שריד מיהדות טרנוב: "נר התמיד" נמצא בין ההריסות
מ-25 אלף יהודי העיירה טרנוב לא נותר כמעט זכר. הנאצים השמידו את הקהילה, וגם את מה שקשור בה. בית הכנסת הגדול בעיירה הוחרב עד היסוד בנובמבר 1939, ובמשך עשרות שנים לא נמצא ולו חפץ אחד ששרד, עד שפולני תושב העיירה יצר קשר עם מרכז "שם עולם" ובאמתחתו - אוצר
76 שנה אחרי שיהודי העיירה טרנוב שבפולין נשלחו למחנות ההשמדה, התגלה שריד יחיד מבית הכנסת שנחרב במהלך השואה. "נר התמיד" לעילוי נשמות הנפטרים - פריט נדיר בעל ערך יהודי מיוחד, שהוצב במרכז בית הכנסת – נמצא בין ההריסות, והובא לאחרונה לישראל.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
כשהגרמנים הרסו עד היסוד את בית הכנסת הגדול בעיירה טרנוב שבפולין, בנובמבר 1939 – נותר אך שריד אחד לזיכרון: בימת בית הכנסת הגבוהה שנצבה במרכזו, הכוללת את עמודי התמך והכיפה שבראשם, המסוככת על דוכן הקריאה בתורה. את שאר הפריטים יקרי הערך הם בזזו, את הסידורים שרפו ואת המבנה החריבו עד היסוד.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הדרך למלחמת אחים עוברת בשמות לועזיים/ הרב יואל בן-נון
- זה התחיל ביעקב ונגמר בנו: קץ עידן השבטים/ פרופ' רוחמה וייס
- בעקבות הרב אלון: "נסיקה בפניות הגברים הדתיים לקו הסיוע"
במשך עשרות שנים לא נמצא ולו חפץ אחד ששרד מתקופת פריחתו של בית הכנסת, עד לפני כחודש: הרב אברהם קריגר, יו"ר המרכז הבינלאומי "שם עולם", קיבל טלפון מתושב העיירה. הוא סיפר כי אביו, שהיה בעל תפקיד רשמי בתקופת מלחמת העולם השנייה, אסף בזמן המלחמה פריטים, חפצים ומזכרות יקרות ערך שהותירו אחריהם היהודים, או כאלה שנותרו בין חורבות ההרס של הגרמנים. מטרתו הייתה, לדברי הפולני, להשיבם לבעליהם ביום מן הימים.
לאחר שהגרמנים החריבו את בית הכנסת, ניגש אביו למקום ההרס ומצא שם את "נר התמיד" - פריט יקר ערך - שהוצב בבית הכנסת והיה דולק כל הזמן, כזכר לנר שדלק תמיד במקדש ולעילוי נשמות הנפטרים. גודלו מעיד על גודל בית הכנסת, ועיצובו מיוחד ונדיר ביחס לאותן שנים.
"זיכרון יחיד"
הפריט הושלך על ידי הגרמנים בין ההריסות, ואביו של התושב הפולני החזיק אותו בביתו במשך עשרות בשנים. "צריך להבין שמדובר בבית כנסת שלאורך עשרות שנים הייתה ידיעה ברורה שנהרס כליל", מספר הרב קריגר. "הגילוי הזה מצמרר ומרגש עד דמעות, ונחשב לזיכרון היחיד של חיי הקהילה היהודיים שהתקיימו בטרנוב לפני המלחמה".
שליחי "שם עולם" אספו מביתו של הפולני שמסר את המידע את הפריט המיוחד עם עוד שלל חפצי יודאיקה וחפצים אישיים שנשמרו בביתו במשך עשרות בשנים, מאז המלחמה ועד היום.
יהודים התיישבו בעיירה טרנוב שבפולין מאז שנת 1443, והיא מנתה לפני המלחמה קהילה פעילה ושוקקת של כ-25 אלף יהודים - רובם בעלי השקפה ציונית וקשר הדוק לנעשה בישראל בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
רצח המוני בקבר אחים
במרכז העיירה ניצב בית הכנסת הגדול ביותר – "בית הכנסת הישן" שאותו פקדו, מידי יום, מאות יהודים, ובימי שבת וחג הוא הכיל עד לאלף מתפללים בקירוב. גודלו העיד גם על הפאר שבו, ולכן החליטו הגרמנים כבר בראשית המלחמה להרוס אותו עד היסוד ולתעד זאת, דבר שלא עשו לגבי בתי הכנסת האחרים ששרפו בטרנוב.
יהודי העיירה נשלחו למחנה ההשמדה בלזץ' החל משנת 1942 בהדרגה. במקביל, המפקד הגרמני שהופקד על העיירה, נהג להוציא קבוצות של יהודים באקראי לכיכר העיר או ליער הסמוך ולהוציאם להורג בקברי אחים זאת כבר מראשית שנת 1940 וביתר שאת בשנת 1942. ביוני 1942 בוצע רצח המוני של ילדי העיירה שהוצאו להורג בירי בקבר אחים. עד סוף המלחמה ניספו כל יהודי העיירה, למעט בודדים.
הרב אברהם קריגר
אמר: "לדאבוננו, רוב המקרים הם לא כאלה. רוב הפריטים שנמצאים כיום בפולין, נשמרים על ידי המקומיים שסוחרים בהם או פשוט שומרים אותם לעצמם. במקרים אחרים אין לנו את הרשות או שיתוף הפעולה לחפש במקומות שבהם אנחנו יודעים כי מוחבאים חפצים של יהודים מתקופת השואה, ונמנעת מאיתנו הזכות הבסיסית להשיב את פיסות ההיסטוריה המעטות שנשארו לארץ ולשמר את הזיכרון".
לפנייה לכתב/ת 
