שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מגילת העצמאות: הקרב על אלוהים
    שתי מילים לא מופיעות במגילת העצמאות ולו פעם אחת: "דמוקרטית" ו"אלוהים", וזאת למרות שמחבריה הסתמכו על מגילת העצמאות האמריקנית, ואף ראו בה מגילה תנ"כית. על הקרב היהודי מאחורי המגילה הלאומית, והפשרה שרוחה מרחפת עד היום

    מגילת העצמאות כוללת 664 מילים, כולל 3 פעמים המילה "יהודית" ו-20 פעמים המילה "ישראל". שתי מילים לא מופיעות במגילה ולו פעם אחת: המילה "דמוקרטית" שכבר הופיעה במגילה, והוצאה משם כמעט ברגע האחרון - וגם "אלוהים" לא מופיע במסמך ההיסטורי הזה, מאחר ובתום ויכוח נוקב על נוסח ההכרזה, הוחלט על הביטוי "צור-ישראל".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

     

    הרב ד"ר שרגא בר און, חוקר במכון שלום הרטמן ומרצה במרכז האקדמי שלם, רואה בכך "פשרה אצילית שהצילה את הממלכתיות", אבל באותה הנשימה מזכיר כי הוויכוח לא הסתיים עם הכרזת העצמאות, ויכול לשמש השראה גם לימינו.

     

    סיום המנדט והכרזת העצמאות

    סיום המנדט והכרזת העצמאות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קופצים מהתנ"ך לפלמ"ח

    קשה להאמין, אבל שלושה שבועות לפני הכרזת המדינה לא היה נוסח למגילת העצמאות, לא היה ברור האם תהיה בכלל הכרזה על הקמת המדינה ומתי היא תתבצע. אפילו השם של המדינה נקבע כמעט בדקה ה-90, על ידי בן גוריון, לאחר שפסל הצעות כגון "ארץ ישראל", "ציון", "יהודה" ו"עֵבֶר".

     

    הכרזת העצמאות הפכה למגילת העצמאות, ונכתבה על קלף בדומה למגילת אסתר (צילום: הנס פין, לע"מ) (צילום: הנס פין, לע
    הכרזת העצמאות הפכה למגילת העצמאות, ונכתבה על קלף בדומה למגילת אסתר(צילום: הנס פין, לע"מ)
     

     

    פליקס רוזנבליט שעברת את שמו לפנחס רוזן (לבקשת בן-גוריון), ולימים יהיה שר המשפטים הראשון - הזעיק למשרדו את עו"ד מרדכי בעהם ב-23 באפריל 1948. הוא הטיל עליו משימה סודית: לכתוב טיוטה להכרזת העצמאות למדינה שתקום בקרוב. בעהם לא התאפק, ועוד באותו ערב חשף את סודו בפני בני משפחתו. הללו הציעו לו לבקש סיוע מידידם, הרב הקונסרבטיבי ד"ר שלום צבי (הארי) דוידוביץ.

     

    "בשלב הראשון הסתמך דוידוביץ על 'הכרזת העצמאות של ארצות הברית', שבה אלוהים הופיע מפורשות, כשם שהיה נוכח בהכרזה האמריקנית", מספר ד"ר בר און. "אבל זה לא התאים לרוח היישוב החילונית-סוציאליסטית, והטיוטה ספגה התקפות במינהלת העם. בעקבות זאת הוקמה 'ועדת חמישה' שבראשה עמד משה שרת, והיא יצרה מסמך הכרזה משפטי. אגב, ממש כמו בחוזה משפטי הופיעה בטקסט הזה, שוב ושוב, המילה 'הואיל'.

     

    "אבל בן-גוריון הבין שלא מדובר רק במעמד פוליטי ומשפטי, כי אם במעמד תרבותי והיסטורי, ולכן הסיר את המילה 'הואיל'. הוא הבין שזו מהפכה בתולדות העם העתיק ביותר, שזוכה מחדש בריבונות, וסבר כי להכרזת המדינה יש משמעות מיתית וכמעט מיתולוגית. הוא טען כי אין מילה טובה יותר לתאר את הציונות מאשר 'משיחיות', וכאשר התרבות העתיקה שבה לארצה ומקימה מדינה, והוא וחבריו הם נציגי ההיסטוריה. לכן שינה את הטקסט מנוסח משפטי לנוסח טקסי וחגיגי, בדומה לנאומים היסטוריים בתנ"ך.

     

    "כך הפכה ההכרזה למעמד מעין תנ"כי. אמנם בן-גוריון הקריא את ההכרזה ממספר דפים רגילים, אך סמוך לכך הפכה 'הכרזת העצמאות' ל'מגילת העצמאות' ונכתבה על קלף, בדומה למגילת אסתר. כך, לתנ"ך המכיל חמש מגילות נוספה מגילה שישית, בעלת חשיבות לאומית. זה השתלב כמובן בחזון שלו: קופצים מהתנ"ך לפלמ"ח".

     

    "צור ישראל" במקום אלוהים

    אז לאן נעלם אלוהים? ובכן, ההצעה הראשונית של מרדכי בעהם והרב דודוביץ נפתחה במילים: "הואיל ואלוהי ישראל נתן את הארץ הזאת לאבותינו". בגרסה שניסח צבי ברנזון, אז היועץ המשפטי של ההסתדרות, ולימים שופט בית המשפט העליון, אלוהים כבר לא הופיע כלל. כל שנותר הוא האזכור העדין שקבע בעהם בחתימת הצעתו להכרזה: "בבטחנו בצור ישראל היננו חותמים... לעדות על הצהרתנו זו".

     

    "נס שכל כך הרבה יהודים הסכימו לחתום על מסמך אחד" (צילום: שי רוזנצוויג) (צילום: שי רוזנצוויג)
    "נס שכל כך הרבה יהודים הסכימו לחתום על מסמך אחד"(צילום: שי רוזנצוויג)

     

    "נוסחה זו נראית כתרגום של החתימה בהכרזת העצמאות האמריקנית: With a firm reliance on the protection of divine providence", מסביר ד"ר בר און. "מקור הביטוי, בפסוק חגיגי בספר ישעיה: 'השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר ה' אל צור ישראל'.

     

    "אבל לא היה זה סוף פסוק. אהרן ציזלינג, נציג מפ"ם, התנגד אף לאזכור זה והתייחס לכך כאל כפייה דתית. הרב יהודה לייב פישמן-מימון - ממקימי תנועת המזרחי, חבר מינהלת העם ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל - התעקש שיש לכתוב את שמו של אלוהים. הוא לא הבין איך יכול להיות שאלפיים שנים אחרי חורבן הבית, כשעם ישראל חוזר לארצו ומקים מדינה, לא יוזכר שמו של הבורא. לכן, אגב, ברגע החתימה הוא הוסיף לחתימתו את הצירוף 'בעזרת ה'', וכך בכל זאת מופיע אלוהים מפורשות במגילה, אם כי באופן פרטי יותר.

     

    "בן-גוריון הוא שהכריע את הוויכוח על 'צור ישראל' ואמר: 'כל אחד מאיתנו, לפי דרכו והבנתו, מאמין בצור ישראל כפי שהוא מבין את זה. אין בזה - אני מביע את דעתי והרגשתי אני, היהודית והאנושית - שום פגיעה ושום כפייה כשאנחנו אומרים שהיננו בוטחים בצור ישראל. אני יודע מהו צור ישראל שהינני בוטח בו. בטוחני שחברי מימין יודע היטב במי הוא בוטח, ואני גם יודע כיצד חבריי מהצד השני בוטחים בו'.

     

    "בן-גוריון, כידוע, האמין בתנ"ך אך היה רחוק מאוד מן האמונות הדתיות המסורתיות. הוא קבע כאן את העיקרון של 'אחדות הניסוח וחירות הפירוש'. כל הזרמים הציוניים יכולים בו-בזמן להסכים על הצירוף, ולהעניק לו משמעויות שונות ואף סותרות.

     

    "בן-גוריון לא הסתפק בזה. הוא ביקש מחברי הוועדה שההחלטה בעניין 'צור ישראל' לא תעלה להצבעה. הוא חשש שבקורות ישראל יונצח שיש תומכים ומתנגדים, ובקשתו התקבלה פה-אחד. לימים אמר פרופ' אליעזר שבייד שהנס של 1948 לא היה שהצבא הקטן והחלש ניצח את צבאות ערב, אלא שכל כך הרבה יהודים הסכימו לחתום על אותו מסמך".

     

    מדרש מגילת העצמאות והתלמוד הישראלי

    ד"ר בר און משוכנע כי באמצעות התודעה ההיסטורית וחזונו של בן-גוריון, הפכה מגילת העצמאות לחלק מן הקאנון הישראלי המרחיב את גבולות התנ"ך. העם קיבל את המגילה על פי אותו העיקרון של "אחדות הניסוח וחירות הפירוש". לכן כמו בכל ספרי התנ"ך, זקוקה גם מגילת העצמאות למדרש.

     

    הרב ד
    הרב ד"ר שרגא בר-און(צילום: נעם פיינר)

     

    מדרש כזה עומד ביסוד מפעלו של הסופר ואיש התקשורת, דב אלבוים, "תלמוד ישראלי למגילת העצמאות", שעסק בעצמו בפרשת הוצאתה של המילה "דמוקרטיה" מן המגילה, והחלפתה ב"יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

     

    "הדיון על 'צור ישראל' הוא הדוגמה הטובה ביותר למדרש ישראלי מוקדם על המגילה. הראשון שחיבר מדרש על מגילת העצמאות היה הרב הראשי, יצחק הרצוג זצ"ל. הוא חיבר את התפילה לשלום המדינה, שפתחה במילים 'אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו'. כך, פורשה המגילה באופן דתי-מסורתי מובהק – צור ישראל הוא אבינו שבשמים, והקמת המדינה הינה חלק מתהליך הגאולה שאלוהים אחראי לה.

     

    "מכל כתביו של הרב הרצוג עולה כי הוא האמין שתורת ישראל היא תורה ממלכתית, ושמתוך חתירה לפשרות אציליות נוכל ליצור מכנה משותף ממלכתי. בחברה הישראלית היום, שגם עליה ניתן לומר את אותם הדברים של בן-גוריון (שכל אחד מאמין בדרך אחרת), הדוגמה הזו לפשרה אצילית מתוך כבוד הדדי יכולה להתוות דרך".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
    בן-גוריון ראה את העתיד
    צילום: זולטן קלוגר, לע"מ
    מומלצים