שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תעלומה ברומא: מסע בעקבות מנורת המקדש
    עם חורבן בית המקדש נלקחה מנורת הזהב לבירת האימפריה הרומית, והוצבה כעבור כמה שנים ב"מקדש השלום". מה אירע לה לאחר מכן? הארכיאולוג אסף אברהם חיפש עדויות ברומא - מבית הכנסת העתיק ביותר ביבשת ועד לוותיקן

    שרידי מקדש השלום ברומא, נבנה לציון הניצחון של הרומאים על יהודה, שנת 75 לספירה (צילום: אסף אברהם)
    שרידי מקדש השלום ברומא, המקום האחרון שבו נראתה המנורה. נבנה לציון הניצחון של הרומאים על יהודה, שנת 75 לספירה(צילום: אסף אברהם)

     

    מנורת המקדש הייתה סמלה המובהק של היהדות לאורך מרבית התקופות. סמל זה ייצג קהילות יהודיות בארץ ובעולם וקשר אותן יחד. לאחר חורבן בית המקדש השני נשדדה המנורה ונלקחה כשלל לרומא, ומקום הימצאה מאז אינו ידוע. עם זאת, המשיכה המנורה לשמש מקור השראה תרבותי עבור העם היהודי לאורך הדורות.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

     


     

    בשנת 70 לספירה חרב בית המקדש השני בירושלים על ידי הרומאים. שלל המלחמה הועבר לרומא בירת האימפריה, ובתוך אלה נכללו גם כלי המקדש היקרים שעשויים היו מזהב טהור - ובתוכם גם מנורת המקדש. תהלוכת הניצחון ונשיאת המנורה על כתפי החיילים הרומיים הונצחה על גבי שער טיטוס, הקרוי על שמו של המצביא הרומי, טיטוס פלאוויוס, מי שפיקד על המלחמה ביהודה ולימים הוכתר לקיסר רומא. בימיו הושלמה גם בנייתו של הקולוסאום אשר נבנה מכספי שלל המלחמה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

  1. 65 שנה בתפקיד: נפטר הרב של הרצליה, "זקן רבני הערים"
  2. לא קדוש, לא עתיק: כך פועלת תעשיית הזיופים בארצות ערב

     

    המנורה שבעבר האירה את המקדש היהודי הוצבה ב"מקדש השלום" הרומי, שבנייתו הושלמה על ידי הקיסר אספסיאנוס (אביו של טיטוס) בשנת 75 לספירה, ונועדה לציין את הניצחון הרומי ואת כיבושה של ירושלים. במקדש השלום הוצגו לראווה כלי הפולחן של בית המקדש, ובראשם מנורת שבעת הקנים. ההיסטוריון היהודי, יוסף בן מתתיהו, אשר שהה ברומא לאחר החורבן – כתב כך:

     

    "עם תום החגיגות של תהלוכת הניצחון ולאחר שהושתתה האימפריה על בסיס יציב ביותר, החליט אספסיאנוס לבנות מקדש לשלום... כאן שם אספסיאנוס גם את כלי הזהב ממקדש היהודים, שעליהם הייתה גאוותו" ("מלחמת היהודים" 7, ה, ז).

     

    תבליט המנורה בבית הכנסת באוסטיה (צילום: אסף אברהם)
    תבליט המנורה בבית הכנסת באוסטיה(צילום: אסף אברהם)

     

    נשאו בזיכרונם את המנורה

    מקדש השלום עלה בלהבות בשנת 192 לספירה, ולמרות ששופץ מיד לאחר מכן גורלה של המנורה אשר הוצבה בתוכו איננו ידוע. האם הותכה, נגנזה או נגנבה? רבות המסורות הקשורות בהיעלמותה אולם את אמינותן קשה מאוד להעריך. מאז אבדו עקבותיה הפכה מנורת המקדש לסמל ולזיכרון יהודי.

     

    שער טיטוס: תיאור מנורת המקדש הנשאת על כתפי החיילים הרומיים בתהלוכת הניצחון (צילום: אסף אברהם)
    שער טיטוס: תיאור מנורת המקדש הנשאת על כתפי החיילים הרומיים בתהלוכת הניצחון(צילום: אסף אברהם)

     

    לצד גורלה המיסתורי של מנורת המקדש, השימוש במוטיב מנורת שבעת הקנים המשיך להיות אחד מן הביטויים המובהקים של הקהילות היהודיות ששרדו את החורבן בארץ ובעולם. קבוצות יהודים נדדו ברחבי האימפריה הרומית עוד בטרם חרבה ירושלים, אולם החורבן של שנת 70 לספירה האיץ את גדילתן של מושבות היהודים בגולה, בדגש על קהילת יהודי רומא שאליה הוגלו רבים מתושבי יהודה שנלקחו בשבי לאחר החורבן.

     

    עדויות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות יהודים בארץ המגף כבר במאה השנייה לפני הספירה. קהילה זאת התפתחה לאורך המאות הראשונות לספירה, ומן השרידים הארכיאולוגים ניתן להבין כיצד שמרה על צביונה וייחודה התרבותי.

     

    כלי זכוכית עם עיטור מוזהב של המנורה, השופר וארבעת המינים, מאה 4 לספירה (מוצג במוזיאון הוותיקן) (צילום: אסף אברהם)
    כלי זכוכית עם עיטור מוזהב של המנורה, השופר וארבעת המינים, מאה 4 לספירה (מוצג במוזיאון הוותיקן)(צילום: אסף אברהם)

     

    הכי עתיק באירופה

    העדויות לנוכחות היהודית הקדומה ברומא וסביבתה מוצגות כיום במוזיאונים השונים בעיר. בקברי הכוכים (הקטקומבות) הנושאים בחלקם שמות ותיאורים של סמלים יהודיים, ואף במוזיאון הוותיקן שם מוצגים נרות שמן וכלי זכוכית הנושאים את סמל המנורה, המופיע לעיתים לצד השופר וארבעת המינים.

     

    בית הכנסת באוסטיה (צילום: אסף אברהם)
    בית הכנסת באוסטיה(צילום: אסף אברהם)

     

    בעיר אוסטיה אשר שימשה כעיר הנמל של רומא, השתמר מבנה בית כנסת קדום אשר פעל לאורך מאות שנים. חזיתו אינה פונה לירושלים, מה שהוביל חוקרים לתארכו לשלב שקדם לחורבן המקדש. בית הכנסת באוסטיה המשיך לשמש עד למאה הרביעית לספירה, והוא מציג השתמרות יוצאת דופן הכוללת את אגפיו השונים, רצפות יוקרתיות, ארון קודש בנוי וכן כותרות ומשקופים שעליהם השתמרו תבליטים של מנורת המקדש וארבעת המינים. בית כנסת זה נחשב לקדום שבבתי הכנסת באירופה.

     

    בית הכנסת באוסטיה (מאה 2 לפני הספירה עד המאה ה4 לספירה) תבליט המנורה השופר וארבעת המינים על משקוף אבן (צילום: אסף אברהם)
    הכי עתיק באירופה: בית הכנסת באוסטיה (המאה השנייה לפני הספירה עד הרביעית לספירה). תבליט המנורה, השופר וארבעת המינים על משקוף האבן(צילום: אסף אברהם)

     

    מנורת המקדש המשיכה ללוות את האמנות היהודית לאורך הדורות ועד לעת החדשה. היא סימלה את מקור האור של המקדש בירושלים, ולאחר הקמתה של מדינת ישראל נבחרה לשמש כסמלה של המדינה.

     

    הארכיאולוג ד"ר גבי ברקאי ירצה ב-28/1 על גלגוליה של מנורת המקדש במרכז המבקרים של מצפה המשואות בירושלים

     

    המנורה במקדש: מתוך מיצג הקרן למורשת הכותל    (באדיבות הקרן למורשת הכותל)

    המנורה במקדש: מתוך מיצג הקרן למורשת הכותל    (באדיבות הקרן למורשת הכותל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הקולסיאום, נבנה מכספי שלל המלחמה של הרומאים ביהודה, בנייתו הושלמה בשנת 80 לספירה (צילום: אסף אברהם)
    הקולסיאום, נבנה מכספי שלל המלחמה של הרומאים ביהודה, בנייתו הושלמה בשנת 80 לספירה(צילום: אסף אברהם)


  3.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף אברהם
    תבליט המנורה בבית הכנסת העתיק באוסטיה
    צילום: אסף אברהם
    מומלצים