שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בעקבות הממצאים: תעלומת מנורת המקדש
    הצטרפו לסיור בעקבות גלגולה של מנורת המקדש האבודה: מרצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית שאן, מהמאה החמישית לספירה, דרך מדליון הזהב מראשית המאה השביעית לספירה, ועד לארון הקבורה העתיק שנמצא בבית שערים

     

    צאו למסע    (צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)

    צאו למסע    (צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מבית המקדש ועד לסמל המדינה: מנורת המקדש עברה גלגולים רבים, ואין לנו מושג אמיתי כיצד היא נראתה. אבל איכשהו, המנורה היא הסמל הוויזואלי הנוכח ביותר של העם היהודי מימי הגלות ועד ימינו. לאורך הדורות, אלפיים שנים לאחור, נתגלו עדויות מרתקות לתיעוד המנורה בעלת שבעת הקנים שהאירה בבית המקדש, והייתה אחד מחפצי הפולחן החשובים ביותר בו.

     

    כל מה שרציתם לדעת על חנוכה - בעמוד המיוחד שלנו. היכנסו

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    דודי מבורך, ארכיאולוג ואוצר בכיר במוזיאון ישראל בירושלים, מספר כי הממצא הקדום ביותר למראה המנורה התגלה ברובע היהודי, חרוט על קיר על ידי אחד הכהנים בימי בית המקדש השני. מנורת המקדש, כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס ברומא, שימשה השראה לקביעתה כסמלה של המדינה היהודית, והיא אף מופיעה על גבי מטבעות מתקופת החשמונאים.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות:

     

    החנוכייה איננה מנורה, הוא מבהיר. "למנורה בבית המקדש היו שבעה קנים, ולחנוכייה שמונה קנים. אבל החנוכייה בת שמונת הקנים היא גלגול של מנורת המקדש. ההתחקות אחר מנורת המקדש בכל אגפי המוזיאון, ובייחוד באגף היודאיקה ובשדרת בתי הכנסת העתיקים – מרתקת ומעוררת השראה".

     

    ארון קבורה עשוי עופרת מהמאה החמישית לספירה, שנמצא בבית שערים (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
    ארון קבורה עשוי עופרת מהמאה החמישית לספירה, שנמצא בבית שערים(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    "למרות האיסור לעשות מנורת שבעה קנים - חז"ל מתירים רק מנורה של חמישה או שמונה קנים - אנו מוצאים גם מנורות תלת-מימדיות מהתקופה הביזנטית", מבורך מציין. "היא הפכה לסמל של תקווה וגאולה, ועם אובדן התקווה לשיבה לעצמאות בארץ ישראל, היא הופכת לסמל לתקווה לאחרית הימים, ואז לסמל של זהות יהודית בתפוצות, ואז לקמע".

     

    רצפת בית כנסת עשויה פסיפס אבן וזכוכית מהמאה החמישית לספירה, נמצאה בבית שאן (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
    רצפת בית כנסת עשויה פסיפס אבן וזכוכית מהמאה החמישית לספירה, נמצאה בבית שאן(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    צפו בכתבת הווידיאו - והצטרפו לסיור בעקבות גלגולה של מנורת המקדש האבודה: מרצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית שאן, מהמאה החמישית לספירה, דרך מדליון הזהב מראשית המאה השביעית לספירה, ועד לארון הקבורה העתיק שנמצא בבית שערים.

     

    תצוגת החנוכיות במוזיאון ישראל היא הגדולה והמרשימה בתחום. למעלה מ-150 דגמים שונים של חנוכיות כשרות להדלקה, מכל קהילות וגלויות ישראל, מוצגות באגף לאמנות ותרבות יהודית. העיצובים של רבות מהחנוכיות מסמלים את הקשר למנורת המקדש.

     

    מדליון זהב מירושלים, מראשית המאה שביעית לספירה (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
    מדליון זהב מירושלים, מראשית המאה שביעית לספירה(צילום: אלי מנדלבאום)

     

     

     


    פורסם לראשונה 29/12/2016 21:08

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים