שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תשובה נגד עיריית ת"א: דורש לקבל היתר בנייה למגדל בגבעת עמל
    בעתירה שהגישה אלעד ישראל מגורים נטען כי העירייה דורשת מהיזמית להשלים כמעט את כל הפינויים מהקרקע, כתנאי לקבלת היתר. לטענת החברה, התנאי משמש נגדה בהליכי הפינוי - וגורם לכך שהתושבים סוחטים אותה. עיריית ת"א: "התנאי להיתר - פיתוח שטחים ציבוריים"

    המאבק על הבנייה בגבעת עמל מגיע לבית המשפט - אלא שהפעם, תושבי השכונה בצפון תל אביב אינם צד בתביעה. מי שנאבק אלה החברה היזמית אלעד ישראל מגורים, שבבעלות יצחק תשובה, ועיריית תל אביב.

     

    שכנים של מגדל "פארק בבלי": חומרי בניין נופלים עלינו

    אושר: תושבי גבעת עמל בת"א יקבלו פיצויים

     

    בעתירה שהוגשה על ידי אלעד מגורים, באמצעות עורכי הדין עופר צור, יצחק לזר ואלכס פלדשר ממשרד גורניציקי ושות', דורשת החברה מהעירייה להסיר באופן מיידי את הווטו שהטילה על קבלת היתר בנייה על הקרקע של תשובה בגבעת עמל. מדובר בקרקע המיועדת להקמת מגדל מספר 2 בפרויקט "פארק בבלי".

     

    הסיבה לווטו שהטיל ראש אגף הנכסים בעיריית תל אביב, אלי לוי, היא הסכם שנחתם בין העירייה לחברה בשנת 2013, במסגרתו הטילה העירייה על החברה לפנות תושבים שמחזיקים בקרקע כתנאי לקבלת היתר בנייה למגרש.

    דורש להסיר את הווטו על היתר הבנייה. יצחק תשובה (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    דורש להסיר את הווטו על היתר הבנייה. יצחק תשובה(צילום: גיל יוחנן)

    לפי החברה, בהסכם נכתב כי עליה להשלים את "עיקר הפינויים" - ומשמעות הדבר, לטענתם וכפי שעולה מכתב התביעה, היא פינוי של למעלה ממחצית מהתושבים. בכתב התביעה נכתב כי "בפועל, העותרות פינו הרבה מעל ומעבר לרף זה. הבעיה היא שמר לוי (ראש אגף הנכסים בעירייה - ד.ל) דורש כי יבוצעו קרוב ל-100% מהפינויים, ולא די לו במעבר הרף של עיקר הפינויים", לשון העתירה.

     

    עוד עולה מהעתירה כי עד כה פונו 130 מתוך 175 בעלי הזכויות הדורשים פינוי, כך שלטענת החברה בהחלט בוצע עיקר הפינוי. מבחינת שטח מדובר ב-41 דונם שפונו עד כה, המהווים 79% מהקרקע. כמו כן, נטען כי מאחר שבפועל בוצע עיקר הפינוי וכל הליכי התכנון הסתיימו - אין כל מניעה תכנונית להוצאת היתר למגדל 2. לטענת החברה, מי שמעכב את ההיתר הוא "מר לוי, שאינו נמנה על גופי התכנון בעירייה, ואינו רשאי למנוע קבלת היתר בנייה במקום בו מולאו דרישות התכנון והבנייה".

     

    לפי העתירה, מצב שבו העירייה מעמידה תנאי כזה להיתר בנייה לא מקל על הליכי הפינוי - להיפך; זאת, מאחר שהתושבים מודעים לתנאי וסוחטים את החברה היזמית. "שעה שמר לוי מתנה, למעשה, את מסירת ההיתר בתשלום הדרישות המופרזות הללו, אזי הוא מפעיל נגד העותרות כוחות מנהליים אדירי כוח בחוסר סבירות, והופך את העירייה למכבש המייצר לאותם מחזיקים שלא כדין בקרקע אפשרות לדרוש מהעותרות דרישות כספיות מופרזות עוד יותר. התנהלות זו הופכת את ביצוע המטלה הציבורית (הפינוי) לבלתי אפשרית להשגה. לא מתקבל על הדעת שההסכם שנחתם על ידי העותרות בלית ברירה יעניק בפועל חסות לסחטנות שלא כדין".

     

    מאבק עיקש של תושבי השכונה נגד הטייקון

    שכונת גבעת עמל מושכת בעשור האחרון תשומת לב רבה, בשל המאבק העיקש שמנהלים תושביה נגד היזם יצחק תשובה, אשר לטענתם מבקש לפנות אותם ללא פיצוי הולם. בשל ערך הקרקע הגבוה וזכויות הבנייה הרבות (שבעה מגדלי מגורים ובהם 1,000 יחידות דיור), המאבק מייצר עניין רב ומופעלים בו כוחות רבים.

    פינוי שכונת גבעת עמל בתל אביב. ארכיון (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    פינוי שכונת גבעת עמל בתל אביב. ארכיון(צילום: ירון ברנר)
     

    לטענת התושבים, בניגוד לשכנים מהשכונות הסמוכות, שקיבלו בעבר פיצוי ראוי עבור הפינוי, במקרה זה התושבים נותרו חשופים מול החברות היזמיות שרכשו את הקרקע - ומבקשות לבנות עליה. מאחר שהסיפור הסבוך חוזר אחורה עד לשנים שקדמו להקמת המדינה, אז הובאו אל השכונות עולים ותושבים כדי להגן על הקרקעות, היה ברור שיש להגן על התושבים - אך עד כה המדינה לא התערבה בכך.

     

    חלק מהביקורת על היעדר מעורבות של גופים רשמיים הוטחה בעיריית תל אביב, אשר מחזיקה גם היא בחלק מהקרקע במתחם. ההסכם שנחתם הוא, למעשה, התערבות ראשונה של גורם רשמי כלשהו, אשר יכול לחייב את היזמים לפצות את התושבים בטרם הוא עולה על הקרקע. מכיוון שהדבר נעשה באיחור מסוים, המגדל הראשון של הפרויקט כבר הוקם ואוכלס.

     

    עיריית ת"א: "היזם טרם השלים את פינוי השטחים הציבוריים"

    מוועד הפעולה של תושבי גבעת עמל נמסר כי "תושבי גבעת עמל מברכים על עמדתה הצודקת והתקיפה של עיריית תל אביב שלא לתת היתרי בנייה לתשובה, עד שיעמוד בהסכם מולה לפנות בהסכמה את תושבי השכונה. יש לציין כי אי עמידה בהסכמים של היזם אינו דבר חדש. ביוני 2018 קבע בית משפט השלום כי 'אם כבר צריך להוקיע התנהלות פסולה, יש לעשות זאת כלפי התובעות (החברה), אשר בפיהם כל העת דיבור פייסני על פשרה, אך בפועל מקשיחות עמדות כל פעם שסיכוי של ממש להסדר כאמור נראה באופק'.

     

    "עוד נקבע כי 'טענת בא כוח התובעות (החברה), לפיה הנתבעים (תושבי השכונה) סירבו ועודם מסרבים לפנות את המקרקעין, פשוט אינה נכונה. משכך בדין יסודה טענת ההגנה, לפיה התובעים (החברה) הם אלו שעיכבו את פינויים'. ועוד: 'גם לנתבעים (תושבי זכויות ואלו נרמסו במשך השנים תוך התעלמות לגמרי מתחינותיהם'".

     

    מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בהתאם לתב"ע (תוכנית בניין עיר) המאושרת ולהסכם שנחתם בין היזם לעירייה ב-2013, נקבע כי תנאי להוצאת היתר הבנייה הוא ביצוע פיתוח שטחים ציבוריים, לרבות שטחים שמחייבים פינוי לצורך בינוי הפרויקט. הדבר ידוע ליזם ופורסם בעבר לא אחת. לעמדת העירייה, היזם טרם השלים את פינוי השטחים הציבוריים על מנת לאפשר לו את המשך השלביות, וכאמור חובת ביצוע הפינויים מהשטחים הציבוריים מהווה תנאי בל יעבור בהסכם ובתב"ע.

     

    "אשר לסוגיית התשלום, העירייה משלמת את חלקה באופן מסודר. עיכוב התשלומים נובע מדרישת העירייה להגשת פירוט הפינויים, לרבות העבודות. כמו כן, הדחייה בתשלום עד היום בוצעה בהסכמת הצדדים - ולכן לא ברורה הטענה. שאר הטענות ייענו במסגרת תשובת העירייה לעתירה בבית המשפט".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים