגף לפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה.
"החל מחודש מרץ 2017, עם כניסתו של רשם קבלנים חדש, הוחלט לשקול הפעלת אמצעי משמעת נגד קבלנים שהוצא נגדם צו בטיחות. בהתאם לכך המשרד יזם שיתוף פעולה עם משרד העבודה והפרקליטות על מנת לאפשר קבלת נתונים ונגישות למידע, שלא היתה לפני כן והיא הכרחית לפעילות זו. המשרד ימשיך ליישם את פעולת הביקורת ככל שניתן".
משרד העבודה והרווחה מסר, כי "עיקר הביקורת נוגע לשנים 2015-2016 בעוד שזרוע העבודה הצטרפה למשרד הרווחה בסוף שנת 2016. עם קליטת זרוע העבודה, ובהובלתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ נעשו פעולות רבות להגברת הבטיחות באתרי הבנייה, ביניהן: הכשרה והפעלת מערך מפקחי מינהל הבטיחות לעניין השימוש בצו המאפשר, לראשונה, הטלת עיצומים כספיים על קבלנים רשלנים.
"עם כניסת הצו לתוקף בינואר 2018 ניתנו למעלה מ- 1,600 קנסות בהיקף של יותר מ-44 מיליון שקל, שמטרתם להעמיק את ההרתעה האפקטיבית שתציב המדינה מול קבלנים שמשתמטים מאחריותם החוקית והמוסרית לשמירה על בטיחות ושלום עובדיהם.
"כמו כן, מספר המפקחים גדל ל-30 בתחום הבטיחות (מ-18 פקחים בלבד) דבר שמהווה מכפיל כוח. בנוסף מכרזים נוספים לאיוש 22 תקני מפקחים נוספים יצאו לדרך, ובמקביל אנו פועלים למקסם את ביצוע הארגון. כך למשל, מעת לעת מפקחים נוספים במינהל מסייעים ומתגברים את ענף הבינוי. בחודש האחרון התחלנו בהפעלת מיזמים טכנולוגיים שיאפשרו קבלת מידע נוסף על המתרחש באתרי בנייה, כגון רחפנים.
"התחלנו במבצעי אכיפה ממוקדים יחד עם הפרקליטות ורגולטורים נוספים על מנת להגביר אכיפה כוללת כלפי קבלנים רשלניים, והתחלנו בהליך של סגירת אתרים מסוכנים למשך 30 ימים. בשנה החולפת אף הגברנו את השקיפות לציבור ובאתר המשרד מפורסמים כל צווי הבטיחות הכוללים את שמות הקבלנים. ביוזמת השר אף הבאנו לפרסום של כ-700 צווי בטיחות שניתנו בחמש השנים האחרונות וזאת כדי ליצור לחץ על קבלנים לשמור על הוראות הבטיחות".
