המדענים חוזרים בהם: מלח - לא ממש מסוכן כמו שחשבו
חוקרים שבדקו עשרות אלפי אנשים מחמש מדינות, מצאו כי צריכה מוגברת של מלח לא העלתה את הסיכון להתקפי לב שבץ או מוות מוקדם. בחלק מהמקרים נמצא אף קשר הפוך בין צריכת מלח לבין סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה
הזהירו אותנו בלי סוף מנזקי המלח, אבל עכשיו מדענים מנסים להרגיע: מחקר חדש מגלה כי אם אינכם סובלים ממחלת לב, צריכה מתונה של מלח - קרוב לוודא שלא תסכן אתכם. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet.
החוקרים עקבו אחר קרוב ל-96 אלף מבוגרים בגילאי 35 עד 70, שאינם סובלים ממחלות לב, למשך כשמונה שנים. הנבדקים הגיעו מ-225 יישובים בחמש ארצות. ב-80% מהארצות, מחצית מהנשים צורכים ממוצע של שלושה עד חמישה גרמים של נתרן ליממה.
גם כאשר הנבדקים צרכו יותר מכפול מהכמות היומית המומלצת של 2 גרם נתרן ליממה (המרכיב העיקרי במלח), הם לא סבלו מסיכון מוגבר להתקף לב, שבץ מוחי או מוות. רק צריכה של מעל 5 גרמים של נתרן ליממה, הביאה לעלייה מועטה בלחץ הדם, של 3 מ"מ כספית (לחץ הדם התקין הוא סביב 120/80 מ"מ כספית).
נמצא קשר הפוך בין הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא לבין צריכת נתרן(צילום: shutterstock)
צריכה גבוהה של מלח הפחיתה את סיכון התמותה
צריכה מוגברת של נתרן נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, רק במקומות בהם מחצית מהאוכלוסיה צרכו לפחות 5.75 מ"ג נתרן ליום. אולם גם שם, הקשר לא היה משמעותי סטטיסטית, כלומר – ייתכן והתוצאות היו מקריות. יוצאת דופן בעניין זה היתה סין, שם צריכת הנתרן הייתה פי 3 משני הגרמים המומלצים ליום. צריכת כמות כזו, נקשרה לסיכון מעט מוגבר יותר לשבץ מוחי."במחקר מצאנו שהנתרן אינו מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם או לתמותה", אמר ראש צוות החוקרים, ד"ר מנטה מקמסטר מאוניברסיטת המילטון באונטריו, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס, "למעשה, מצאנו קשר הפוך בין הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא לבין צריכת נתרן, כך שצריכה גבוהה של מלח הפחיתה את סיכון התמותה. סיכון מוגבר לשבץ מוחי נצפה רק ברמות גבוהות מאוד של צריכה יומית של נתרן, מעל 5 גרמים ליום".
החוקרים מצאו עוד כי בכל המדינות שנבדקו, הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי הופחת ככל שצריכת מלח אחר – אשלגן – הוגברה. מזונות העשירים באשלגן כוללים ירקות ופירות, אגוזים, תפוחי אדמה ומוצרי חלב.
הנתרן, המינרל העיקרי במלח בו אנו מתבלים את המזון, חשוב לפעילות התקינה של הגוף: הוא משמש לתפקוד תאי הגוף, להעברת אותות עצביים ולתפקוד המוח. הנתרן משפיע גם על תפקוד השרירים, וגם על פעילות הכליות. המלח חשוב גם לשמירה על איזון הנוזלים בתוך ומחוץ לתאי הגוף. בלעדיו – לא ייתכן תפקוד של גוף האדם.
רמות נמוכות מדי של מלח מתרחשות לרוב בזמן התייבשות, מצב המכונה היפונתרמיה. תסמיניה כוללים בחילות, הקאות, חולשה, כאבי ראש, בלבול ובמקרים קשים גם פרכוסים, הפרעות קצב לב, תרדמת ומוות.
איגוד הלב האמריקני ממליץ להגביל את צריכת המלח ללא יותר מ-1.5 גרמים של נתרן ליממה, לאנשים הנמצאים בסיכון למחלות לב. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להגביל את צריכת הנתרן לפחות משני גרמים של נתרן ליממה, כמות שוות ערך לכפית מלח ביום.
וברגע האמת: כיצד מטפלים בהתייבשות הגורמת למחסור בנתרן?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
