למ"ס: כשמדובר בשוק המשרדים והמסחר - התחלות הבנייה מזנקות
בניגוד לצניחה בהתחלות הבנייה בתחום המגורים ב-2018 - בתחום המשרדים והמסחר חלה עלייה דרמטית של 30% ו-100% בהתאמה. למרות זאת, הבעיה העיקרית היא דווקא בערים שבונות רק למגורים: "משמעות המגמה היא שהעיר תהפוך לעיר שינה ותגדיל את נפח הפקקים"
בעוד שבשנת 2018 חלה ירידה בהתחלות בנייה לתחום המגורים , שטח התחלות הבנייה בתחום המשרדים והמסחר עלה בשיעור דרמטי. כך עולה מניתוח נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה.
פספסו בגדול: מספר התחלות הבנייה ב-2018 היה נמוך ב-21% מהיעד הממשלתי
הצניחה בהתחלות הבנייה: "ישראל מתייבשת מדירות" הנחות מחיר למשתכן - הוכחה ליעילות הנמוכה בפריפריה
הנתונים מצביעים על כך שב-2018 החלה בנייתם של כ-8.5 מיליארד מ"ר למגורים, ירידה של 9% ביחס ל-2017. בתחום המשרדים החלה בנייתם של 985 אלף מ"ר, עלייה של כ-30%, ואילו בתחום המסחר החלה בנייתם של 785 אלף מ"ר, עלייה של כ-100% ביחס לשנת 2017. יצוין שנתוני 2018 עדיין לא סופיים וצפויים להתעדכן בהמשך השנה.
>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ניתוח הנתונים התייחס גם להתחלות בנייה לפי ערים. מהניתוח עולה כי הערים המובילות בבנייה למגורים הן ירושלים, הרצליה, ראשון לציון, תל אביב והישובים הישראליים ביו"ש הכוללים עד 10,000 תושבים. הערים המובילות בבנייה למשרדים הן פתח תקווה, ירושלים, חולון, תל אביב והוד השרון.
הערים המובילות בבנייה למסחר הן חולון, בני ברק, ראשון לציון, מעלה אדומים ובאר שבע. במעלה אדומים לדוגמה, החלה השנה בניית מתחם לעיצוב הבית בשטח של 90 אלף מ"ר, בבעלות היזם חנוך קס, וכבר כיום משרד העבודה והרווחה מקדם תוכנית להרחבת אזור התעשייה מישור אדומים ב-1,400 דונם.
"ערי שינה"
מה שצריך להעלות סימני שאלה, מציין שמאי המקרקעין ישראל יעקב, הן אותן ערים גדולות שנבנים בהן בעיקר פרויקטים למגורים ללא בנייה לתעסוקה - שכן משמעות המגמה לאורך זמן היא שהעיר תהפוך לעיר שינה ותגדיל את נפח הפקקים. כך לדוגמה מניתוח הנתונים ניתן לראות שבערים כמו ראש העין, רמת גן, קריית אונו, יבנה ונתניה לא החלה השנה בנייה של שטחי משרדים בכלל, לצד היקפי בנייה גדולים בתחום המגורים.
"את עיקר הביקוש החדש יצרו חברות ההייטק והשירותים העסקיים הפיננסיים של החברות הבינלאומיות", אומר תמיר בן-שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן-שחר ושות'. שרון בן צבי, סמנכ"לית שיווק בקבוצת משולם לוינשטין, מסכימה אך מוסיפה כי "לא קל להביא את החברות הגדולות לפריפריה והמפתח הוא פיתוח התחבורה ועידוד השקעות הון ותמריצים מצד המדינה".
את הגידול בבניית משרדים ומסחר ניתן לייחס לרצונם של ראשי ערים, המעוניינים בבנייה של נכסים לייעוד תעסוקה ומסחר שמניבים להם הכנסות גבוהות יותר מארנונה. לצד זאת, גם יזמים, לאור הקיפאון בשוק המגורים, רואים היום בבנייה של משרדים ומסחר הזדמנות להרחבת פעילות החברות שלא רק בתחום המגורים, וגם הזדמנות לייצר לעצמם פרוטפוליו של נכסים מניבים.
רו"ח עדי דנה, מנכ"ל אלדר השקעות מקבוצת אלדר, מסביר כי "התחלות הבנייה למשרדים בערים מלבד תל אביב ובני ברק, נובעות מכך שכיום יוצאות לדרך תוכניות פיתוח של מרכזי תעסוקה שתוכננו שנים רבות קודם לכן. היום, למשל, אנחנו רואים את פירות התכנון של עיריית חולון שהחל לפני 20 שנה. פארק העסקים בחולון הוא בחזית הפריחה".
שטחי מסחר שהשוק לא מסוגל לספוג
עם זאת, ב-2018 נבנו שטחי מסחר בהיקף הגדול מיכולת השוק לספוג בכלל, ובוודאי בעת שבה האונליין ממשיך לנגוס בחנויות הפיזיות כמו גם ה"שמיים הפתוחים" והשינוי בהרגלי הצריכה של הציבור, שלו העדפה ברורה למרכזים אזוריים ולמרכזים שכונתיים.
מצד ההיצע, נבנים גם שטחים ומרכזים אחרים שלא מתאימים ויותאמו לצורך של ה"מחר".
לדברי תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, הקיטון בפדיונות למ"ר מדווחים הן במרכזים והן אצל הרשתות, והתוצאה בפועל צפויה: ינצחו רק המתאימים לשוק החדש שנוצר, במיקומי "מונופול אזורי" ועם תמהיל מנצח. לאחרים צפוי עתיד ברור, כמתרחש בכל חנות שלישית בניו יורק.