יעלון למנדלבליט על פרשת הצוללות: שאלות קשות על הסתרת האמת

משה יעלון

אחרי פרסום ההמלצות בפרשת הצוללות פנה הערב (יום א') שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון במכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבו טען בין היתר: "אופן ניהול החקירה מעלה בעיני שאלות קשות של ניסיון מכוון, שלא לחשוף את כל האמת בפרשה זו, שעוסקת בקודש הקודשים של ביטחון המדינה".

יעלון ציין: "אין לי ספק שמדובר בפרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שבה לכאורה, העדיפו אנשי ראש הממשלה בצע כסף על פני טובת המדינה, וכך צריך להתייחס אליה. אני פונה אליך כמי שכיהן בתפקיד שר הביטחון בתקופה הרלוונטית, שמכיר את השתלשלות העניינים, ושנוכח כי חלק מהמהלכים בוצעו במכוון מאחורי גבה של מערכת הביטחון. אני פונה אליך כמי שמעריך את מקצועיותך כמשפטן, וכרמטכ"ל שמינה אותך לפרקליט הצבאי הראשי.

"אני פונה אליך משום שניסיונותי להביא בפניך, במהלך החקירה, את גרסתי המלאה לגבי הפרשה, ואת שאלותי והשגותי, נתקלו באמירה שזה אסור, והדרך היחידה היא עדות בפני חוקרי המשטרה (כפי שעשיתי, כמובן)".

.(צילום: עמית שעל)

.(צילום: עמית שעל)

.

שר הביטחון לשעבר הוסיף: "אני פונה אליך משום שבמהלך חקירת פרשת רכש הצוללות וכלי השיט ממספנת 'תיסנקרופ' הגרמנית, עלו שאלות רבות, שאינן נותנות לי מנוח, שאלות הקשורות בהתנהלות החקירה שהובלה על ידך".

יעלון התייחס לכך שמסר עדות בפרשה בדצמבר 2016. "בעת מסירת עדותי למדתי שבוצע חיפוש במשרדו של היועץ המשפטי של משרד הביטחון, והוחרמו מסמכים. התרשמתי מאוד מן העובדה שבשלב כל כך מוקדם בחקירה נמצאו בידי החוקרים מסמכים הקושרים את ראש הממשלה לכוונה להגיע לסדר כוחות של 9 צוללות (בניגוד לעמדה של כל הגורמים המקצועיים ממפקד חיל הים ועד ראש המל"ל, שמה שנחוץ למדינת ישראל זה 5 צוללות בלבד), וכן טיוטת מזכר ההבנות, שראש הממשלה התכוון לחתום עליו עם קנצלרית גרמניה, לפיו מדינת ישראל מתחייבת לרכוש שלוש צוללות נוספות ושתי ספינות לוחמה נגד צוללות (נצ"ל) בסך 2 מיליארד אירו. כל זה ללא דיון בקבינט וללא התייעצות איתי. שני מסמכים אלה גרמו לי להתעמת עם ראש הממשלה, ולמנוע ממנו את החתימה על התחייבות זו עם הקנצלרית. רק לאחר סיום תפקידי כשר הביטחון, הובא לאישור הקבינט רכש 3 צוללות, ללא שום צורך מידי, ומבלי להסביר את ה'וויתור' על ספינות נצ"ל".

בסיום המכתב הארוך, כתב יעלון: "אינני חסיד וועדות חקירה ממלכתיות, אלא אם הגורם האחראי לא לוקח אחריות ומתפטר, או שהמערכת לא גורמת לו לשאת באחריות. ניראה לי שאנחנו, מתקרבים לצורך בזה".

ארכיון(צילום: גיל נחושתן)

מהמשטרה נמסר בתגובה לדברי יעלון: "בהמשך להודעת הדוברות שפורסמה עם סיום חקירת תיק 3000, נבקש להבהיר כי החקירה נוהלה באופן יסודי ומקצועי, מתוך מטרה אחת ויחידה של בירור האמת. הטענות שלפיהן חקירת תיק 3000 הוגבלה או צומצמה על ידי מי מבכירי מערכת אכיפת החוק היא טענת כזב, חסרת כל בסיס עובדתי. במסגרת החקירה נגבו הודעותיהם של בכירי המדינה ומערכת הביטחון בעבר ובהווה, וכל טענה שעלתה ואשר הצדיקה העמקת הבירור - נבדקה לעומקה. אין כל שחר לטענות שמרמזות את ההיפך".

ביום חמישי הודיעה המשטרה כי ישנה תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום נגד שישה מעורבים: מקורבו של ראש הממשלה עו"ד דוד שמרון, סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר "צ'ייני" מרום, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד מודי זנדברג, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה ומזכיר חברת קצא"א דוד שרן, ותא"ל (במיל') שייקה ברוש. לא נמצאה תשתית נגד מקורב אחר של נתניהו, עו"ד יצחק מולכו.

ראש הממשלה נתניהו השוהה בפריז נשאל אחר הצהריים במסיבת עיתונאים על דבריו מאמש, שלפיהם לא ידע דבר על מעורבותו של שמרון בפרשת הצוללות: "אתם עושים מאמץ גדול וראוי להערכה מבחינת העורכים שלכם ומי שמדברר אתכם, לנסות לקשור אותי לנושא שאין לי שום קשר אליו. אתם תמשיכו במאמצים שלכם, ואני אמשיך במה שאני חושב שצריך להיות. תמתינו בסבלנות, אל תעשו משפטי שדה לאף אחד. עליי זה לא הצליח".

על השאלה מיהו הגורם הבכיר שחתום על מכתב לקצנלרית גרמניה מרקל בעניין העברת צוללות למצרים, השיב נתניהו: "גרמניה מדינה סוברנית, תמיד הייתה כזאת. מעבר לכך, זה נושא ביטחוני רגיש ואני לא מדבר עליו בתקשורת. אבל תחפשו, תמשיכו. חבר'ה, זה לא יעזור. זה ירד למצולות ויש דברים שלא כדאי להוציא לתקשורת, אבל לא בבחינת שייכים לתחום שאתם מחפשים של פלילים או אי סדרים".

עוד אמר נתניהו: "אני חושב שצריך לחכות לסוף התהליך ולא חושב שכדאי להסיק מסקנות. תהליכי הרכש, כפי שאני מכיר אותם, מלווים בהרבה מאוד דיונים ופרוטוקולים, מכאן עד קפריסין ובחזרה. אני חושב שכדאי לדעת שבודקים הכול, מה באמת היה ולא היה שם. הדברים יתבררו. הדיונים שאני שותף להם, ואני יכול להעיד על חבריי בקבינט, הם דיונים רציניים שלוקחים בחשבון את השאלות הקרדינליות, על אילו מערכות נשק אנחנו צריכים מול האיומים שישראל ניצבת בפניהם".