שתף קטע נבחר

בדקה ה-90: אושר הניתוק בין משגיחי הכשרות לבתי העסק

משגיחי הכשרות לא יהיו עוד עובדי בתי העסק שתחת פיקוחם, הם יועסקו על ידי חברות כוח אדם אזוריות שייבחרו במכרז ארצי - ויקבלו תנאים סוציאליים: לאחר כמעט שנה אישרה מועצת הרבנות הראשית את יישום המתווה שהורה בג"ץ כדי למנוע יחסי עובד מעביד

סוף לניגוד העניינים במערך הכשרות הממלכתי? מועצת הרבנות הראשית אישרה בצהריים (ב') את המתווה לניתוק הזיקה בין משגיחי הכשרות לבתי העסק המושגחים על ידם, ולפיו המשגיחים יועסקו על ידי חברות כוח אדם חיצוניות ולא על ידי בעלי העסקים. בכך מיישמת הרבנות את פסיקת בג"ץ, לפיה יש למנוע יחסי עובד-מעביד בין משגיח למושגח עד סוף יוני 2018.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

בחודשים האחרונים פעל ברבנות צוות היגוי ליישום רפורמה נרחבת במערך הכשרות, שעליה הוחלט לפני כשנה. גולת הכותרת של מסקנות הוועדה הייתה מניעת ניגוד העניינים המובנה בעבודת המשגיחים עליה הצביעו בית המשפט והמבקר, אך הן כללו גם המלצות משמעותיות נוספות לייעול המערך הממלכתי, כמו קביעת נהלי כשרות אחידים בכל הארץ ומעבר להשגחה באמצעות מצלמות.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

לפי שעה לא התקיימה הצבעה על המתווה הרחב, בגלל חילוקי דעות בין הרבנים, החוששים לפגיעה במעמדם, לצמצום סמכויותיהם ולשלילת עצמאותם ההלכתית בתחום זה. רק הפרק העוסק בזיקה בין המשגיחים למושגחים אושר, שכן התיקון בעניין מחויב, כאמור, על פי פסיקת בג"ץ עד סוף החודש, והנושא גם עמד במרכזם של כמה דו"חות מבקר המדינה.

 

זכויות סוציאליות

על פי התוכנית, אותה גיבשה הרבנות הראשית בשיתוף עם משרד האוצר והמשרד לשירותי דת, משגיחי הכשרות לא יהיו עוד עובדי בתי העסק שתחת פיקוחם, אלא יועסקו על ידי חברות כוח אדם אזוריות שייבחרו במכרז ארצי. אלה גם יספקו את שירותי ההשגחה של הרבנות מבחינה מנהלית – עבודה שרובה נעשית כיום על ידי המועצות הדתיות.

 

סוף לניגוד האינטרסים? (צילום: גיל לרנר) (צילום: גיל לרנר)
סוף לניגוד האינטרסים?(צילום: גיל לרנר)

 

מי שחוששים לפגיעה בתנאי ההעסקה שלהם הם המשגיחים עצמם. צוות ההיגוי ביקש לקלוט אותם כעובדי מדינה כפיתרון ליחסי ניגוד העניינים עם בתי העסק – אך באוצר שללו זאת. כעת מתחייבת הרבנות כי בכל מקרה שכרם ייקבע על ידה מראש והוא לא יהיה נתון לתחרות בין החברות, כך ש"הביטחון הכלכלי של משגיחי הכשרות יישמר ואף ישופר באמצעות תנאים סוציאליים".

 

"במצב הקיים כיום, זכויותיהם של משגיחי הכשרות אינן מוסדרות והמשגיחים מועסקים לרוב באמצעות מספר בעלי עסקים", הסבירו ברבנות. "במקרה הטוב כל אחד מנפיק עבורם תלוש משכורת בנפרד, ובחלק מהמקרים המשגיחים מועסקים ב'שחור' שלא באופן מוסדר, באופן שאינו מקנה להם זכויות בכלל, וכך שכרם הנוכחי איננו קבוע ונתון למשא ומתן עם בית העסק".

 

כמענה לחששם של רבני הערים, כי חברות כוח האדם יפלשו לתחומי אחריותם כקובעי מדיניות, הוחלט כי "רק לרב המקומי או מי מטעמו הסמכות למנות משגיח כשרות, וכן השיבוץ לבתי העסק יעשה בהנחיותיו של הרב המקומי ועל פי שיקול דעתו הבלעדי". ככלל, אותן חברות לא יהיו מעורבת בנושאי ההלכה, והן יעסקו רק בתפעול מנהלי של מערך הכשרות.

 

גם חלק מהיוזמים חזרו בהם

הסתייגות הרבנים המקומיים ומשגיחי הכשרות מהמתווה השפיעה על חברי מועצת הרבנות, שנטו להתנגד למהלך ולדחות אף את הפרק העוסק ביחסי משגיח-מושגח, למרות פסיקת בג"ץ. בין הרבנים שדרשו להוריד את ההצעה מסדר היום היו גם חברי צוות ההיגוי שחתומים עליה בעצמם' ולאחר שפרסמו את מסקנות הוועדה חזרו בהם.

 

במהלך הישיבה הסוערת הבהירו הרבנים כי לא יתנו ידם לאישור המתווה אלא אם יבוצעו בו שינויים שיבטיחו את תנאי ההעסקה של המשגיחים. הרב הראשי, דוד לאו, והיועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, שהובילו את המהלך - הבהירו למתנגדים את חשיבות ודחיפות אישורו כבר בישיבה זו, וגולדברג גם הזהיר מפני המשמעות של ביזיון בית המשפט.

 

מאחורי הקלעים פעל גם מנכ"ל הרבנות, משה דגן, לשכנוע הרבנים. הרב לאו, המכהן כנשיא מועצת הרבנות, הטיל לקראת ההצבעה את כל כובד משקלו לטובת העניין, ולבסוף הצליח להשיג את הרוב הדרוש לאישור ההצעה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל לרנר
סוף לניגוד האינטרסים?
צילום: גיל לרנר
מומלצים