שתף קטע נבחר

הכנסת לא תאכוף סנקציות על סרבני גט

לאחר שהוזמן למשכן הכנסת על אף הסקנציות החברתיות שהטיל בית הדין על סרבן הגט, ירון אטיאס - קובע היועמ"ש של הכנסת כי אין דרך לאסור על כניסת סרבני גט מוצהרים: "אלו סנקציות המצויות במישור החברתי-קהילתי, שאינן אכיפות מבחינה משפטית ואף אינן מופנות כלפי רשויות המדינה"

הסנקציות של בתי הדין הרבני לא חלות על הכנסת. כך עולה מחוות דעתו של היועץ המשפטי, איל ינון, בתגובה לשאילתא שהפנה יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בעקבות הזמנתו של סרבן הגט ירון אטיאס למשכן, השבוע .

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

 

אטיאס, סרבן גט מזה כשנתיים הכולא את אשתו בקשר הנישואין בניגוד לרצונה – זכה לשיימינג מכוון ברשות בית הדין הרבני בחיפה, שאף קבע בהחלטתו כי יש להחיל עליו את "הרחקות דרבנו תם" – שאותן ציין אף היועמ"ש של הכנסת במכתבו: "שלא לדבר עמו כלל", "שלא לארחו ולהאכילו ולהשקותו", "שלא לשאול בשלומו", "שלא לחלוק לו כבוד כלל ולהתרחק מעליו ככל האפשר".

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

בנוסף לשורת הסנקציות החברתיות וההלכתיות שמטרתן להפעיל עליו לחץ ציבורי למתן הגט - הוטלו על אטיאס סנקציות חוקיות, הנוגעות לאיסור יציאה מהארץ, הגבלות על אחזקת רישיון נהיגה וחשבון בנק ועוד.

 

ולמרות החלטת בית הדין נצפה הסרבן, המאמלל את אשתו, במסדרונות הכנסת ביום ב' השבוע. בירור מצד ח"כ רחל עזריה ("כולנו") העלה, לטענתה, כי ח"כ יהודה גליק ("הליכוד") הוא שככל הנראה אחראי להזמנה השנויה במחלוקת. גליק מצדו סירב לאשר או להכחיש גם אחרי שכל הח"כיות יצאו מהאולם במחאה בזמן שנאם. רק היום (ד') התייחס חבר הכנסת, יהודה גליק, לסיפור – אך בצורה מעורפלת "כיוון שאני שלם עם מה שעשיתי, אני לא רוצה להיכנס לפירוט", אמר.

 

"הסנקציות - המלצות בלבד"

עזריה מיהרה לפנות ליו"ר הכנסת – וזה פנה ליועץ המשפטי של הכנסת, וביקש לבחון דרכים לאסור על כניסתם של סרבני גט למשכן. אלא שהיום נכונה אכזבה למי שקיוו לשיתוף פעולה שיסייע להחלת עקרונות בית הדין.

 

הפוסט שפרסמה מזל דדון אטיאס ()
כולא את אשתו בקשר הנישואין. סרבן הגט ירון אטיאס

 

היועץ ציין במכתבו כי "סוגיית המעמד המשפטי של הסנקציות החברתיות המכונות 'הרחקות דרבנו תם' נדונה בבית המשפט העליון" - ובפסק דין שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים סברו שופטי הרוב כי אף שהסמכות קיימת, הרי שנוכח העובדה שהיא אינה מעוגנת מפורשות בחקיקה, אין מדובר בסנקציות מחייבות הניתנות לאכיפה, אלא בהמלצות בלבד.

 

לדבריו, חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968, מסמיך את יו"ר הכנסת להגביל את הכניסה למשכן, במטרה לשמור על הסדר והביטחון. "לצורך כך קובע החוק כי היושב ראש רשאי להביא בחשבון גם את עברו הפלילי של מבקש היתר הכניסה", כתב ינון. "התפישה העקרונית המשטרית היא שהכנסת היא 'בית העם', ושעריה פתוחים בפני העם ולא רק בפני 'מיוחסים', נכבדים ושועי ארץ, או רק בפני כאלה שעברם או 'גיליון ההתנהגות' שלהם ללא רבב".

 

היועמ"ש לכנסת: אין בזה משום לגיטימציה לתופעה

הוא הוסיף כי "נדרשים טעמים מיוחדים, הנעוצים בשיקולי סדר וביטחון, למנוע כניסתו של אדם למשכן, ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מוזמן על ידי חבר כנסת או ועדה של הכנסת".

 

"בשל כך", המשיך, "לאורך השנים פורשה סמכותו של יושב ראש הכנסת לאסור כניסה למשכן באופן דווקני ומצמצם, וזאת על מנת למנוע מצב שבו תגלוש הסמכות למניעת כניסתם של אנשים מסיבות אידיאולוגיות, פוליטיות או בשל פעילות הנחשבת קיצונית וחריגה, אף שאין בה פוטנציאל לפרוע את הסדר והביטחון במשכן, ולכן רק במקרים חריגים ונדירים מנעו יושבי ראש הכנסת את כניסתו של אדם לכנסת".

 

ינון קבע כי "סנקציות חברתיות שהוטלו על ידי בית הדין הרבני על סרבן גט", במקרה זה - אטיאס, "אמנם ניתנות בסמכות אך הן במהותן סנקציות המצויות במישור החברתי-קהילתי, שאינן אכיפות מבחינה משפטית ואף אינן מופנות כלפי רשויות המדינה ומוסדותיה", ולפיכך "אינן באות בגדר הסמכות שהוענקה ליושב ראש הכנסת למנוע כניסתו של אדם לכנסת מטעמי סדר וביטחון".

 

עם זאת, ביקש להדגיש כי "אין לראות בחוות דעת זו או באי-מניעת הכניסה למשכן הכנסת של סרבן גט משום מתן לגיטימציה כלשהי לתופעת סרבנות הגט בכלל, או במקרה ספציפי זה או אחר בפרט, ואין בכך כדי זילות החלטת בית הדין הרבני או לרפות את ידי כלל העוסקים במאבק בתופעה כאובה זו, אלא יש לראותן בהקשרן הנכון והוא גדרי הסמכויות המסורות לבית הדין הרבני מחד, וליושב ראש הכנסת מאידך".

 

ח"כ רחל עזריה אמרה בתגובה להחלטה: "אמנם אין דרך חוקית למנוע כניסה של סרבן גט לכנסת, אך עדיין חברי כנסת לא צריכים להזמין אותו ולתת לו להסתובב במשכן הכנסת שהוא מקום מכובד".

 

גליק: "סתימת פיות אינה הדרך". סוויד: "אין מקומו של סרבן גט בכנסת"

כאמור, לאחר שחולל את המהומה ביום ב', ח"כ יהודה גליק ("הליכוד") ביקש "להקדיש כמה שניות לאירוע שהיה השבוע בכנסת. עליתי לדבר ולצערי הייתה פה מהומת על בנושא מאוד רגיש, שאני מודע לרגישותו".

 

על מחאת חברות הכנסת שיצאו מהמליאה בשעת נאומו, אמר כי "בעיניי הן התנהלו בצורה מאוד לא הגונה, לאחר שמחו על התנהגותי ולא אפשרו לי לדבר". הוא ציין כי היום שוחח עם הח"כיות רויטל סויד, איילת ורבין נחמיאס ורחל עזריה. "הן אמרו שהובנתי כאילו אני מתנשא או מנסה להסתיר משהו רע שעשיתי. כיוון שאני שלם עם מה שעשיתי, אני לא רוצה להיכנס לפירוט.

 

"אני שמח שניהלנו היום את השיחה וקצת למדנו להקשיב. כך מן הראוי להתנהל גם בשאר האירועים. סתימת פיות היא לא הדרך".

 

לפני שירד מהדוכן, העירה סוויד: "אכן, אני ברמה האישית חשבתי שעשית משהו לא בסדר והתנצלתי אם פגעתי בך, אבל סרבן גט שבית הדין הטיל עליו חרמות שאסור לבוא איתו במגע, אין מקומו בכנסת ישראל - ולא משנה מה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים