שתף קטע נבחר

32 שנים לנפילתו בשבי: רון ארד בתמונות שטרם פורסמו

חיל האוויר חושף לראשונה תמונות שטרם פורסמו של הנווט השבוי רון ארד שנפל היום לפני 32 שנה. באחת התמונות נראה ארד כשהוא לבוש בסרבל הטיסה. בתמונה אחרת נראה מוקף בחבריו: "הגעגוע אין לו סוף", נכתב בדף הפייסבוק של חיל האוויר

 

רון ארד (צילום: ארכיון חיל האוויר )
רון ארד. 32 שנה לנפילתו בשבי (צילום: ארכיון חיל האוויר )

במלאת 32 שנה לנפילתו בשבי של הנווט רון ארד, פרסם היום (ג') ארכיון חיל האוויר תמונות שטרם פורסמו מימי שירותו הצבאי. באחת התמונות נראה לבוש בסרבל טיסה ובתמונה האחרת נראה עם חבריו, "הגעגוע אין לו סוף: היום לפני 32 שנים, נווט הקרב רון ארד נפל בשבי", נכתב בדף הפייסבוק של חיל האוויר. ארד היה אמור לציין בחודש מאי את יום הולדתו ה-60.

 

ב-16 באוקטובר 1986, היום לפני 32 שנה, יצא ארד כנווט לגיחת תקיפת מטרות מחבלים באזור צידון שבדרום לבנון. בעקבות השלכת חימוש שגוי התפוצצה תחמושת בקרבת המטוס ושני אנשי הצוות נטשו, ביוזמת ארד. הטייס ישי אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה והנווט ארד נפל בשבי ארגון "אמל" השיעי.

רון ארד (צילום: ארכיון חיל האוויר)
רון ארד בסרבל טיסה. תיעוד משירותו הצבאי(צילום: ארכיון חיל האוויר)
  

הפלת המטוס רון ארד בשבי ()
הדיווח על נפילתו של רון ארד
 

בשנתיים הראשונות לשבי נשמר הקשר עם הנווט השבוי. שלושה מכתבים שכתב ותמונה אחת שלו הגיעו לישראל, ובאמצעות מתווכים אירופים נוהל משא ומתן על שחרורו. לאחר כשנתיים וחצי הועבר רון ארד, ככל הנראה, לידי איראן או ארגון שיעי אחר, וב-5 במאי 1988 התקבל אות החיים האחרון ממנו. במהלך שביו הועלה ארד לדרגת סגן-אלוף.

 

ב-2006 פורסם סרט שצילמו שוביו עוד בשנות ה-80. בסרט מתועד רון ארד מספר על הכשרתו בחיל האוויר: "אני חייל בצבא הישראלי, בהתחלה היינו טסים ב(מטוס) 'היילנדר'. בשלב הראשון אנחנו טסים ב'פוגה מגיסטר'. לא רק מטוסים... זה מנועים, כל המערכות ההידראוליות. למדנו באוניברסיטת באר שבע שנה ראשונה הנדסת מכונות. למדנו מתמטיקה, מתמטיקה גבוהה, פיזיקה, ולמדנו ביולוגיה. עשינו קצת מעבדות בפיזיקה ולמדנו כימיה ואנגלית. אנגלית טכנית שמתייחסת להנדסת מכונות".

ארד. "אני חייל בצבא הישראלי" ()
ארד. "אני חייל בצבא הישראלי"

ב-2008 התקבל בישראל דו"ח של חיזבאללה בעניין ארד. בארגון טענו שארד נהרג ב-1988 כשניסה לברוח משוביו. ארגון הטרור של נסראללה הוציא אז מכלל אפשרות שארד הועבר לאיראן.

 

מדו"ח סודי של המודיעין שנחשף ב-2009, עולה שארד נחטף בידי כוח אל-קודס של משמרות המהפכה מביתה של משפחת שוכור בכפר נבי-שית שבלבנון, שבו נכלא על ידי מוסטפה דיראני. דיראני (שלימים נחטף על ידי ישראל ושוחרר ב-2004 בעסקה תמורת אלחנן טננבוים וגופותיהם של חללי הר דב), לא רצה להחזיק בידיו את הנדוניה היקרה שגנב מארגון אמל, כי חשש מפשיטת קומנדו ישראלית. הוא ביקש מהאיראנים לשמור עליו תמורת כסף וחסות שיפרשו משמרות המהפכה עליו ועל ארגונו הקטן.

 

מפקד משמרות המהפכה בלבנון, מוסטפה חסקר, קיבל את הצעתו של דיראני בשינוי קטן: הוא לא רצה לשלם ולא רצה להגיד לדיראני מה הוא עומד לעשות בנווט הישראלי. לכן הוא ניצל את פעולת צה"ל במיידון במאי 1988 וחטף אותו מבית משפחת שוכור בלי לעדכן את דיראני.

  

על פי הדו"ח, ב-1990 הועבר ארד לאיראן, שם הוחזק בתנאי בידוד וסודיות קיצוניים במשך זמן מה. למרות ההנחה שארד אינו בין החיים, הודיעה לשכת ראש הממשלה לאחר פרסום הדו"ח שארד בחיים וממשלת ישראל עדיין פועלת להחזירו.

 

בנובמבר 2011 נחשפו בתוכנית "עובדה" מכתבים שכתב רון ארד לבני משפחתו כשהוחזק בלבנון. "ועכשיו ליקרות לי מכול, תמי ויובל - אני משתדל לשכוח אתכן כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני, אבל דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכול", כתב במכתב מ-1 בנובמבר 1986. "אני מבטיח לכן לפחות את הדברים הבאים: א.אני עוד אחזור. שנה? שנתיים? ב. לעולם ושוב לעולם לא אעזוב אתכן שנית אפילו אם אצטרך להפסיק לטוס. ג. יהיה לנו בית חם ואוהב וטוב כפי שלא היה לנו מעולם".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים