תעלומה ברומא: מסע בעקבות מנורת המקדש
עם חורבן בית המקדש נלקחה מנורת הזהב לבירת האימפריה הרומית, והוצבה כעבור כמה שנים ב"מקדש השלום". מה אירע לה לאחר מכן? הארכיאולוג אסף אברהם חיפש עדויות ברומא - מבית הכנסת העתיק ביותר ביבשת ועד לוותיקן
מנורת המקדש הייתה סמלה המובהק של היהדות לאורך מרבית התקופות. סמל זה ייצג קהילות יהודיות בארץ ובעולם וקשר אותן יחד. לאחר חורבן בית המקדש השני נשדדה המנורה ונלקחה כשלל לרומא, ומקום הימצאה מאז אינו ידוע. עם זאת, המשיכה המנורה לשמש מקור השראה תרבותי עבור העם היהודי לאורך הדורות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
קראו עוד בערוץ היהדות :
המנורה שבעבר האירה את המקדש היהודי הוצבה ב"מקדש השלום" הרומי, שבנייתו הושלמה על ידי הקיסר אספסיאנוס (אביו של טיטוס) בשנת 75 לספירה, ונועדה לציין את הניצחון הרומי ואת כיבושה של ירושלים. במקדש השלום הוצגו לראווה כלי הפולחן של בית המקדש, ובראשם מנורת שבעת הקנים. ההיסטוריון היהודי, יוסף בן מתתיהו, אשר שהה ברומא לאחר החורבן – כתב כך:
"עם תום החגיגות של תהלוכת הניצחון ולאחר שהושתתה האימפריה על בסיס יציב ביותר, החליט אספסיאנוס לבנות מקדש לשלום... כאן שם אספסיאנוס גם את כלי הזהב ממקדש היהודים, שעליהם הייתה גאוותו" ("מלחמת היהודים" 7, ה, ז).
נשאו בזיכרונם את המנורה
מקדש השלום עלה בלהבות בשנת 192 לספירה, ולמרות ששופץ מיד לאחר מכן גורלה של המנורה אשר הוצבה בתוכו איננו ידוע. האם הותכה, נגנזה או נגנבה? רבות המסורות הקשורות בהיעלמותה אולם את אמינותן קשה מאוד להעריך. מאז אבדו עקבותיה הפכה מנורת המקדש לסמל ולזיכרון יהודי.
לצד גורלה המיסתורי של מנורת המקדש, השימוש במוטיב מנורת שבעת הקנים המשיך להיות אחד מן הביטויים המובהקים של הקהילות היהודיות ששרדו את החורבן בארץ ובעולם. קבוצות יהודים נדדו ברחבי האימפריה הרומית עוד בטרם חרבה ירושלים, אולם החורבן של שנת 70 לספירה האיץ את גדילתן של מושבות היהודים בגולה, בדגש על קהילת יהודי רומא שאליה הוגלו רבים מתושבי יהודה שנלקחו בשבי לאחר החורבן.
עדויות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות יהודים בארץ המגף כבר במאה השנייה לפני הספירה. קהילה זאת התפתחה לאורך המאות הראשונות לספירה, ומן השרידים הארכיאולוגים ניתן להבין כיצד שמרה על צביונה וייחודה התרבותי.
הכי עתיק באירופה
העדויות לנוכחות היהודית הקדומה ברומא וסביבתה מוצגות כיום במוזיאונים השונים בעיר. בקברי הכוכים (הקטקומבות) הנושאים בחלקם שמות ותיאורים של סמלים יהודיים, ואף במוזיאון הוותיקן שם מוצגים נרות שמן וכלי זכוכית הנושאים את סמל המנורה, המופיע לעיתים לצד השופר וארבעת המינים.
בעיר אוסטיה אשר שימשה כעיר הנמל של רומא, השתמר מבנה בית כנסת קדום אשר פעל לאורך מאות שנים. חזיתו אינה פונה לירושלים, מה שהוביל חוקרים לתארכו לשלב שקדם לחורבן המקדש. בית הכנסת באוסטיה המשיך לשמש עד למאה הרביעית לספירה, והוא מציג השתמרות יוצאת דופן הכוללת את אגפיו השונים, רצפות יוקרתיות, ארון קודש בנוי וכן כותרות ומשקופים שעליהם השתמרו תבליטים של מנורת המקדש וארבעת המינים. בית כנסת זה נחשב לקדום שבבתי הכנסת באירופה.
מנורת המקדש המשיכה ללוות את האמנות היהודית לאורך הדורות ועד לעת החדשה. היא סימלה את מקור האור של המקדש בירושלים, ולאחר הקמתה של מדינת ישראל נבחרה לשמש כסמלה של המדינה.
הארכיאולוג ד"ר גבי ברקאי ירצה ב-28/1 על גלגוליה של מנורת המקדש במרכז המבקרים של מצפה המשואות בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
