שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחריבים לנו את הבית: מכירת חיסול החירויות
    חוק הלאום, חוק "שוברים שתיקה" וחקירת רב מהזרם המסורתי: זו לא שעה להיכנע ולהתחבא בבית הפרטי, אלא להיאבק על הבית השלישי. לכתוב מכתבים, לצאת להפגנות, וגם להפר בגאון חוקים לא מוסריים: לחתן ולהתחתן שלא דרך הרבנות, להזמין לבתי הספר ארגונים שנויים במחלוקת - ולהחביא פליטים

    חדשות טובות?

    הרבנות ירתה לעצמה ברגל כשבערב תשעה באב עצרה את הרב דובי חיון, בעוון שהוא - כמו אלפי נשים וגברים בישראל - עורך טקסי נישואין עצמאיים. ולא, אין להם את זה ביותר גס ומטומטם.

     


     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

     

    אם היה צריך לדחוף זוגות ישראלים נוספים מחוץ להישג ידה של הרבנות, אני בטוחה שעכשיו זה יקרה, ואולי אפילו תרמה כרגע הרבנות למאמץ להפרדת הדת מהמדינה. הזמן הגיע, והפרחים - לרבנות חיפה.

     

    אבל אלו לא באמת בשורות טובות. לא כך אני רוצה לראות את הליברליות שלנו נבנית. גם אם בסוף יקדם מעצר זה תהליכים חיוביים, הרי הצלחנו לייצר עוד שנאת חינם, ואני לא מאמינה במצוות שבאות בעבירות. בתשעה באב השנה יש סיבה רעה לחגור שק ואפר.

     

    "ואז הם באו ולקחו אותי, וכבר לא נותר אדם לדבר בעדי"

    שירו של מרטין נימלר מתאר בפשטות מצמררת את פירות האדישות לפגיעה בחופש הפרט. נדמה לנו שזה יסתיים בעוד רגע, וכשאנחנו מבינות שטעינו וכבוד חווה ואדם נרמס תחת רגלי השלטון, כבר לא נותר מה להציל. יהירות השליטים והאדישות שלנו הן תמהיל שאין מסוכן ממנו. 

     

     

    בדרך לפגרת הקיץ החליט בית המחוקקים לקיים מכירת חיסול של הביטחונות שלנו. במחיאות כפיים יהירות ומתלהמות התקבל בכנסת חוק הלאום שנועד לפגוע בכבודם של ערביי ישראל, להלך אימים על מי שחולמת על דו-קיום, ולסמן את הלאומנות כצו שממש כדאי לציית לו.

     

    כשרשעות וטיפשות נפגשות

    במסגרת חיסול החירויות שלנו, נולד השבוע גם תיקון מספר 17 לחוק החינוך הממלכתי, שזכה לכינוי "חוק שוברים שתיקה" - וזו לשונו: "השר יקבע כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך... שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי... וכן כללים לשם מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני הפועל באופן יזום לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד חיילי צבא הגנה לישראל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם".

     

    החוק לא קובע שתימנע כניסתם של ארגונים שמפיצים שקרים על חיילי צה"ל או על מדינת ישראל, אלא גם של ארגונים שמספרים את האמת על המסגרת שלה יקדישו ילדינו שלוש שנות חיים, ובה יתבעו למסירות נפש שלהם ולהסכמה לפגיעה בחיי הזולת.

     

    מה יותר להן לשמוע?

    גם על זה חשב המחוקק וקבע: "לחנך לשירות משמעותי בצבא ההגנה לישראל או לשירות לאומי". כן, תפקידו של בית הספר ליישר קו עם הממסד הפוליטי ולהציע לנוער רק אינפורמציה שתומכת בעמדותיו. ביקורת על הבחירות הפוליטיות של החברה הישראלית ועל השלכותיהן? כבר לא בבית ספרנו.

     

    נעים להכיר: שוברים שתיקה

    "שוברים שתיקה" הוא ארגון שאוסף עדויות לוחמים על התנהלותם תחת משימות הכיבוש. "שוברים שתיקה" הוא ארגון שמבין שאור השמש הכרחי לחיטוי חטאים מוסריים. "שוברים שתיקה" עושה לכיבוש את מה שה-MeeToo עושה לעבריינות המין. החוק החדש מבקש להרוג את השליח ולהנציח את החרפה.

     

     (צילום: לואיז גרין) (צילום: לואיז גרין)
    (צילום: לואיז גרין)

     

    לרגל החוק נכנסתי שוב לאתר "שוברים שתיקה" וקראתי לא מעט עדויות (וכדאי לעשות זאת בטרם נחרוץ דין). רבות מהן מחווירות ביחס לדברים ששמעתי מחבריי על שירותם הצבאי בשטחים (וגם בלבנון). "שוברים שתיקה" לא משקרים. מובן שעדויות לא מדוייקות יכולות להימצא פה ושם במסמכים שלהם, זו דרך העולם. אבל אפילו מירי רגב יודעת שהם דוברי אמת.

     

    "שוברים שתיקה" גם לא מוסרים את חיילי צה"ל לידי בתי דין בחו"ל (כפי שנרמז בחוק). הם אומרים את האמת הפשוטה – הכיבוש משחית. שליטה בעם אחר ורמיסת זכויותיו היא פשע גדול ונורא, שההתמדה בביצועו מייצרת ביצה מבישה של פשעים קטנים וגדולים. זה ברור כשמש ואם היינו זוכרות מה המשמעות של היותנו אנושיות ויהודיות, לא היינו זקוקות ל"שוברים שתיקה" על מנת לסיים את הכיבוש.

     

    מה אמרה לעצמה שולי מועלם

    ששמה מתנוסס בראש החוק המביש הזה (ובין יזמיו גם יאיר לפיד וסמוטריץ')? האם היא חשבה שתלמידות ישראל כה טיפשות שלא יצליחו להגיע לאינפורמציה אם לא תוגש להן במסגרת שיעורי חינוך? האם לא הבינה שחוק זה יתרום להגברת העניין ב"שוברים שתיקה"?

     

    החתומים על החוק מבינים שהם מעניקים מתנת קיץ ל"שוברים שתיקה", והם בחרו לשלם את המחיר על מנת להשיג רווחים שחשובים להם באמת: להפחיד אירגוני אופוזיציה, לשלהב את החברה, להשניא, לסכסך, להלך אימים ולעסוק בדה-לגיטימציה ולאיים על הדמוקרטיה שלנו. בשפה היהודית הרלוונטית לימים אלה: החוק נועד לעורר שנאת חינם.

     

    ההישג השני הוא חנופה זולה לקהל המצביעות והמצביעים, שכן הדרך הקלה למנדטים עוברת במסלול של הפחדה ושיסוי.

     

    חוק הלאום, חוק "שוברים שתיקה" והמעצר של הרב דובי חיון הם שלוש דוגמאות לשלטון יהיר ומתבהם ששכח את ערכיו ההומניסטיים והיהודיים. אלו פעולות שתכליתן שנאת חינם וצבירת הון פוליטי. ערב תשעה באב ויש על מה לבכות.

     

    "קציני סדום" זה כאן

    באזניים כרויות ומתוך נחישות ללמוד ולהחכים, יש להאזין להפטרת השבת: "קְצִינֵי סְדֹם... עַם עֲמֹרָה" (ישעיהו א', י'). כך קרא לעם שלנו הנביא ישעיהו. אם נקשיב לעדויות באתר "שוברים שתיקה", אם נדבר עם ניצולות השואה ועם הפליטות מאפריקה החיות כאן עימנו, ייתכן שנגלה את מה שמבקשת ההנהגה שלנו להשכיח מלב: שגם ישראל בת זמננו יכולה לזכות בתואר הזה.

     

    הידיים המדממות שלנו

    "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" יצעק השבת הנביא מתוך בתי הכנסת, ובנותינו ובנינו יצטרכו לשמוע ולחשוב על המשימות העתידיות שיועדו להם כשוטרים בצבא הכיבוש. על מרדפים אחר ילדים זורקי אבנים, על בתי משפחות שלתוכם יפלשו על מנת לאבטח את המשך הכיבוש, על מרדפים מביכים אחר קונדומי-תבערה מעופפים, על שר החינוך שמצפה מהם להרוג את מפריחי קונדומי התבערה, על ילדים צעירים שייקרעו מידי הוריהם, על זקנות וזקנים שיעצרו במחסומים.

     

    השבת בבית הכנסת אחשוב על זעקתו של הנביא ישעיהו, על הבושה שלכך התדרדר העם שלנו. אחשוב על הכאב והסבל שמבקשים המנהיגים להסתיר מילדינו ומאתנו. אחשוב על מנהיגות שבמקום לחפש פתרון אמיתי, מחפשת דרכים לעקר לנו את הלב והמוח.

     

    אין כל סיבה לייאוש

    כיוון שזה בידיים שלנו. את הכיבוש אפשר לסיים ואת חופש הדת והחופש מדת אפשר להבטיח. זו לא שעה להיכנע ולהתחבא בבית הפרטי, אלא להיאבק על הבית השלישי. לכתוב מכתבים, לצאת להפגנות, וגם להפר בגאון חוקים לא מוסריים: לחתן ולהתחתן שלא דרך הרבנות, להזמין לבתי הספר ארגונים שנויים במחלוקת שדבריהם מעוררים מחשבות (גם אם לא הזדהות) - ולהחביא פליטים ופליטות בבית.

     

    זו השעה לסרבנות אידאולוגית, ולעמידה על משמר החופש והחירות של כל אחת ואחד החיים כאן במדינת ישראל.

     

    באנו לעולם על מנת לעשות מצוות - להפוך אותו למקום טוב וראוי יותר, והנה אפשרויות כה רבות לפנינו. הקב"ה מזכה אותנו במעשים של תיקון עולם, וזו השעה להפשיל שרוולים.

     

    במקום פרח קטן לצדיקים ולצדיקות מ"שוברים שתיקה"

    אווה קליפי (תרגום רמי סערי)

     

    "תגידי מיד אם אני מפריע,

    הוא אמר כשנכנס מבעד לדלת,

    ואני תיכף מסתלק.

     

    אתה לא סתם מפריע,

    השבתי לו,

    אתה מטלטל את כל קיומי,

    ברוך הבא".

     

    "שוברים שתיקה" אתם מטלטלים את כל קיומנו, תודה שאתם אתם.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    בשבוע שעבר שאל אותי ראם מדוע אני מתנגדת למחיצה גם במקרים שבהם נראה כי הציבור רוצה בה. תודה ראם. בסרטון אני מנסה להשיב.

     

    לכל הטורים של רוחמה וייס

     

    שבת שלום! 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דבי קופר Debbi Cooper Photographer
    פרופ' רוחמה וייס
    צילום: דבי קופר Debbi Cooper Photographer
    מומלצים