שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה כדאי לתרגל מדיטציה ואיך עושים את זה נכון
    כולם מדברים על מדיטציה ועל שיטות שיגרמו לנו להתחבר לעצמנו - למה זה כל-כך חשוב, איך עושים את זה נכון, ומדוע ישנם מקרים בהם התרגול חסר משמעות כמעט לחלוטין ואפילו מיותר

    ישנם סוגים שונים של מדיטציה וגישות שונות לתרגול. דימיון מודרך, למשל, הוא סוג של מדיטציה אבל הוא שונה מתרגול שמטרתו להשקיט את התודעה. ישנה מדיטציה בריקוד, בהליכה או בישיבה. יש המקפידים על תנוחת ישיבה קבועה ועל משך תרגול קבוע, ואחרים גמישים יותר בעניין.

     

    אני אוהבת לתרגל מדיטציה מסוג "נוכחות ברגע ההווה", שמעבר לתרגול מרוכז ניתן לשלבה בכל רגע ורגע ובכל פעולה יומיומית. אני מתרגלת כבר 11 שנה ויכולה לומר בוודאות שהתרגול שינה את חיי.

     

    כשגיליתי את "תרגול הנוכחות" חשבתי שמצאתי את הפתרון לבעיות המין האנושי. עם זאת, כשהצגתי את הנושא בפני לקוחות וחברים הבנתי שמשהו חסר. אחת מלקוחותיי דאז חיה במלחמה מתמשכת עם בן-זוגה והתנהגה אליו בצורה פוגענית. לאחר שהמלצתי לה על תרגול הנוכחות היא חזרה וסיפרה כמה נפלא בעיניה התרגול, אך זה לא מנע ממנה כהוא זה להמשיך בהתנהגותה הפוגענית ואף להצדיקה.

     

    רבים טוענים שמעבר להשקטת התודעה, בכוחה של המדיטציה להסיר את מסך האשליה שיוצרת ההזדהות עם מחשבותינו וכך לראות את המציאות בבהירות ולהשתחרר מכאב. אך במשך השנים הבנתי שזה עובד הפוך: קודם כל אנחנו רואים את אחריותנו למצבנו ומוכנים לקחת אחריות על האנרגיה שבתוכנו ועל יחסנו לאחר, ורק אז אנו יכולים להיעזר בתרגול מדיטציה כדי להוסיף ולחדד את תפיסתנו ולשחרר רגשות קשים.

     

    התחילו לתרגל

     

     

    כך השליליות עוצרת אותנו

    הבעיה הגדולה ביותר של המין האנושי כיום היא מה שאני מכנה "שליליות". מדובר באנרגיה שלילית, שמהותה תחושת חוסר ערך, פחד ורגשות קשים, שנוצרת כתוצאה מדפוסי חשיבה, התנהגות והתייחסות לרגש בהם נוקטים כולנו יום-יום, בראשם תלונה, האשמה, רחמים עצמיים והקטנה מנטלית של האחר על-מנת לחוש טובים יותר ולו לרגע.

     

    ממקום זה, אנשים אינם עסוקים בבחינת עצמם ואחריותם למצב כלשהו, אלא בהאשמת האחר. במקום להטיל ספק במחשבותיהם הם עסוקים בלבַכות על מה שהיה, על מה שקורה, ועל מה שאולי יקרה או לא יקרה, בעודם מציירים בעיני דמיונם את התסריט הגרוע ביותר ומקוננים עליו כאילו כבר התגשם.

     

    חיי רובנו מלאים בתלונה בלתי פוסקת, בהתבכיינות תכופה (בקול רם או במחשבותינו בלבד) על מה שיש ועל מה שאין, בהאשמת הורינו על שלא ידעו לתת לנו את מה שנדרש, או בני-זוג ש"ניצלו" אותנו והרסו את חיינו, ובביקורת מתמדת כלפי האחר.

     

    כל אקט של שליליות מספק בוסט קטן של חיזוק עצמי לאגו, ולכן כל-כך קשה לוותר על השליליות על-אף הכאב והאומללות שהיא יוצרת. כמובן שתרגול מדיטציה עשוי להשקיט את הרגשות הקשים ואת המחשבות המכאיבות לפרק זמן כלשהו, אך ללא הבנה ברורה של דפוסי השליליות ושל הערך שהם מקנים, וכמובן ויתור עליהם, ההקלה לא תחזיק מעמד.

     

    רוב האנשים מוכנים לוותר על השליליות, אבל, ויש כאן אבל גדול, לדבריהם הם "לא מסוגלים" לוותר עליה כל עוד הנסיבות הרצויות להם לא התרחשו, ו"אינם מצליחים" לוותר על ההאשמה, על התלונה ועל הרחמים העצמיים כביכול, בשל הנסיבות שמצדיקות את אלו, אך למעשה בשל החיזוק העצמי המנטלי שהם מקנים.

     

    המסקנה היא שרק כשתהיו מוכנים להיות שלווים ללא תנאי, על-אף שהנסיבות הרצויות לכם עדיין לא התגשמו (או לא התפתחו כפי שהייתם רוצים), ועל-אף שאחרים אינם מתנהגים בהתאם לציפיותיכם, תוכלו להיעזר בתרגול מדיטציה על-מנת ליצור שלווה אמיתית. 

     

    כדאי שהתרגול ייעשה במקום נעים ושקט, ללא הסחות דעת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    כדאי שהתרגול ייעשה במקום נעים ושקט, ללא הסחות דעת(צילום: shutterstock)

     

    כיצד עושים זאת בפועל?

    התרגול הבסיסי והפשוט ביותר הוא להפנות את מלוא תשומת לבכם, למשך שנייה עד מספר שניות בכל פעם, לנשימה, למראות או לקולות שסביבכם, כמה שיותר פעמים ביום. ניתן לשלב תרגול פשוט זה בכל עת ובכל מקום.

     

    במקביל לכך ניתן להשתמש בכל פעולה שאתם עושים ממילא כקרקע לתרגול. לדוגמה, אם עליכם להשלים משימה בעבודה, במקום להתלונן בלבכם או בקול רם על כך שהיא לא מספיק מעניינת, תנו לה את מלוא תשומת לבכם ובצעו אותה על הצד הטוב ביותר.

     

    פעם ביום כדאי לתרגל באופן מרוכז במשך 5-15 דקות. חשוב שתרגול כזה יעשה במקום נעים ושקט, ללא הסחות דעת, אך פחות חשוב באיזו תנוחה תשבו (לא כדאי לשכב כי זה מכניס למצב של נמנום), או אם עיניכם תהיינה פקוחות או עצומות.

     

    במהלך התרגול אל תנסו להימנע לחלוטין ממחשבות שכן זה יהיה כרוך במלחמה עצמית מיותרת, אך שימרו על ערנות והתמקדו עד כמה שניתן במראות ובקולות שסביבכם, בתחושות הגוף ובנשימה.

     

    מדי פעם, ובפרט בעתות של סערת רגשות, כדאי לתרגל לפרקי זמן ארוכים יותר, לתרגל תרגול מרוכז כמה פעמים ביום, לצאת לתרגל בטבע או להצטרף לקבוצת מדיטציה.

     

    מלאו את החיים בחיוביות

    תרגול מדיטציה לסוגיה השונים הוא עולם ומלואו, ובכוחו לשנות את חייכם מקצה לקצה. עם זאת, היום זה אינו הדבר הראשון שאני ממליצה ללקוחותיי לעשות כדי לשנות את מצבם.

     

    קודם כל אני ממליצה להם להתחיל לשים לב למילותיהם, לאופן ביטויין, לצורך להאשים אחרים ולהתלונן, ליחסם לאחר, בפניו או מאחורי גבו, להתנהגות מחלישה ומוּנעת פחד, לשיפוט עצמי הרסני ולרחמים עצמיים.

     

    כדי ליצור שקט פנימי מתמשך חשוב לא פחות לשים לב למה שממלא את חלק הארי של יומכם. אם אתם "חיים" במסך וברשתות החברתיות, נתמכים בסמים או בכדורים פסיכיאטריים, ונמנעים מפעילויות בעלות תועלת לגוף ולנפש, כגון, ספורט, קריאה או יצירה, בישול, גינון וכד' (כמובן על-פי העדפותיכם) – תחוו חוסר שקט.

     

    כל עוד השליליות ממלאה את יומכם ואתם עסוקים בבריחה מהרגשות הקשים ומהמחשבות המכאיבות שהיא יוצרת, לא משנה כמה רוחניים תנסו להיות, כמה שעות תקדישו לתרגול יוגה או מדיטציה, וכמה מילים חיוביות תבטאו – הבעיה לא תעלם.

     

    שרון שחף היא מאמנת, מנחת תהליכי התעוררות ומחברת הספר 100% בחירה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים