שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מודל החיקוי שלנו: החרדי היחיד שפרץ את החומות
    "יעקב וינרוט יצר מודל לחיקוי עבור רבים מבני דורי שלא נשארו בד' אמותיה של הישיבה. הוא היה היחיד שפרץ את חומות הקהילה, אך נותר סוג-א'. במשך שנות דור לא השכילה החברה החרדית להצמיח עוד וינרוטים, אבל אלפי צעירים חרדים המשתלבים בשוק התעסוקה, אינם רוצים עוד להיות סוג-ב'. הם רוצים להיות וינרוט"

    בשביל אלפי חרדים, יעקב וינרוט גילם בדמותו את הבלתי אפשרי. הקהילה החרדית בישראל מחונכת זה שני דורות על יסודות ההתבדלות. מנהיגיה דורשים מתלמידיהם לצופף שורות ולהתמסר באופן טוטאלי להוויה החרדית: גיאוגרפית, תרבותית, כלכלית ופוליטית. את מחיר ההקצנה וההתבדלות שילמה תנועת "פועלי אגודת ישראל" שנעלמה מהמפה הפוליטית, כפועל יוצא של שינוי האידיאולוגיה. אין חצי-חרדי, אין רגל פה ורגל שם. זו חבילה של "הכול או כלום". נא להתפקד.

     

    <<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    להבנה חדה יותר של הדברים, יש להתבונן על המהלך שעשתה החברה החרדית בדורות האחרונים. בראשית שנות התשעים – אמצע הדור השני לחברה הישראלית – הטביע פרופ' מנחם פרידמן את המושג "חברת הלומדים" על מנת לתאר את החברה החרדית בישראל. ואמנם מושג זה שיקף במידה רבה את האתוס שהלך ונבנה בקרב החרדיות הישראלית.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות

     

    לימוד התורה היה לאידיאל, לתכלית העומדת בפני עצמה, אשר "לא אתה בן חורין להיבטל ממנה". הנהגתו האקטיבית של הרב שך, יחד עם כוחה העולה של הפוליטיקה החרדית באותה העת, הובילו לקיבוע האידיאל התורני והפיכתו לנורמה מחייבת עבור בוגרי ישיבות. ממילא, מי שלא נותר לאורך שנים על ספסל הלימודים בכולל, הפך לסוג ב'.

     

    מודל חיקוי עבור צעירים חרדים

    דווקא על רקע דרישה זו להתמסרות טוטאלית, האירה דמותו של יעקב וינרוט כמי שהצליח להיוותר לבדו על שני האיים ההולכים ומתרחקים זה מזה. היכולת הווירטואוזית להיות "גם וגם" - גם גאון תורני וגם עילוי משפטי, גם סוחר ממולח וגם איש חסד מופלא - יצרה מודל לחיקוי עבור רבים מבני דורי שלא נשארו בד' אמותיה של הישיבה.

     

     

    המודל שביטא יעקב הוא האפשרות לצאת לעבודה בלב המרחב הישראלי, ועם זאת להישאר נטוע בשורשים הישיבתיים. וינרוט היה היחיד שפרץ את חומות הקהילה, אך נותר סוג-א'. זה שבין מפגשים עם שועי הארץ, למד עם ראש ישיבת פוניבז' ואירח את ערבי ההצדעה לישיבת מיר.

     

    לחיים על קו התפר יש מחיר

    ועם זאת, יעקב היה מודע היטב למחיר המורכב של חיים אלה. בדו"ח ועדת טל שהיה אחד מחבריה, כתב עמדה אישית, יוצאת דופן בכנותה ובדיוקה, באשר לשאלה מדוע תלמידי הישיבות לא מתגייסים לצבא.

     

    עו
    "מגדלור". עו"ד יעקב וינרוט(צילום: ישראל ברדוגו )

     

    את עמדתו פתח בדברים אלה: "החתום מטה איננו פרשן מוסמך של העמדה החרדית, אין הוא אלא בבחינת 'חמור הרובץ בין המשפתיים', אשר זכה וזוכה לשמוע קול עדרים, ובגין היות רגלו האחת בתוך חמישים אמה ורגלו האחת מחוץ לחמישים אמה, יכול אולי לדלות מהכא ולהשקות התם". החשש התמידי של מי שרגלו האחת בתוך הגבול ורגלו האחרת מחוצה לו, הוא שירחיקו אותו מבית המדרש המחייב התמסרות טוטאלית, ויעקב ביטא לא אחת חשש זה.

     

    במשך שנות דור החברה החרדית לא השכילה להצמיח עוד וינרוטים. בשונה מהציונות הדתית, המודלים לחיקוי עבור צעירי בני ברק וירושלים היו ונותרו רק גדולי תורה. אבל אלפי צעירים חרדים המשתלבים בשוק התעסוקה האקדמי, אינם רוצים להיות סוג-ב' בעיני הוריהם ואחיהם. הם רוצים להיות וינרוט.

     

    • הכותב הינו תלמידו וחברו של יעקב וינרוט, ומנהל אקדמי של הקמפוסים החרדיים בקריה האקדמית אונו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים