שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    1,948 שנים ברומא: סיפורה של הקהילה שהוגלתה עם החורבן
    הם שרדו את הטבח ההמוני בירושלים, את המסע הארוך לרומא ואת מופעי האימה בקולוסיאום, בהמשך ההיסטוריה בוזו ונסגרו בגטו בתנאים קשים, אבל הקהילה היהודית רק התרחבה והתחזקה. בבירת איטליה חיים כיום צאצאים ישירים של אותן משפחות גולים מירושלים, השומרים על מנהגים ייחודיים - ולא שוכחים את החורבן באף תפילה

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    1,948 שנים לאחר שבית המקדש השני נחרב והיהודים הוגלו לרומא, בבית הכנסת הראשי של העיר - בירתה של איטליה - יש מנהג ייחודי (ומקסים) בזמן "ברכת הכוהנים". המתפללים הם ברובם קשישים, וכאשר הכוהנים מברכים הם מתאגדים בקבוצות, ומכסים בטליתות את קרובי משפחתם הרחוקים.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     


     

    כשביקרתי במקום המנהג הזה ריגש אותי, ומבלי לבקש רשות הצטרפתי לאחת הקבוצות. כאשר הכוהנים סיימו את תפקידם, המבוגר בחבורה שלנו נישק את כנף הטלית שלו, ואז הצמיד אותה פעם אחת ללחי של כל אחד מבני הקבוצה, ופעם אחת על הראש. גם אני זכיתי לאותה "נשיקה" מלווה בחיוך רחב.

     

    עוד קהילות בערוץ היהדות : 

     

    בעברית טובה מאוד, עם מבטא איטלקי קל, המברך הציג את עצמו בפניי - שמו מאסימו (אפרים) פייאטלי. בגאווה בלתי מוסתרת הוא סיפר לי שעל פי המסורת העוברת מאב לבן, הוא צאצא לאחת מחמש משפחות שחיות ברומא מאז שטיטוס הגלה אותן מירושלים, לפני 1,948 שנים, מיד לאחר שבית המקדש השני הוצת ונחרב.

     

    מחאת יהודי רומא: לא עברו מתחת לשער טיטוס

    על פי הכתבים של יוספוס פלביוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו, בשנת 67 פרץ בארץ ישראל "המרד הגדול". אספסיאנוס, מלווה בבנו טיטוס, דאג לדכא את המרד בגליל. בשנת 70 לספירה, לאחר שהאב מונה לקיסר, היה הבן אחראי על המצור סביב ירושלים שהחל בכ"ג בניסן.

     

    רומא היהודית (צילום: Chabad.it)
    מאבטחים, תפילה מיוחדת וקידוש: בית הכנסת הגדול ברומא(צילום: Chabad.it)

     

    ביום ט' באב כינס טיטוס את בכירי המפקדים הרומיים והחליט לסיים את המצור על בירתה של ממלכת יהודה. יום לאחר מכן, ב-י' באב, השליך אחד הלוחמים הרומיים לפיד - ובית המקדש השני נשרף.

     

    לאחר טבח המוני של גברים, נשים וילדים בירושלים, לקח איתו טיטוס אלפי ניצולים-יהודים לרומא במסע ארוך ומתיש, שבמהלכו מתו רבים. גם לאלה ששרדו חיכה גורל נורא - חלקם נצלבו ואחרים אולצו לצעוד ב"טריומף", מצעד הניצחון שנועד להאדיר את שמו של מפקד הצבא, כשהם נושאים על גבם את כלי המקדש שנבזזו.

     

    ביקורו ההיסטורי של האפיפיור בבית הכנסת (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    ביקורו ההיסטורי של האפיפיור בבית הכנסת(צילום: רויטרס)

     

    מסע הגלות שכלל, בין היתר, את הנדודים עם מנורת הזהב, הונצח 12 שנים לאחר מכן ב"שער טיטוס" שב"פורום" הרומאי. יהודי איטליה נהגו שלא לעבור מתחת לשער טיטוס, כאות לחורבן. בתאריך ה' באייר תש״ח, אחרי שדוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת היהודים, התאספו כל יהודי רומא. 1,878 שנים לאחר שעברו בשער טיטוס ונכנסו לעיר, הם עברו יחד לכיוון השני, וצעדו באופן סמלי בחזרה אל ארץ ישראל.

     

    הקהילה היהודית - הצלחה כלכלית

    השבויים שנותרו חיים הוצגו בקולוסיאום שנבנה במצוותם של אספסיאנוס וטיטוס. חלקם הושלכו כמאכל לטורפים לקול מצהלות הקהל, וחלקם השתתפו בקרבות לודרים. רק בודדים שרדו את העינויים, הרציחות, ההשפלות והקרבות, והחלו לחיות ברומא שהייתה אז בירת העולם המערבי, כשהם מצטרפים לקהילה היהודית שחייתה במקום כבר כ-200 שנים קודם לכן, ונחשבת לאחת הוותיקות בעולם. 

     

    שער טיטוס ב"פורום". יהודים הקפידו שלא ללכת מתחתיו כאות לחורבן ()
    שער טיטוס ב"פורום". יהודים הקפידו שלא ללכת מתחתיו כאות לחורבן

     

    פייאטלי שהשבוע, כנראה, מלאו 1,948 שנים ליציאתה של משפחתו לגלות מספר כי למרות הקשיים התעקשו היהודים לגור ברומא, אבל החיים בצל הכנסייה הקתולית שהלכה והתחזקה עם השנים היו קשים. לכן היגרו חלקם לוונציה, שבה הוקם ב-1516 ה"גטו" הראשון.

     

    ארבעה עשורים לאחר מכן, ב-1555, הוקם גטו גם ברומא, בפקודת האפיפיור פאולוס הרביעי, לאחר שהלה הכריז כי היהודים רצחו את ישו, ולכן אינם יכולים לגור בעיר אחת עם הקתולים כאזרחים שווי זכויות.

     

    ביקור במוזיאון היהודי, השוכן ליד בית הכנסת המרכזי ברומא, מלמד שגם המיקום של הגטו היהודי בעיר לא נבחר באקראי. אמנם מדובר במקום קרוב לעיר העתיקה, אולם באותה תקופה היה זה אזור בוצי וטובעני על גדת נהר הטיבר. בחורף ובאביב היה הנהר עולה על גדותיו, ובקיץ עקצו יתושים את התושבים והעבירו מחלות. אבל הקהילה היהודית התרחבה והתחזקה, הפכה לאבן שואבת מכל אירופה, והעיסוק במסחר הפך אותה לחלק חשוב מהכלכלה המקומית.

     

    פייאטלי מספר שמשפחתו עסקה במשך דורות רבים במכירת מוצרי עור, אחד מענפי הייצור החשובים של איטליה. אחרי מלחמת ששת הימים הוא החליט להתנדב בישראל יחד עם צעירים נוספים מרומא, ודווקא שם – במרחק אלפי קילומטרים מהבית – הכיר את אשתו לעתיד, אף היא ילידת רומא. לימים נולדו להם שתי בנות, האחת כתבת בעיתון האיטלקי רב התפוצה "לה סטמפה", והשנייה עבדה בשגרירות הישראלית עד שלפני מספר שנים עלתה לישראל - מה שמאלץ את הסבא והסבתא לנדוד הרבה בקו רומא-תל אביב.

     

    לא תישארו לקידוש?

    מטיילים יהודים בכל העולם יודעים שבתי חב"ד הם תמיד הכתובת לכל עניין יהודי, ובעיקר למזון כשר. הדבר נכון גם ברומא, שאליה הגיע שליח חב"ד הראשון, הרב יצחק חזן, כבר בשנת 1976. ב-2009 הצטרפו לצוות גם הרב מנחם לאזאר, שאביו הוא הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה.

     

    רומא היהודית (צילום: Chabad.it)
    הרב לאזאר ורבה של רומא, שמואל די סיניי(צילום: Chabad.it)

     

    הרב לאזאר-ג'וניור מספר כי כיום מונה הקהילה היהודית ברומא כ-15 אלף איש, ובאיטליה כולה יש כ-35-30 אלף יהודים. לדבריו, לאורך כל השנה, ובעיקר בקיץ, מציפים את הבירה האיטלקית יהודים ששמחים להכיר את אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, כמו גם את החנויות של בתי האופנה המפורסמים.

     

    מדי שבת אוכלים ומתפללים בבית חב"ד שברומא עשרות ישראלים, רובם תיירים ומקצתם סטודנטים. אבל רבים מהאורחים הישראלים לא מוותרים גם על תפילה בבית הכנסת הגדול של רומא שנוסד ב-1904, ויש לכך מספר סיבות: ראשית, מדובר באחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים בעולם. בנוסף, התפילה מתנהלת על ידי חזן מלווה במקהלה.

     

    לא רק המנגינות שונות ממה שאי-פעם שמעתם, גם העובדה שהמקהלה ממוקמת מאחורי ארון הקודש, בשילוב עם האקוסטיקה המדהימה של המבנה הענק, גורמת לצלילים להתפשט בכל המבנה. לאחר התפילה שנמשכת יותר משלוש שעות, נמסר שיעור תורה קצר באיטלקית על ידי רב המקום, הרב פרופ' שמואל-ריקרדו די-סיניי.

     

    טיפ קטן: גם אם אתם לא מבינים איטלקית, לא כדאי למהר אחרי התפילה למסעדות הכשרות בגטו, שם מגישים מזון כשר למהדרין למי שהזמינו ושילמו מראש. מתברר שבכל שבת לאחר התפילה יש קידוש ובו כריכים ודברי מאפה איטלקיים, כולל כריכוני סלמון, מאפים ממולאים רוטב וביצה קשה ועוד.

     

    על המקום שומרים מאבטחים בצורה הדוקה מאוד, מתחקרים כל אחד מהמבקרים מאיזו מדינה הוא, לשם מה הוא מבקר בבית הכנסת - וגם מבהירים לו שבשום פנים ואופן אין לצלם את המקום.

     

    "ברוך שעשני ישראל"

    רבה של רומא, הרב שמואל די-סיניי (69), עבד כרופא רדיולוג עד צאתו לגמלאות, אבל בהיותו דור שלישי לרבנים הוסמך אף הוא לרבנות ולימד בבית הספר לרבנות שבבירת איטליה. לתפקיד רבה של קהילת רומא נבחר בשנת 2002.

     

    רומא היהודית (צילום: Chabad.it)
    מנורת המקדש בוותיקן ובמוזיאון היהודי(צילום: Chabad.it)

     

    הרב מציג בגאווה את סידור התפילה הייחודי לבני הקהילה, המכונה "סדר תפילות כמנהג איטאלייאני", וגם "סידור בני רומי". התפילה בסידור הזה היא מרתקת - במקום לומר בכל בוקר את ברכת "שלא עשני גוי", אומרים יהודי איטליה את ברכת "ברוך שעשני ישראל".

     

    בערב שבת, הם לא אומרים את כל מזמורי התהילים שלפני "לכה דודי", אלא מתחילים מיד ב"מזמור שיר ליום השבת". בשבת בבוקר אומרים בברכות "קריאת שמע": "אור עולם אוצר חיים, אורות מאופל אמר ויהי", הפיוט שהאשכנזים אומרים רק בימים הנוראים.

     

    בהבדלה, בדומה ליהודי המזרח, מקפידים יהודי איטליה לברך את המשתתפים "סימן טוב בביתנו, מזל טוב בגורלנו, יברכנו יוצר כל בפרייה ורבייה, בעושר, בריאות, בנכסים וברוב כל". אבל את הדוגמה הטובה ביותר לקשר העמוק של קהילת יהודי איטליה עם ארץ ישראל ניתן לראות בברכת המזון, הכוללת את הציטוט הבא: "ואף על פי שאכלנו ושתינו, חורבן ביתך הגדול והקדוש לא שכחנו. אל תשכחנו לנצח ואל תעזבנו לאורך ימים".

     

    מהפכה דתית

    מאז הקיסר קונסטנטינוס הראשון, שבמאה הרביעית הפך את הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית, סבלו היהודים מהכנסייה ומשליחיה, אבל לדברי הרב די-סיניי, בשנת 1986 חל מהפך של ממש כאשר האפיפיור יוחנן פאולוס השני הגיע לבית הכנסת המרכזי של רומא ונפגש עם בכירי הקהילה היהודית, במהלך שלמעשה נועד להכין את ההכרה של "הכס הקדוש" במדינת ישראל. האפיפיור גם נפגש עם אחיו של פייאטלי, שבאותה עת היה מרצה באקדמיה, ואמר לו בהומור: "סניור פייאטלי, המשפחה שלך נמצאת ברומא עוד לפני הוותיקן".

     

    גם ברומא נותרה המנורה סמל לחורבן הרומאי (מקור: ויקיפדיה) (מקור: ויקיפדיה)
    גם ברומא נותרה המנורה סמל לחורבן הרומאי(מקור: ויקיפדיה)

     

    אם רוצים דוגמאות בשטח למהפך שחל ביחסי הנצרות והיהדות במקום, הרי שבשנה שעברה יהודים שביקרו במוזיאון הוותיקן שברומא הופתעו לגלות שלט ענק ובו תמונה של מנורת המקדש שהונצחה על גבי שער טיטוס. השלט הפנה לתערוכה מיוחדת שהוצגה הן במוזיאון היהודי, שצמוד לבית הכנסת הראשי, והן במוזיאון הוותיקן, וסיפרה את סיפורה של מנורת הזהב האגדית שנעלמה מבית המקדש, עם יותר מ-130 ציורים, פסלים, איורים וכתבי יד שהושאלו מכ-20 מוזיאונים מובילים ברחבי העולם.

    פורסם לראשונה 22/07/2018 16:43

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מקור: ויקיפדיה
    גם ברומא, המנורה נותרה סמל לחורבן הרומאי
    מקור: ויקיפדיה
    מומלצים