קיה סיד (מבחן ראשון) - ניכר שיפור, אבל לא מספיק

בשונה מהמצב בקטגוריות פופולאריות כמו "מיני" ו"רכבי פנאי", קיה סיד השייכת לקבוצת המשפחתיות-קומפקטיות הייתה - מאז הושקה באמצע העשור הקודם - האחות הפחות-מושכת במשפחה. בעוד יונדאי i30 הצליחה למצב עצמה גבוה, עד כדי מתחרה ישירה לפולקסווגן גולף החזקה, הסיד לא נכנסה כלל לרשימת האפשרויות. הסיד היוצאת סיימה למשל אחרונה במבחן השוואתי שערכנו לה. נתוני המכירות אף הם לא החמיאו.

(צילום: ניר בן זקן)

כעת נחת כאן דור שלישי לסיד החדשה, עם תג-מחיר נמוך ב-7,000 שקלים מהאחות הכמעט-תאומה של יונדאי. האם זה מה שיסייע לה?

מחיר: 125 אלף שקל

מתחרים: סיאט לאון, יונדאי i30, מאזדה 3, פיז'ו 308

(צילום: ניר בן זקן)

טוב: התנהגות כביש, מערכות בטיחות

בסדר: ביצועים, תא נוסעים, מראה

טעון שיפור: נוחות, אבזור

ציון:

איך נראה

מבחינת מראה הצליח לקיה, שכן הסיד החדשה נראית טוב מקודמתה. לכך אחראיות יחידות תאורה צרות מלפנים עם רביעיית נורות לד בסגנון פורשה, וקורה C רחבה יחסית המעניקה לה מראה דמוי-קופה. אלא שהסיד התייצבה למבחן בלבן-ליסינג עם חיפויי פלסטיק זול לחישוקים ואיבדה מיד את נקודות האטרקטיביות שצברה. חבל.

העובדה שטלקאר, היבואנית, בחרה לשווק את הסיד בגרסתה הבסיסית ביותר, באה לידי ביטוי בתא נוסעים קודר וריפוד מושבים - עם תמיכה טובה ונוחות סבירה - פשוט מאוד וזול למראה. תפעול המערכות נוח ואינטואיטיבי, בעיקר תודות להפניית הקונסולה המרכזית לכיוון הנהג.

(צילום: ניר בן זקן)

הסיד שומרת על בסיס גלגלים זהה (265 ס"מ) לדגם המוחלף אבל היא רחבה ונמוכה ממנו בכ-2 ס"מ. מרחב המחייה לנוסעים מאחור טוב מבעבר, בעיקר תודות למיקום נמוך יותר של המושב (1.5 ס"מ). אלא שהם אינם זוכים לפתחי מיזוג נפרדים ההופכים לסטנדרט. תא המטען גדל במעט (15 ליטר) ומציע נפח גדול יחסית (395 ליטר).

צניעות האבזור היחסית - שלא לומר ספרטניות - מתבטאת בבקרת אקלים מכאנית, חלונות קדמיים בלבד עם פתיחה בלחיצה אחת ומראות צד מתקפלות ידנית. אבזור המותרות היחיד מסתכם במסך מגע מקורי בגודל "8 עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto, מצלמת נסיעה לאחור וצמד שקעי USB - שיפור לעומת רדיו-דיסק פשוט בדגם היוצא. אבזור הבטיחות לעומת זאת מקיף וראוי למחמאות: בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, תאורה דינמית ותראה על ערנות נהג.

איך נוסע

הסיד מצוידת במנוע טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר עם 140 כ"ס (5 כ"ס יותר מה-1.6 ליטר היוצא) ו-24.7 קג"מ, 8 קג"מ יותר ובסל"ד נמוך משמעותית (החל מ-1,500 סל"ד). תוספת הכוח אחראית לשיפור ניכר בביצועים (9.2 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש, קיצוץ 1.6 שניות) הרשמיים, אך בפועל הסיד שבמבחן לא הרגישה נמרצת כל-כך.

המנוע משודך לתיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד (6 יחסים בעבר) המאפשרת סל"ד נמוך יותר בשיוט ומסייעת לשמירה על שקט יחסי, כמו-גם לצריכת דלק טובה יחסית עם 13 ק"מ לליטר בממוצע המבחן. אלא שתגובות התיבה מהוססות לעיתים בתחילת נסיעה, כנראה כדי למזער את הקפיצות האופייניות לתיבות מסוג זה. היא איטית גם במצב ספורט ואינה מגיבה כראוי לדרישת הורדת הילוך לטובת עקיפה למשל. כדי לבצע זאת במהירות, מומלץ להשתמש במנופי התפעול מאחורי ההגה.

(צילום: ניר בן זקן)

כיול המיתלים נוקשה יחסית והולם את שאיפתה המוצהרת של היצרנית להפוך את דגמי קיה למהנים לנהיגה. היכולת הדינמית אכן גבוהה, עם שמירה מרשימה על מרכב מאוזן ותגובות מהירות ומדויקות לשינויי כיוון. גם ההגה המתוגבר חשמלית חד יחסית, מהיר ומדויק. אלא שהכיול המוצק פוגע ישירות בנוחות הנסיעה, בעיקר בעיר ובכבישים משובשים, למרות צמיגים בחתך גבוה יחסית. במהירות גבוהה הנוחות משתפרת, אבל רעשי רוח חודרים לתא.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום

קיה סיד החדשה טובה מקודמתה, ובולטת בעיקר בזכות יכולת דינמית גבוהה. אלא שבקטגוריה הנמצאת תחת מתקפה ישירה של רכבי פנאי מכל סוג וגודל ותג-מחיר, זה לא מספיק. רמת האבזור בה נמוכה מהמקובל, המראה בחוץ אינו מרשים מספיק והתחושה בתא הנוסעי וסביבת הנהג אינה שונה. תג המחיר אמנם נמוך יותר כעת, אך אינו נמוך מספיק בהשוואה למתחרות ישירות. וגם אם בציי רכב היא תהפוך ללהיט עקב עסקאות נוחות לחברות גדולות, בשוק הפרטי היא תתקשה מאוד למצוא לקוחות.